תחקיר ynet: המקלטים הציבוריים במצב מחפיר

מבקר המדינה וראש הממשלה מתכתשים, אלוף פיקוד העורף עסוק בעתירות לבג"ץ, וסוריה ואיראן מצטיידות בטילים וברקטות. בינתיים בשטח - מצב המקלטים הציבוריים בכי רע. דו"חות שהכינו בחודשים האחרונים כ-80 רשויות מקומיות ושהגיעו לידי ynet, חושפים את עומק מחדל ההזנחה. במקלטים רבים אין שירותים סבירים (בחלקם שירותי "בול פגיעה" ומשאבות מים ידניות) או אמצעי איוורור נאותים. ומה עם היישובים הערביים? שם אין אפילו מספיק מקלטים ציבוריים.  

חלק ניכר מהרשויות טוענות כי אין בידיהן את האמצעים לשפץ את המקלטים ומטילות את האחריות על פיקוד העורף, שמצדו מעביר את הכדור לרשויות המקומיות ולמשרד הפנים. זה, מצידו, טוען כי תקציבים הועברו בהתאם לתוכניות ההבראה. אז מה בינתיים? כנראה שהמקלטים יכולים לחכות.

אין מאווררים, אין מיכלי מים

הנה למשל תמונת המצב בחצור הגלילית. על פי דו"ח שגיבש מהנדס המועצה, מצבם של רוב המקלטים הציבוריים לא טוב והם אינם ראוים לשימוש ארוך, אם בכלל. דוגמה: במקלט ברחוב מעלה הזיתים 10 אין מים, אין צנרת ביוב, אין שירותים, הדלתות רעועות ויש בעיית איטום. כמו כן אין חלונות ואין מאווררים (ונטות). המקלט ברחוב תל חי 24 מוצף במים וסובל מבעיית ביוב. "יש ריח של צחנה וטחב", נכתב בדו"ח. ברחוב הבנים 28 יש מקלט ציבורי, אבל הוא לא מחובר למים או לחשמל, אין בו חלונות וגם לא מאווררים.

כך נראה מקלט ציבורי, היום בקריית שמונה (צילום: אביהו שפירא)

מטולה מדווחת על ליקויים ב-74 מקלטים, כפי שאותרו בביקורת שערך לאחרונה פיקוד העורף. באחד המקלטים נמצא שאין שירותים, אין פעמון, אין ונטות, אין משאבה חשמלית ואין מיטות. במקלט אחר הקירות התומכים נמצאו לא תקינים. במקלטים אחרים המשאבות החשמליות מקולקלות, אין מיכלי מים ואין מיטות.

בצפת ישנם 126 מקלטים ציבוריים ו-262 מקלטים פרטיים. בדו"ח שהעבירה עיריית צפת למרכז השלטון המקומי נטען כי המקלטים הציבוריים מצריכים שיפוץ נרחב בעלות של יותר מ-7 מיליון שקל. באשר למקלטים הפרטיים מציינת העירייה כי 112 מהם אמנם שופצו על ידי פיקוד העורף, חברת "עמיגור" ועמותת "לבנות ולהיבנות", אולם נותרו 150 מקלטים שמצריכים שיפוץ מיידי.

בחיפה 104 מקלטים ציבוריים, שרובם נבנו בשנות ה-50 וה-60. לטענת מינהל התפעול בעירייה, "במהלך מלחמת לבנון הובהר מעל לכל ספק חוסר התאמת המקלטים לשהייה ממושכת ומחייב אותנו לשקמם ולהתאימם". עלות השיקום נאמדת בכ-4.5 מיליון שקל.

במועצה האזורית גולן 518 מקלטים ציבוריים ו-341 מקלטים פרטיים. על-פי הדו"ח, המקלטים נבנו למשפחה ממוצעת של שלוש נפשות, אך גודל המשפחה הממוצעת ברמה הוא שש נפשות. הדו"ח מתריע מפני שהייה ארוכה בצפיפות רבה. המועצה האזורית מציינת כי יש לבצע שיפוץ ב-159 מקלטים, בהם לא קיימת תשתית סניטציה ומים זורמים.

