עדות פרס בווינוגרד: אני לא הייתי יוצא למלחמה

הכאה על חטא. המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, הודה במהלך עדותו מול ועדת וינוגרד כי אם הדבר היה תלוי בו, לא הייתה ישראל יוצאת למלחמה בקיץ בלבנון. ועדת וינוגרד, הבודקת את תפקוד הדרג המדיני והצבאי במהלך מלחמת לבנון השניה, החלה היום (ה') בחשיפת העדויות אשר על פיהן יורכב דו"ח הביניים שיתפרסם במהלך החודש הבא והדו"ח המלא שיראה אור בהמשך. פרס, יחד עם ראש אמ"ן לשעבר האלוף עמוס מלכא, וארנון בן-עמי, ראש משק לשעת חירום, הם האישים הראשונים אשר עדויותיהם פורסמו לציבור בהוראת בג"ץ.

פרס נשאל במהלך עדותו בוועדה גם על תקופת המלחמה האחרונה וגם על שנת 2000, אז נרשמו שני אירועים משמעותיים בגבול הצפון: יציאת ישראל מלבנון וחטיפת שלושת החיילים. מלבד החרטה על עצם היציאה למלחמה נשמעה בדבריו גם ביקורת על דרך קבלת ההחלטות ועל עצם ההנחה כי צה"ל והמדינה מוכנים להתמודד עם מערכה שכזאת.

"אני חושב ששר בממשלה מוכרח להיות מאוד לויאלי", אמר פרס בפני חברי הוועדה. "נמנעתי באופן שיטתי מלמתוח ביקורת - לא במישרין ולא בעקיפין. חשבתי שזו חובתי להמנע מלהשמיע ביקורת. בכלל, מלחמה זה דבר קשה ואתה לא שולט בכל המצבים, יש הפתעות קשות מאוד. מלחמה היא תחרות של עשיית שגיאות, כאשר השגיאה הכי גדולה זה עצם המלחמה. קל מאוד להיות יועץ, קשה מאוד להיות מחליט, וכך גם אני נהגתי. הצטערתי על הקבינט (שבעת השרים שלקחו חלק בקבינט בתחילת המלחמה - א.ז) שהיה כל כך גדול, ועל שדלפו ממנו דברים שחלק מהם היו בעיניי סכנת נפשות. אם הדברים היו תלויים בי לא הייתי נכנס למלחמה הזאת".

פרופסור רות גביזון, אחת מחברות הוועדה, הסבירה למשנה לראש הממשלה מדוע התבקש להגיע ולהעיד: "אני חושבת שאתה אחד האנשים הכי חשובים מפני שיש לך תפיסה מאוד רחבה של ההקשר של המערכה הזאת שאנחנו בודקים. להבדיל מכמה אחרים שהיו מאוד מעורבים במערכה בציבור, לא נשמעה ממך בעצם הערכה כוללת לגביה".

פרס המשיך והבהיר את מורת רוחו מקבלת ההחלטות לפני היציאה למערכה. "לא הייתי עושה את רשימת המטרות של המלחמה, מפני שאם מעמידים מטרות זה מסבך. אם אתה אומר למשל שהמטרה הראשית היא לשחרר חטופים, אתה בעצם מעמיד את עצמך לחסדי האוייב. אחר כך גם חשבתי שצה"ל לא ערוך למלחמה הזאת".

"שמח שלא צריך להגיד 'אמרתי לכם'"

במהלך העדות נשאל פרס על ידי גביזון על סמך מה ידע שצה"ל לא ערוך למלחמה. על כך השיב השר: "צה"ל וכל צבא בנוי להילחם בצבא אחר. המלחמה בטרור דומה יותר למלחמה בפשע - אתה הורג פושע ועוד פושע, אבל קשה להרוג את הפשע. למחרת מופיע לך עוד איזה מתאבד ועוד יותר קשה כשמדובר במספר מתאבדים. אנחנו יודעים גם שלבנון היא ארץ לא נשלטת, זרועה מוקשים וארגונים, ושם רצח הוא דבר יומיומי".

פרס הוסיף בהמשך כי אסור למלחמה לזרוע פילוג בעם: "מוכרחים לשמור על אחדות, על אחדות העם, על אחדות המטה ועל אחדות של הממשלה. אני מראש חושב שתפקידי לתמוך באנשים שעומדים בראש, לא לרפות את ידם וגם להיות מאוד זהיר בביקורת ובוודאי שלא להוציא אותה החוצה. על כן, מבחינה אישית אני שמח שאני לא צריך להגיד לאף אחד 'אמרתי לכם'. אני לא חושב שהיתה מפלה במלחמה, אבל אני חושב שהיתה מפלה פסיכולוגית גדולה מאוד והסיבה היא שהחיזבאללה התהדר בדובר לא חסר כשרון, נסראללה, ואצלנו אחד תקף את השני ללא הרף".

"היתה הרגשה שישראל איננה מה שהיתה תמיד - לא מזהירה, לא מפתיעה, לא יצירתית. אי אפשר להגיד שזו מלחמה שנכשלה אבל גם אי אפשר להגיד שזו מלחמה שהצליחה", אמר השר לחברי הוועדה. "בכל אופן, עכשיו הקרב נמשך. נדמה שחיזבאללה עבר לענייני פנים, הם רוצים לבנון אירנית".

