עין חוקוק והסיפור המוזר על הנביא חבקוק

עד מלחמת העצמאות היה כאן כפר לא קטן, יאקוק שמו. הוא נשא את שמו של היישוב היהודי הקודם, אשר נודע בגידול חרדל - חוקוק. הקיבוץ השכן נושא את שמו מאז הקמתו ב-‭,1945‬ אם כי הוא לא נמצא במקומו המדויק.

בימי הביניים כנראה, עת שמתי מספר אמיצים מיהודי העולם שמו נפשם בכפם לעלות לרגל לארץ ישראל, לחונן עפרה ולקונן על חורבן עמנו, ובאותה הזדמנות גם להשתטח על קברי צדיקים וצדיקות, התגלגל השם יאקוק-חוקוק באוזניהם הלא מלומדות בעברית, ואת קבר השייח הגדול ועתיק היומין זיהו כקברו של הנביא חבקוק, השמיני בחבורת שנים עשר המופלאים, הם התריעשר, בספר השחור בהוצאת הקב"ה.

נחל צלמון. היכן מסתתר קבר השייח יאקוק? (צילום: אנט בסוב)

הנביא, שחי ופעל ביהודה ובשום פנים ואופן לא בגליל, עסק בעיקר בדיון הפילוסופי כיצד זה בעולם - שנשלט ללא מצרים על ידי הקדוש ברוך הוא, שכמובן אין בו רבב - גוברים הרוע, הזדון והאכזריות על הכל. אין ספק שבשאלה זו, שהיא נצחית, יש יותר מפקפוק בתבונתו של האל, או לחילופין יש רמייה וחוסר הבנה מוחלט בכל מה שנוגע למושגי הצדק האלוהי, הזקוק כל הזמן לעזרה ממאמיניו העלובים כדי להתגבר על הרוע. איזה כוח אכן יש בידי הכל יכול, אם אינו כל יכול?

השם חבקוק אם כן, שפירושו צמח נענע ריחנית ובשומה, הוא זה שעומד ביסוד הזיהוי הנואל של קבר השייח יאקוק, שהעצים העתיקים עולים בחצרו, עם הדמות עלומת המוצא והזמן ומי ש"כתב" ספר נבואה שלם, בן שלושה פרקים. העובדה המביכה משהו, שאין בינו לבין המקום מאום, לבד משני ק' ו-ו' אחד, מעולם לא גרמה להרהור שואל אצל אלה שניצלו את מנוסת כפריי יאקוק כדי לגייר את המת ולהכשירו למעשי ניסים, בעיקר כאלה שהדלק להם הוא מתנת כסף לשומרי הסף.

לא זו בלבד, אלא שבקרבת מקום ניצב עוד קבר ישן ומעלה טחב, אשר במשך כל הדורות היה מוכר בשמו הבנאלי שייח חסן. אל מצבת קברו נטפלו עם שם מפתיע אפילו במקומותינו, שאין דבר מופלא שאינו מתקיים בהם. "הרב בחיי ותלמידיו" הם אלה שנבחרו לשכון תחת מצבתו העבשה של חסן הנ"ל, ושוב - דבר לא יעמוד בפני מי שמטפח את פולחן המתים היהודי.

שני "בחיי" היו לנו בעמנו. האחד מסרגוסה שבספרד שמת שם בשנת 1340 בערך, עת שהייתה עיר ערבית מפוארת. ה"בחיי" השני הוא בחיי אבן פאקודה, שגם הוא חי ונפטר בספרד הרחוקה והערבית, בערך בשנת ‭.1050‬ ומיהם תלמידיו? למגיירי הקברים הפתרונים.