במועצה האזורית מרום הגליל מבקשים לבצע שיפוצים נרחבים של מים, חשמל וריצוף במקלטים שבתחומה. במזכר של המועצה מצוין כי בחלק מהמקלטים יש מחסור בשירותים, ובמקומם יש שירותי "בול פגיעה". כמו כן, 180 מקלטים אינם מחוברים למים.

מקלטים בלי מים, מקלטים מוצפים

המועצה המקומית יסוד המעלה, שבתחומה 29 מקלטים ומתוכם 8 "מחסות" - בונקרים בצורת מנהרה ארוכה, מדווחת כי "המקלטים ביישוב ישנים מאוד (משנות ה-50) ואינם ראויים לשהייה ממושכת" בשל בעיות ריצוף, שירותים ומים זורמים. 

בחלק מהמקלטים במועצה האזורית משגב יש להוסיף חדרי שירותים, לחבר מקלטים לחשמל ולרשת התקשורת, להתקין ריצוף, לקנות מיטות מתקפלות, ולרכוש מתקני שתייה ותאורת חירום - כדי שניתן יהיה לשהות לאורך זמן. המועצה מקומית כפר ורדים מבקשת סיוע במימון בניית מקלט לחמ"ל המועצה ואיבזורו. הם טוענים כי במהלך המלחמה האחרונה נאלץ צוות הניהול של המועצה לעבוד בחמ"ל נייד מכלי הרכב, בגלל מחסור במבנה.

מקלטים רבים לא ערוכים לשהות ארוכה (צילום: רויטרס)

נהריה נדרשת להשקיע עוד כ-400 אלף שקל בהוספת שירותים, מזגנים, אלונקות ובחיבור המקלטים לטלפון ולכבלים. עוד נמצא בסקר המקלטים של נהריה כי בשמונה מוסדות חינוך, המקלט קטן מדי ובשניים אין בכלל מקלט.

בקריית ים שהו במקלטים 6,000 בני אדם במהלך המלחמה. בדו"ח העירייה, שעליו חתום הקב"ט הראשי, נכתב כי לאחר חזרה לשגרה נמצא כי נתגלו נזקים רבים למקלטים, ו-32 מהם זקוקים לשיפוץ. יש לדאוג לשירותים ולמערכות ביוב חדשות, להצטייד בדלתות חירום, להתקין אמצעי איוורור, לנקות ולרסס. בקריית ביאליק נדרש שיפוץ בשבעה מקלטים. בקריית מוצקין נדרש שיפוץ של 26 מקלטים, בעלות כוללת של מיליון ו-300 אלף שקל. בטירת כרמל נדרש שיפוץ של 27 מקלטים.

מתוך 119 מקלטים ציבוריים בבית שאן התגלו ליקויים ב-19. בשניים מהם יש לבצע שיפוץ כולל. במגדל העמק נדרשים לשפץ 18 מקלטים ציבוריים, חלקם לא מחוברים למים, ואחד מהם מחובר לביוב של דייר פרטי. אחד המקלטים באזור התעשייה מוצף במים ובאחרים יש לשפץ את מערכת החשמל. בעפולה דרוש שיפוץ של 24 מקלטים ציבוריים מתוך 88 הפזורים ברחבי העיר. בעיריית נשר דורשים סיוע לשפץ 21 מקלטים ציבוריים וטוענים כי יש צורך בחקיקה שתיתן מענה לבעיות בתחזוקת המקלטים בבנייני המגורים. במהלך המלחמה נדרשה העירייה לפנות בעצמה ציוד מאותם מקלטים מוזנחים, שהפכו למחסנים.

