פרס ישראל למקהלת הגבעטרון

שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה על זכייתה של מקהלת הגבעטרון בפרס ישראל בתחום מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת תשס"ז. פרס מפעל חיים יוענק גם לג'וינט ישראל, דב לאוטמן ופרופ' אליס שלוי. פרסי ישראל יוענקו בטקס המסורתי במוצאי יום העצמאות.

בנימוקיה קבעה ועדת הפרס: "בחמישים וחמש שנותיה הפכה להקת הגבעטרון לסמל מרכזי בדברי ימי התרבות הישראלית – הן ביצירותיה הליריות והמוזיקליות והן בסגנונה המיוחד, ההרמוניה המופלאה שבין זמריה, כולם חברי ההתיישבות שבעמק. בעולם הנשלט על ידי אופנות מתחלפות וקצרות מועד היו הלהקה ורפרטואר השירים שלה זה מכבר לתופעה ייחודית רבת ימים ומשמעותית למאזינה הצעירים כמו גם לדורות הקודמים. למעלה מאלף חבורות ולהקות זמר מתנגנות בעקבותיה ומנחילות לציבור הישראלי על כל גווניו את מורשתה שהיא זה מכבר נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית".

השרה תמיר ברכה את הלהקה ואמרה: "הגבעטרון מסמלת יותר מכל את ההוויה התרבותית הארץ ישראלית. תרומתה הייחודית ניכרת לאורך שנות פעילותה הרבות ובהיותה נכס צאן ברזל לתרבות הישראלית על כל גווניה".

זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית הגיב היום על זכיית הגבעטרון בפרס ישראל: "הגבעטרון של קיבוץ גבע מלווה את מדינת ישראל כבר מראשיתה, תוך שהיא מבטאת את הישראליות גם בימי שמחה וגם בימי עצב. נרתמתי ברצון ומתוך תחושת מחויבות עמוקה לקדם את הצגת מועמדות הגבעטרון לפרס ישראל. אני סבור שבכך מקבלת המקהלה הכרה נוספת לתרומתה הגדולה למדינת ישראל ולתרבותה".

"אנחנו להקה ובזה כוחנו"

בקיבוץ גבע קיבלו את הבשורה על הענקת פרס ישראל למקהלת הזמר הגבעתרון בשמחה גדולה. משעות הצהריים המוקדמות, אז התקשרה השרה יולי תמיר לבשר להנהלת הגבעתרון על עצם הזכייה, הטלפונים הסלולאריים לא מפסיקים לצלצל. יואל פרנס, מנהל הלהקה, לא מצליח להוריד את החיוך מהפרצוף. "זה לא כל יום שזוכים לכבוד שכזה", הוא אומר ומצטנע, "ברור שלא מדובר בכבוד אישי אלא באירוע קולקטיבי. אחרי הכול מדובר בחבורת זמר שמתגלגלת כבר כמעט 60 שנה. זה לא דבר של מה בכך".

פרנס מדבר על גאווה, סיפוק והתרגשות ובעיקר על פרגון מקיר לקיר הן מהבית פנימה, כלומר מגבע, והן מבחוץ. "יש גיבוי ואהדה מהמשק ורק בזה יש סיפוק רב. אנחנו משתדלים לשמור על פרופורציות ולהמשיך בדרכנו ולראייה, כבר מחר אנחנו בחזרות מפרכות לקראת המופע השנתי שבו אנחנו מציגים את התוכנית החדשה".

פרנס מבקש לשדר "עסקים כרגיל": "אנחנו ממשיכים כאילו כלום לא קרה ובכל זאת אין ספק שזו הצהרת אהבה גדולה כלפי העשייה של הגבעטרון. אולי מפני שאנחנו מייצגים את ארץ ישראל היפה כביכול, אולי מפני שהגבעטרון מעולם לא הלך לכיוונים פוליטיים או עדתיים. יש בתוכנו מהכול ואנחנו היינו ועודנו חתך של החברה הישראלית. מאז ומתמיד הגבעטרון סימן או ניסה לסמן את החלק השורשי ביותר של העם הזה על התרבות, השירה והגאווה בלהיות ישראלי".