כיוון ששני בחיי וכל תלמידיהם גם יחד אינם שקולים למידתו של נביא, אפילו קטנטן כחבקוק, הרי שמעולם לא הייתה על מצבתו כיפה. עד שבאו הוועד להצלת קברי קדמונים, שמאז שנת 1981 ואילך בועלים בחמדה כל אבן ישנה בגליל וטורחים הרבה בהשתטחויות, ובאמצעות תרומות של יראי שמים הציבו על הרב בחיי, מי שהיה שייח חסן, כיפה להגן עליו מזעף האקלים הגלילי הבלתי מוכר לו. וכיצד הגיעו אלה מספרד לכאן עוד בטרם שקם ונהיה "גלגול המחילות" של יום תחיית המתים? לא ברור.

איך מגיעים?

כדי לראות את כל הנפלאות האלה, יש לנסוע על כביש מס' ‭,70‬ בין צומת גולני לצומת קדרים. סמוך מאוד למקום שבו הכביש חוצה את תעלת המוביל הארצי, בק"מ ה-‭,88‬ כ-2 ק"מ מדרום לצומת קדרים, יש שלט חום המפנה אל כביש קצרצר של כמה עשרות מטרים. זה מסתיים ברחבת חנייה רחבת ידיים, ממש מעל הקבר והעצים הגדולים.

יורדים לעין נון

אלא שאין זה ראוי רק לבוא אצל המקום ולומר שם את דברי הבלע הכתובים כאן. יפה גם לחצות את הכביש, לעבור את מעבר הגדר (קצת בעייתי, אבל אפשרי) ולרדת אל עין חוקוק המופלא, שנובע בבית מעיין עתיק יומין, לבקר בחורשת עצי שיזף ענקיים לידו, ולרדת אל מסלול הליכה לא קצר אבל נאה מאין כמוהו שעיקרו הליכה בנחל צלמון תחתון, דרך השקמה הענקית של אבו שושה ועד לבריכת המעיין היפהפיה של עין נון, בעיבורי המושבה מגדל שבבקעת גניסר, על חוף הכנרת.

• המפה לעזר היא מפת הטיולים וסימון השבילים הגליל התחתון והעמקים (מס' 3).
  

המושלים בכיפה

אידרא הוא המקום שבו ישבו רשב"י הקדוש, הוא רבי שמעון בר יוחאי, ותלמידיו, ועסקו בגילוי רזי היקום ותורת הנסתר שם היה רשב"י מגלה להם צפונותיו, ועד כדי כך קדוש ונורא היה הדבר, ששלושה מעשרה מתו מעוצם האירוע.

אנשי "הוועד להצלת קברי קדמונים‭,"‬ שכאמור חרוצים הם מאין כמותם ליטול ממונותיהם של יהודים תמימים וסרים מדעת, בתואנה שיש לבנות כיפה והיכל מעל אבנים וסלעים ולהציב לידם שלטים עם שמות תנאים ואמוראים, אכן מצאו את המקום המדויק שבו נתרחשה "אידרא" חשובה כזו, ובנו כיפת בטון קטנטונת מעליה, ואף טרחו להציב לוח שיש ובו כתובים הדברים האלה:

"המבנה והציון הקדוש נבנה בנדבת הנגיד החשוב והמפואר רודף צדקה

 וחסד ה"ה (האדונים החשובים, או: הלא הוא)הרה"ח (הרב החכם והחסיד) מוהר"ר (מורנו הרב רבי) חיים יהודא בן רבקה לאה גאלדשטיין שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים, אמן) וזוג׳ (אשתו...) האשה החשובה מרת לאה בת אסתר תחי' ובריהגו"נפ (שתחיה לבריאות הגוף והנפש) ולהצלחה בכל העניינים בארא-פארק ניו יארק יצ"ו (ישמרו צורו ויחיהו)".

הכתובת נוקבת גם בשמות שבעה בניו ובנותיו של הנגיד החשוב והמפואר, ומספרת שגם הם תרמו תרומה וכו'. בסך הכל תשעה יהודים טובים מבורו-פארק בניו-יורק תרמו להקמת כיפת בטון פשוטה ופרימיטיבית. ושוב אני חושב: לכיפה עלובה וזולה כזו תרמו 9 גבירים? מה באמת עשו עם כל הכסף ולאן באמת הוא הלך? אפשר אולי לראות קבלות?