לא זיהה את עצמו

באמצע חודש מרץ השנה הגיש א' בקשה למשכנתא לבנק דיסקונט למשכנתאות. כמי שמעולם לא היו לו בעיות אשראי, הוא היה בטוח שהכל יסתיים בזריזות והכסף יגיע אליו במהירות. חלפו כמה ימים, ואז התקשרה אליו הפקידה המטפלת בתיק. היא סיפרה לו, כי במסגרת הבדיקות שהבנק עורך בהקשר זה הוא פנה לחברת דן אנד ברדסטריט, המחזיקה במאגר נתונים על פי חוק שירות נתוני אשראי, ומשם נמסר כי תחת מספר הזהות של א' מופיע שם אחר.

א' לא התקשה לזהות את השם הזה. האיש היה שותפו בעסק מסוים לפני כעשר שנים. הוא מניח, כי באחת מהרשומות הוקלד בטעות מספר תעודת הזהות שלו תחת שמו של שותפו לשעבר. אך כעת היה צורך לפעול במהירות, כדי שיוכל לקבל מן הבנק את כספי ההלוואה.

הפקידה מדיסקונט הציעה כי יפנה ישירות לדן אנד ברדסטריט, על מנת ששם יתקנו את הטעות ויוציאו דו"ח מתקן. א' עשה זאת, ופנה לשירות הלקוחות של דן אנד ברדסטריט. הוא חייג למספר הטלפון שנמסר לו, אך רק אחרי שני ניסיונות כושלים, שבסופם הועבר לתא קולי, הצליח לדבר עם עובדת של החברה. הוא דרש שהטעות תתוקן, וכי הפרטים המתוקנים יועברו אליו ואל הבנק.

"תבוא ביום שלישי"

הפקידה השיבה, כי דן אנד ברדסטריט עצמה רוכשת את המידע מגורם חיצוני, והציע לא' להגיע למשרדי החברה ביום ג', שהוא יום הקבלה היחיד בדן אנד ברדסטריט לבירור עניינים שכאלה, בשעות הבוקר, על מנת שאז יוציאו תדפיס והוא יציין בו במקום מה שגוי בו. אך א' סירב להמתין עד יום ג' הבא, וגם לא היה מוכן לבזבז את זמנו לשם כך. לכן דרש כי יחזור אליו מישהו בכיר יותר עם פתרון מעשי ומיידי. כיוון שזה לא קרה, הוא עצמו שב והתקשר כעבור כמה שעות, ואז אמרה הפקידה שהפנתה את העניין לסמנכ"ל, ושיחזרו אליו.

יש סיבה לדאגה

בת שיחו של א' ממשרד המשפטים הסבירה לו, כי על פי חוק שירות נתוני אשראי, כאשר אדם מזהה בעיה ברישום לגביו במאגר נתונים המצוי בידי חברה המספקת נתוני אשראי, עליו מוטלת האחריות לפנות לחברה בעלת הרשיון, במקרה זה דן אנד ברדסטריט, ולבקש טופס בקשה לתיקון.

לרשות בעל הרשיון עומדים 30 ימים על מנת לבדוק את הדבר ולבצע תיקון, אם נדרש. הוא גם הוסיפה, כי כיוון שבעל הרשיון מקבל את המידע מהבנקים ומגורמים חיצוניים, אין לו אחריות על מידע שגוי שקיבל.

אחרי ההסבר הזה היא המליצה לא' לפנות שוב לדן אנד ברדסטריט, לבקש טופס, ולהגיש פנייה רשמית בכתב. היא גם הבטיחה שתיצור איתם קשר על מנת לבקש מהם להזדרז.

בניגוד להרגלו של מדור זה, שלא להכביר בציטוטים מעייפים מלשונם הכבדה והמסורבלת של חוקים, הפעם בחרנו להביא שני סעיפים מחוק שירות נתוני אשראי, כדי להבהיר עד כמה מסוכן החוק הזה:

"30. לקוח זכאי, בעצמו או על ידי בא-כוחו שהוא הרשהו בכתב, לעיין, בלא תמורה, במידע המצוי עליו במועד העיון אצל בעל רישיון שרות נתוני אשראי, לרבות המקורות שמהם התקבל המידע וכן בשמותיהם ובמעניהם של מי שקיבלו דו"ח אשראי בתוך תקופה של ששה חודשים שקדמו למועד העיון....".