המצב הקשה ביישובים הערביים והדרוזיים

כצפוי, המצב החמור ביותר מתגלה ביישובים הערביים והדרוזיים. עיריית נצרת דיווחה שאין בתחומה אפילו מקלט ציבורי אחד. גם ביישובים שבהם יש מקלטים ציבוריים - רובם ככולם נמצאים בבתי הספר. עיריית אלשאג'ור, הכוללת את היישובים דיר אל אסד, בענה ומג'דל כרום, שנפגעו במהלך המלחמה מירי קטיושות ואיבדו ארבעה מתושביהם, דיווחה כי אין בתחומה שום מקלט ציבורי מלבד המקלטים שנמצאים בחלק ממוסדות החינוך בעיר. על-פי הדו"ח, מתוך 13 מקלטים ציבוריים, שבעה זקוקים לשיפוץ.

גם במרר אין בכלל מקלטים ציבוריים שאינם נמצאים בבתי ספר, וגם מתוך אלו - 21 זקוקים לשיפוץ. בכאבול מציינים שאין מספיק בתי שימוש, יש מחסור בתיקי עזרה ראשונה, בעמדות כיבוי אש, אלונקות, תאורת חירום ומזגנים.

במועצה המקומית עילבון יש שמונה מקלטים ציבוריים - כולם במצב תחזוקתי גרוע, וכמעט אינם ראויים לשימוש. בכולם חסרים אמצעי איוורור ותאורת חירום, בחלקם אין יציאת חירום ואין שירותים, וגם במקומות שבהם יש יציאות חירום - אין סולמות להגיע לשם. עם זאת, הבעיה הקשה ביותר היא מחסור חמור של מקלטים ציבוריים באזורים צפופי אוכלוסין בעילבון, וכן בשכונה המזרחית ובשכונה הדרומית ביישוב. גם מערכת הצופרים אינה נותנת מענה בשעת חירום, שכן האזעקה לא נשמעת בכל מקום ביישוב.

חודשים עברו, המצב לא השתנה (צילום: ניב קלדרון)

במעליא יש להחליף את כל משאבות המים בשבעת המקלטים הציבוריים, וברובם יש להתקין שירותים. במועצה האזורית כסרא-סמיע נדרש שיפוץ ב-12 המקלטים הציבוריים. בסחנין אין מקלטים ציבוריים, למעט בבתי הספר. לטענת ראש העירייה, עו"ד מוחמד בשיר, במשך שבע שנים התכתב עם הגורמים הרלוונטיים, בהנחיית פיקוד העורף, לשם בניית 13 מקלטים, אך עד היום לא הועבר תקציב לכך ולא נבנה שום מקלט. בסחנין עשרה בתי ספר, בשמונה מהם יש מקלטים שאינם מספיק גדולים להכיל את כלל התלמידים. ברוב הבתים הפרטיים בסחנין אין מקלטים ולתושבים אין פתרון בעת מלחמה.

שיפוצים במיליוני שקלים

גם באזור המרכז המצב אינו משתפר. 27 מקלטים ציבוריים בבת-ים טעונים שיפוץ יסודי בעלות כוללת של מיליון ו-800 אלף שקל. בחלקם אין שירותים ראויים, ואין משאבות תקינות. בפתח תקווה יש לשפץ 25 מקלטים ציבוריים. בחלקם יש להתקין אסלות ותאורה. ברמת השרון יש מקלטים עם שירותי "בול פגיעה" ויש מחסור בוונטות ובתאורת חירום.

פרדס חנה-כרכור מפרטת בדו"ח שלה את העלויות לשיפוץ המקלטים הנאמדות בכמיליון שקל. למשל, בכל המקלטים נדרשים שירותים ומערכת ביוב חדשים. באור עקיבא השכנה, המצב טוב יותר ורק חמישה מתוך 23 מקלטים ציבוריים זקוקים לשיפוץ. במועצה האזורית עמק הירדן נדרשים לשפץ 50 מקלטים ציבוריים. 