מעבר לזה שהגבעתרון הוא חבורת זמר, מדובר בקבוצה של אנשים שחיים כמעט 60 שנה ביחד ולדברי פרנס, זהו עסק לא פשוט. "בשביל להתקבל לגבעטרון צריך לא רק לדעת לשיר אלא גם להסתדר עם הקבוצה. אלה שהתקבלו הם חלק מאיתנו", הוא אומר ומסכם: "אם תרמנו קצת ליופי המדינה ולהקלת הכאבים דרך השירה-עשינו את חלקנו".

ניקה ברזק, חברת הגבעטרון, מעידה על כך שהיא מאוד מתרגשת. "אנחנו עובדים על קבלת פרס ישראל מזה שנים ארוכות ועכשיו, כשזה סוף סוף הגיע, זה נראה כמו חלום. בשנים האחרונות פנינו מספר פעמים להנהלת הפרס, גייסנו אנשים, כתבנו מכתבים, לחצנו במקומות הנכונים ובסופו של דבר התערב גם מזכיר התק"מ - והנה הציפייה התגשמה. אין בעולם להקה שקיימת 59 שנה ואני, שהייתי בין המייסדים, צריכה להיחשב כשיאנית עולם", אומרת ברזק, שאחרי 59 שנה עדיין משתתפת פעילה בלהקה.

למרות שכבר כמעט ויתרה על הזכייה בפרס ישראל, היא מציינת בסיפוק: "זו הכרה וכבוד, זה חשוב וזה בעיקר נעים". ברזק מדגישה כי אם פעם היו חברים בגבעטרון רק חברי קיבוץ גבע, בשנים האחרונות הצטרפו אליה גם חברים בקיבוצים וביישובים אחרים ברחבי העמק, מבית השיטה, כפר החורש ואפילו מעפולה. "זוהי התפתחות מתבקשת בהתחשב בכך שגדלנו וצמחנו והתרחבנו".

הגבעטרון בשביל ניקה ברזק וחבורת הזמר הוא דרך חיים. "החיים שלי מתוכננים על פי סדר החזרות וההופעות", היא אומרת, "אני חייל נאמן שלא מפסיד חזרות ולא מפספס הופעות. בשבילי זה קדוש". כשהיא נשאלת מה גרם לגבעטרון לשרוד עשרות בשנים היא אומרת: "אנחנו כולנו יחד, חברים ידידים, אוהבים יותר או פחות, אבל שומרים על המסגרת, אחרת זה לא היה עובד. אין לאף אחד מאיתנו שאיפה להיות הסוליסט. אנחנו להקה וזה הכוח שלנו".

ההתחלה - במגרש כדורסל

סיפורה של להקת הגבעטרון מתחיל בראשית שנת 1948. חבורת זמר מבני גבע, ליוותה בשירה את חנוכת מגרש הכדורסל בגבע. החבורה כינתה עצמה בשם "גבעטרון" בהשראת להקת ה"צ'יזבטרון", הלהקה הפופולרית מתקופת מלחמת השחרור.

חבורת הזמר הצעירה התחילה להופיע בגבע בליווי אקורדיאון בחגי גבע ובאירועי תרבות וחתונות, בפזמונים שמילותיהם נכתבו על ידי חברי גבע, ביניהם נחמן רז, דידי מנוסי, גדעון גולן ואחרים. בדרך כלל המנגינות היו שאולות, לרוב מלודיות רוסיות.

מפנה גדול חל בשנת 1961, כאשר בעקבותיו פרצה הלהקה לתודעת הציבור הרחב וזכתה לפופולריות רבה וזאת בעקבות הופעותיה בפסטיבל הקיבוץ בגני התערוכה בתל-אביב. בצד ההופעות הרבות הפיקה הלהקה כ-26 תקליטים שזכו לתקליטי זהב ופלטינה. במשך קרוב לחמישים שנה ניהלה את הגבעטרון רינה פירסטנברג ז"ל וכונתה בשל כך "האמא של הגבעטרון". בשנת 2003 הופק סרט דוקומנטרי בשם זה המתעד את מערכת היחסים של רינה עם הלהקה עד לעזיבתה.

פרס ישראל מוענק מאז 1953 בכל שנה לאזרחי ישראל - יחידים, קבוצה או תאגיד שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל. טקס הענקת הפרסים נערך במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס רשמי וממלכתי. גובה הפרס השתנה במהלך השנים והוא עומד היום על סכום של ‏50 אלף שקל.