31. (א) לקוח הסבור כי מידע לגביו הנמצא במאגר המידע של בעל רישיון שירות נתוני אשראי לא היה, בעת העברתו לבעל הרישיון, נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל הרישיון בבקשה למחקו, להשלימו או לתקנו, או להוסיף לגביו הערה. (ב) הוגשה לבעל רישיון בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יפנה בעל הרישיון למקור שממנו התקבל המידע לקבלת תגובתו. (ג) אישר מקור המידע את גרסת הלקוח, יפעל בעל הרישיון בהתאם ויודיע על כך ללקוח בהקדם האפשרי. (ד) לא אישר מקור המידע את גרסת הלקוח, יודיע בעל הרישיון על כך ללקוח בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מהיום שקיבל את תגובת מקור המידע, וירשום בדו"ח האשראי פרטים לעניין גרסת הלקוח ותגובת מקור המידע, בדרך שקבע השר. (ה) לא התקבלה תגובה ממקור המידע בתוך שלושים ימים מהיום שפנה אליו בעל הרישיון, יודיע על כך בעל הרישיון ללקוח, וימחק ויבער את נתוני האשראי שלגביהם פנה הלקוח אל בעל הרישיון. (ו) פעל בעל הרישיון לפי הוראות סעיף זה, ימסור דו"ח אשראי מתוקן לכל מי שקיבל ממנו דו"ח אשראי לגבי אותו לקוח במשך ששת החודשים שקדמו לפעולתו האחרונה לפי סעיף זה".

במילים אחרות, המידע שנמסר ממשרד המשפטים עוד היה מעודן לעומת דרך הייסורים שקבע החוק למי – שלא באשמתו ועל לא עוול בכפו – מצוי לגביו מידע שגוי במאגר נתוני אשראי. שערו בנפשכם מה היה קורה אילו הטעות הזאת היתה לא מספר זהות שגוי, אלא – נניח – שא' הוא פושט רגל סדרתי, שנגדו תלויה שורת תיקים בהוצאה לפועל, שהוא סרבן מזונות, או לקוח מוגבל בבנק כיוון שמשך עשרות צ'קים ללא כיסוי.

זה אינו תסריט היסטרי חסר אחיזה במציאות. אלו דברים של יום יום. בדיוק מסיבה זו, בעת הליכי חקיקת חוק שירות נתוני אשראי, התריעו נציגי המועצה לצרכנות ורשות ההסתדרות לצרכנות, אנשי לשכת עורכי הדין ואנשי אקדמיה – מפני הנזקים שעלול לגרום החוק הזה. לעומתם עמדה שורת חברות אינטרסנטיות שהתכוונו להקים מאגרים כאלה, ובהם גם דן אנד ברדסטריט, ולחמו למען הקמת המאגרים במסגרת החוק.

משרד המשפטים, שממנו יצאה הצעת החוק, נלחם בשיניים חשוקות למענה, והטענות בדבר פגיעה בפרטיות, בשמם הטוב של בני אדם, ואף באיכות חייהם עקב מידע שגוי – לא מצאו אצלם אוזן קשובה.

והנה התוצאות.

"צריך לקבוע פגישה"

אגב, לא בטוח שצדקה הגברת ממשרד המשפטים שהסבירה לא', כי דן אנד ברדסטריט אינה אחראית למידע. חוק שירות נתוני אשראי הוא חדש יחסית, ואין לגביו פסיקה רבה. למיטב הידיעה, לא ניתן עד כה פסק דין לגבי החזקת מידע שגוי, בלא שבעל הרשיון המספק את הנתונים מתוך המאגר בדק את מהימנותו, וגם לא לגבי דרך טיפולו בתיקון מידע שגוי. אך החובה שלא להתרשל בעת מעשה או מחדל העלול להזיק לאחר מושרשת בשיטת המשפט הישראלית, ובהחלט ייתכן כי בבוא היום תורחב יריעת אחריותן של חברות כאלו.

כעת נחזור לרגע למציאות של א'. גם אנו בדקנו את זמינותה של דן אנד ברדסטריט לגבי בירור מידע שגוי שכזה המצוי במאגריה ותיקונו.

התקשרנו, ולאחר העברות טלפוניות אחדות הגענו סוף סוף לאדם הנכון. לא שזה עזר במשהו. הוברר לנו, כי אכן קיים יום קבלה אחד בלבד בשבוע, יום ג', בשעות 9-12:30 בבוקר, אך לא כל דיכפין יבוא ויבדוק כרצונו: צריך לקבוע פגישה; ואם יומן הפגישות מלא, בדן אנד ברדסטריט אמנם מתגמשים לעיתים בעניין זה, אך ברור שיש סיכוי שאדם לא יצליח לקבוע פגישה, וייאלץ להמתין לפחות שבוע נוסף. קשה לראות בהסדר מעין זה מענה לחובה לתקן מידע שגוי בתוך זמן סביר.

ומה על אמינותו של אדם כמו א' שהוטל בה רבב? זו כנראה יכולה להמשיך לחכות.

הכותבת היא עו"ד המתמחה בנושאי צרכנות