כבוד העדה - ובושתה
אלה המגנים את אנג'לינה פארס והשוטרת הדרוזית הראשונה, ממהרים להתייצב לימין אנס או שר שהורשע בפלילים
זה קורה פעם אחר פעם: בחורה דרוזית מנסה לפרוץ דרך, להשיג משהו בחיים שלה - ומיד קופצים כל אנשי הדת ומנסים למנוע ממנה את מבוקשה, באמתלה של "כבוד העדה". המושג הזה כשלעצמו לא מובן לי במאה ה-21. על כל פנים, אותו "כבוד" נרמס מזמן על-ידי אותם "מנהיגים רוחניים", שבוחרים לעסוק בפוליטיקה זולה ותככים משפחתיים וחמולתיים, ובמקביל סוחרים בבני העדה הדרוזית בכל הזדמנות בה הם פוגשים אח"מ זה או אחר, או למען מפלגה זו או אחרת.
והושבעה להיות שוטרת שתחקור אלימות במשפחה. לאן נעלם הכבוד כשצעיר מורשע באונס? במקרה זה ממהרים אנשי הדת לתת עדות אופי, כדי להקל בעונשו. ומה קורה כאשר איש דת מנצל את תפקידו ומבצע מעשה מגונה באשה, ועדשת הטלוויזיה מנציחה זאת ומשדרת לכל בית ישראל? גם כששר לשעבר מורשע בפלילים לא מדברים משום מה על כבוד העדה, אלא מתייצבים לימינו בבית-המשפט ומצטלמים כאילו היה זה טקס חשוב.
משום מה, "כבוד העדה" עולה רק כשמדובר בעתידן של נשותיה - אם זו אנג'לינה פארס, שחלמה להיות מלכת יופי, או תנווה טרביה, שסיימה תואר ראשון בקרימינולוגיה
ככה ייעשה לאיש
הודה לאנג'לינה - ואיבד את האוטו
שרון רופא-אופיר
"תודה רבה לאנג'לינה פארס", כתב עורך ובעל עיתון בגליל. הוא תקף את מנהיגי העדה שיצאו נגדה - ואז הוצת רכבו
קשה להבין מדוע כל מעייניו של מי שמכנה עצמו מנהיג רוחני דרוזי, מופנים למנוע מבנות עוד השכלה והצלחה בחיים. כך למשל אוסרים אנשי הדת על נשים דרוזיות להוציא רישיון נהיגה. והיה ותימצא נהגת - היא תסולק מבית התפילה עד שתבטל את רישיונה ותתחייב שלא לנהוג עוד לעולם. מי שתיכנס עמה לרכב מסתכנת אף היא בחרם.
העדה הדרוזית בישראל חיה באינטגרציה עם החברה הסובבת אותה. בנות דרוזיות מגיעות למשרות רמות בשירות הציבורי והפרטי. אלא שהתנהגותם הבוטה של כמה מאנשי הדת מציבה מחסומים רבים בפני צעירות וצעירים, שחפצים להתקדם ולהצליח. הגיע הזמן שנבין כי "כבוד העדה" זה אותן בנות שהצליחו, שנהיו עורכות-דין, רופאות, עובדות סוציאליות, מנהלות חברות ומרצות באוניברסיטה, וגם אותם בחורים שהפכו להיות אלופים וניצבים ומנהלים, דוקטורים ופרופסורים, חברי-כנסת וראשי רשויות בזכות עצמם, ולא בזכות משפחתם ושיוכם. כבוד העדה הדרוזית הוא המשך התפתחותה והשתלבותה בחברה, ולא הבדלנות שמשרתת משפחה או שתיים, אשר חושבות שיש להן מונופול על העדה בישראל.
אנו החילונים בני העדה הדרוזית שומרים על המסורת לא פחות מאותם אנשי דת, המתיימרים להיות מורי דרך רוחניים - וכל מאודם לשמר את מעמדם ותפישותיהם הנושנות והשגויות. אנו שומרים על המסורת בלהוכיח שאפשר להגיע רחוק ולהישאר נאמן לערכים ולשורשים שלנו, לא במראה החיצוני והלבוש כי אם במעשים ובהסברה אודות מהות המסורת עתיקת היומין. ובמקום להטיף לבנות מה אסור, מוטב שיתבוננו קצת פנימה ויחשבו מה כבר מותר להם עצמם.
הכותב הוא עיתונאי בן העדה הדרוזית
פורסם לראשונה 22/03/2007 23:31
לפנייה לכתב/ת 
אנג'לינה פארס. דווקא אותה תקפו
צילום: משה ששון
מומלצים
