הכלה נפרדה ממשפחתה - ועברה לסוריה
ארואד אבו-שהין מהכפר בוקעתא בגולן הגיעה היום למעבר קונייטרה בבגדי כלה, בדרך לחתונה עם בן דודה הסורי. "אני פגועה מהעובדה שדווקא ביום המאושר הזה ההורים והאחים שלי לא יהיו איתי שם", אמרה בדמעות, בטרם עברה לצידו השני של הגבול. באותה הדרך היא תחזור רק אחרי חתימת הסכם עם סוריה
שלושים סטודנטים, 7,000 טון תפוחים וכלה מאושרת אחת עברו היום (ב') במעבר הגבול קונייטרה בין סוריה לישראל. הסטודנטים הדרוזים, המתגוררים בכפרי צפון רמת הגולן, חזרו ללימודים באוניברסיטת דמשק - בעיקר בתחומי הרפואה, המשפטים ומדעי המדינה. לאחר מכן עברה לסוריה צעירה תושבת הכפר בוקעתא, שעתידה להנשא לבן דודה ובמקביל נמשכה העברתם של תפוחי העץ ממטעי הדרוזים לשווקים בדמשק.
את מירב תשומת הלב מיקדה, כמובן, הכלה ארואד בת ה-25. החל משעות הבוקר המוקדמות זרמו עשרות קרובים וחברים אל בית משפחת אבו-שהין בכפר בוקעתא, מתרגשים יחד עם כלת השמחה שעברה את הגבול בכיוון אחד. עבור יחיא, אביה של ארואד, זוהי פרידה שניה לאחר שבשנת 1967, עם העברת הכפרים לשטח ישראל, נפרד מאחותו החיה מאז בסוריה.
"בסופו של דבר הגולן הוא אדמה סורית ואנחנו נשוב לשם במוקדם או במאוחר", אמר היום יחיא. "עבורנו זה יום מרגש והגשמת חלום. אנו גאים מאוד בבתנו ומאמינים שתהיה מאושרת ותקים משפחה משלה".
הקשר בין הכלה לבעלה המיועד נולד מחתונה משפחתית אחרת, כאשר אחותו של החתן נישאה לאחיה של ארואד לפני כארבע שנים. היום לא הצליחה ארואד להסתיר את התרגשותה כשעשרות בני אדם מכפרה ליוו אותה ולצידם כלי תקשורת ישראלים וזרים, בעיקר ממדינות ערב.
ארואד מחתה על הנוהג לפיו בני משפחתה לא יכולים לעבור איתה לצד הסורי ולהיות נוכחים בחתונתה. "זה יום מרגש עבורי, אבל אני פגועה מהעובדה שדווקא ביום המאושר הזה ההורים והאחים שלי לא יהיו איתי שם", אמרה. היא הודתה לכל החברים שבאו לתמוך בה והתקשתה לעצור את הדמעות. לבושה בשמלת הכלה חצתה את גדר הגבול לכיוון עמדת האו"ם ומשם למפגש עם בני משפחתו של חתנה המיועד, שהמתינו בעמדה הסורית.
רגע לפני הפרידה מההורים התקיים טקס בנוכחות אימאם דרוזי, בו נחתם הסכם הנישואים בין משפחת אבו-שהין למשפחת החתן. בעת מעברה לצד הסורי התקשו בני המשפחה לעמוד בפרידה וחלקם ניסו לחצות בכוח את השער, אך נתקלו באנשי הצבא והמשטרה שמנעו זאת מהם.
מלבד ארואד, כאמור, עברו היום את הגבול עשרות סטודנטים שחזרו מלימודים בדמשק. אחת מהם היא ערובה אבו-סלח (23) מהכפר מג'דל שמס, ששבה מהבירה הסורית לאחר שש שנים בהן למדה רפואה ושמרה על קשר עם משפחתה באמצעות שיחות טלפון ודואר אלקטרוני.
"מרגש לחזור לבית ולמשפחה, סוריה היא מדינה שרוצה שלום אבל זה רק תמורת נכונות ישראלית להחזיר את אדמות הגולן שהיו ויישארו סוריות", אמרה היום אבו-סלח. "יחד איתי למדו עשרות מהצעירים והצעירות המתגוררים בכפרים בצפון הגולן והיחס אלינו היה טוב ואוהד כמו לכל סטודנט סורי אחר".