הרשויות אחראיות, אך לא מסוגלות 

במרכז השלטון המקומי נעשו בחודשים האחרונים מאמצים לרכז נתונים על מצב המקלטים הציבוריים בישראל, ונחשפו אט-אט לתמונה הקשה.  

על פי חוק, הרשויות המקומיות אחראיות לתחזוקת המקלטים הציבוריים שבתחומן, אשר נבנו עוד לפני התקן שחייב מקלטים וחדרים מוגנים בכל בית. אלא שלטענת יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, רשויות רבות אינן מסוגלות לממן את התחזוקה, שלא לדבר על שיפוץ. "למרות שזה באחריותן, לרשויות רבות אין כסף. עד היום, חצי שנה לאחר המלחמה, לא הועבר כל התקציב לידי הרשויות המקומיות כדי לרענן ולסדר את המקלטים הציבוריים". כמו כן טוענים במרכז השלטון המקומי כי ישנן השגות על נוסחת חלוקת הכספים.

"אני יוצא מנקודת הנחה שאין ספק שהמקלטים האלה צריכים לעבור רענון ולהכין אותם למלחמה הבאה, אך בינתיים מגלגלים את זה בין משרד ראש הממשלה, פיקוד העורף ומשרד הביטחון", טוען אלדר. "רשויות רבות בצפון שעברו מלחמה נמצאות במצב קשה מאוד וצריכות סיוע. אנחנו מתקרבים לקיץ, עוד מעט אולי תפרוץ עוד מלחמה. מה נגיד לתושבים? למה לא הכנו את המקלטים?".

הנה דוגמה לחלמאות המתמשכת. "הקרן לידידות", בראשות הרב יחיאל אקשטיין, הביעה מיד עם סיום הלחימה בקיץ נכונות לסייע במימון פרויקט רענון המקלטים בצפון. הם נפגשו עם נציגי משרד ראש הממשלה ועם ראשי הרשויות, אך גם הם מחכים לסקר מדויק של מצב המקלטים, שלפיו יועברו הכספים. לפי שעה, הנתונים עוד לא הועברו והקרן אינה מעבירה את הכספים.

תגובות

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "האחריות הישירה לאחזקת מקלטים ראויים מוטלת על הרשות המקומית. התקציבים אותם אמור היה משרד הפנים להעביר לרשויות המקומיות, הועברו במלואם, בהתאם לעמידת הרשות המקומית באבני הדרך אותן צריכה לבצע במסגרת תוכנית ההבראה. משרד הפנים מודע לחשיבות הנושא ולראיה אף פרסם בחוזר מנכ"ל האחרון הנחיות הנוגעות לתחזוקת מקלטים".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "בסוף ספטמבר 2006 שלח משרד הפנים מכתב לכל ראשי הרשויות המקומיות במדינה המבהיר את חובתן בתחום ההתגוננות האזרחית, ובכלל זה את תחזוקת המקלטים. בסוף 2006 החלה הקצאת תקציבי הסיוע לרשויות המקומיות בצפון, ובמסגרת זו מועברים 450 מליון שקל לרשויות, בנוסף ל-150 מליון שהועברו להן במהלך הלחימה. חלק מהתקציב נועד להחזרת כשירות המקלטים.

"בפברואר 2007 הוחלט להאיץ את הטיפול במקלטים בצפון, ולאור זאת הושלם איסוף נתונים על כ-6,000 מקלטים ציבוריים ובעיקר פרטיים באזור הצפון, בסיוע ובשיתוף הרשויות. בחודשים הקרובים תעבוד המינהלת לשיקום הצפון עם הרשויות המקומיות במטרה למפות את הצרכים הפרטניים של כל אחד מהמקלטים שנסקרו. כמו כן, עד סוף מרס 2007 יציג פיקוד העורף בפני משרד הביטחון אומדן תקציבי למיגון מרחבים מוגנים במגזר הערבי".