מלכא: "המועצה לביטחון לאומי לא קיימת - הלוואי שהייתה"

האלוף במילואים מלכא, אשר כיהן כראש אמ"ן בשנים 1998-2000, דיבר בוועדה על תקופת היציאה מלבנון וההליכים שקדמו לה: "התיזה של אהוד ברק (ראש הממשלה דאז) היתה שלאחר היציאה נשמוט את כל בסיסי הלגיטימציה של הצד השני לפעול נגדנו, נקבל 'דף נקי' מכל העולם, כולל הצהרות כתובות של מוסדות האו"ם והזירה הבינלאומית וכך נייצר מרכיב של הרתעה שיעצב מציאות שונה לחלוטין בגבול בין ישראל ללבנון". הוא הוסיף כי ידע והתריע על כך שחיזבאללה מצוייד באלפי רקטות וכי לאחר הנסיגה מלבנון יהיה בידי הארגון לקרבן אל הגבול.

כמו פרס, גם מלכא סבור כי עבודת הדוברות של נסראללה ראויה לציון. "אני חושב שהנאום של נסראללה בבינת ג'ביל - נאום קורי העכביש המפורסם - הוא זה שהעולם הערבי תפס אותו לפיו מדינת ישראל הוברחה מלבנון ולא יצאה ביוזמתה". הוא הוסיף לגבי חטיפת החיילים ב-2001 כי שלושה שבועות לפני האירוע הופיע והתריע בוועדת החוץ והבטחון וגם בפני גורמי צבא על הצפוי, אך לא היה בידיו מידע נקודתי.

האלוף מלכא העביר גם ביקורת קשה בעדותו על המועצה לביטחון לאומי: "מבחינה אפקטיבית היא לא קיימת עד היום, היא לא היתה קיימת אף פעם. מינו אותה ועושים אותה ברמת השרון. ארבע שנים ישבתי בדיוני קבינט - לא היה אף דיון אחד שראש המועצה ישב סביב השולחן. אין מועצה לבטחון לאומי, הלוואי שהיתה".

ביקורת נוספת השמיע מלכא על היערכות הכוחות הצבאיים, אשר נפגמה לדעתו בשל ריכוז הכוחות בגזרה הפלסטינית. "סט הפעולות של השבועיים הראשונים היו העתק של הפעילות בשטחים. לדעתי היתה פה בעיה של קונספציה, לגבי סוג האירוע עימו אנחנו מתמודדים", הסביר מלכא.

בן עמי, ראש משק לשעת חירום, דיבר בעדותו בין היתר על כשלי העורף: "הייתה חוסר הבנה בקרב הרבה מאוד אנשים בדרגים השונים שתפסו את מערך מל"ח (משק לשעת חירום) כגוף מתאם לאומי של המדינה כולה כולל הרווחה, כולל פסיכולוגיה, כל התחומים בעצם, תרבות, בידור וכדומה - דבר שלא היה ולא נברא. אני ותיק קרבות, אבל לקח לי זמן להפנים את הדבר הזה ולהפנים איפה באמת הבעיה שהייתה לאורך כל המלחמה".

בג"ץ: להקדים עדויות אולמרט, פרץ וחלוץ

מוקדם יותר היוםקבע בג"ץ שהעדויות של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון, עמיר פרץ, ושל הרמטכ"ל היוצא, דן חלוץ, יפורסמו לפני פרסום דו"ח הביניים ולפני חג הפסח. בנוסף מתחו השופטים ביקורת על כך שחודש וחצי לאחר ההחלטה טרם פורסמה עדות אחת. השופטים אף אמרו שהדבר גובל בבזיון בית המשפט ולא הוצא צו מוחלט בעתירה הקודמת רק מפאת כבוד הוועדה.

כבר בשבוע שעבר הודיע דובר מטעם הוועדה כי הפרוטוקולים והעדויות יתפרסמו לפי סדר העדים שהופיעו בפניה. בהודעת הוועדה נרמז באופן ברור כי דו"ח הביניים יכלול מסקנות אישיות באשר להתנהלותם של אהוד אולמרט, עמיר פרץ ודן חלוץ במלחמת לבנון השנייה. "בימים האחרונים", הסבירו חברי הוועדה את ההחלטה והעיתוי, "פורסמו בתקשורת השערות, ניחושים, הערכות ו'מידע' עיתונאי לגבי דו"ח ועדת וינוגרד ומועד נתינתו. כל הפרסומים הללו לא היו על דעת הוועדה או מטעמה. כן פורסם מידע, שאין לו יסוד, על דעותיהם של חברי הוועדה בנושאים שהם עוסקת הוועדה".

דו"ח הביניים המלא יתפרסם רק במחצית השנייה של אפריל. חלקו המסווג יימסר לראש הממשלה ולשר הביטחון, ואילו החלק הגלוי יימסר לעיון הציבור כולו. חברי הוועדה כתבו בהודעתם כי "נעשה כל מאמץ להוציא את הדו"ח הסופי בהקדם האפשרי. אנו רואים חשיבות גדולה בהשלמת העבודה בהקדם, שכן הדו"ח הסופי יתייחס לנושאים בעלי חשיבות עליונה, שחשוב להבין מה קרה בהם, ובעיקר לזהות את הדרוש תיקון".