"חצי מערביי ישראל מצדיקים חטיפת החיילים"

49.7% מערביי ישראל מצדיקים את חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב על-ידי חיזבאללה - כך עולה מנתוני מחקר חדש שיוצג בכנס חיפה הראשון לאחריות חברתית שייפתח מחר (יום ב') באוניברסיטת חיפה. עוד עולה מהמחקר שערך דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה, פרופ' סמי סמוחה, כי כ-90% מהציבור הערבי רואים בהפצצות צה"ל בלבנון במהלך המלחמה האחרונה כפשעי מלחמה.

מנתוני המחקר עולה עוד כי הרוב המוחלט של ערביי ישראל ממשיך לגלות עמדות אנטי-ישראליות: 48.2% מערביי ישראל מצדיקים את שיגור הרקטות על-ידי חיזבאללה לעבר יישובים בישראל. לעומת זאת, רק 44% ראו בשיגור הרקטות לעבר ישראל פשעי מלחמה. רק 18.7% מערביי ישראל חשבו שיציאת ישראל למלחמה מוצדקת, זאת לעומת 69.7% מהיהודים שחשבו כך.

את הפער בין הציבור היהודי לערבי ניתן לראות, לדברי פרופ' סמוחה, בנתון הבא: בעוד ש-75.4% מהציבור היהודי ציפו מהערבים לגנות את הפצצות חיזבאללה על ישראל, רק 39.5% מהערבים הצדיקו ציפייה זו. רק בעובדה אחת לא היה פער בין יהודים לערבים: 69.0% מבין ערביי ישראל ו63.6% מבין הציבור היהודי הסכימו כי תוצאות המלחמה החלישו את אמונתם ביכולות של ישראל.

על ממצאי המחקר, אמר פרופ' סמוחה: "ניתן היה לצפות לעמדות יותר פרו-ישראליות של ערביי ישראל בעקבות ייחודיותה של המלחמה האחרונה, שהרי זו היתה מלחמה ללא מעורבות פלסטינית, שבה נשקפה סכנה לחייהם ולרכושם, מלחמה שבה היה התוקף גוף אסלאמי פונדמנטליסטי שרב ערביי ישראל אינם תומכים בו. במלחמה זו התוקף היה תנועה שיעית הנתמכת על-ידי מדינה לא-ערבית שיעית-פונדמנטליסטית (איראן) שהערבים אינם אוהדים אותה. התוקף גם הפר במלחמה את ריבונותה של מדינה ערבית (לבנון) והסב לה נזקים עצומים". 

משפחות החטופים לא מאבדות תקווה

בינתיים, ממשיכים בני המשפחות של החיילים החטופים במאבק לשיחרורם. ביום שישי נערכה בראשון לציון עצרת למען החיילים החטופים. במהלך הטקס נאמרו דברים לחיזוק המשפחות, ונציגי המשפחות קראו לממשלה לפעול ביתר-שאת לשחרור החיילים.

מיקי גולדווסר פנתה אל בנה במכתב: "אודי, נתבקשתי לכתוב איך מרגישים הורים כשמודיעים להם שבנם יקירם נחטף על ידי אויב קר ואכזר. אויב, שככל שנוקפים הימים, מתבררת מידת אכזריותו: אימת השתיקה, אי-שחרור מידע, ולו הדל ביותר. אודי, מה קורה איתך? מה עובר עליך? בדיוק לפני חצי שנה ישבנו אבא ואני במרפסת ביתנו השכור והקטן בדרבן, שבדרום אפריקה, שאליו היית אמור לבוא ולהתארח בו לפני הטיול שתכננת עם רעייתך, קרנית, להודו. ישבנו לנו מול נוף נפלא, נינוח... ואז מכה הרעם. הכול מתנפץ במחי שנייה".