הקיץ מגיע: זכרתם להזיז את מחוגי השעון?

מזג האוויר עדיין הפכפך, אבל הקיץ כבר כאן לפחות מבחינת מחוגי השעון. הלילה (יום ו') בשעה 2:00 הוזזו המחוגים שעה אחת קדימה, ובכך נכנס שעון הקיץ לתוקפו. מי שיקום הבוקר לעבוד יהיה בוודאי עייף מעט בגלל הפסד שעת שינה, אבל המשק בישראל יחסוך עשרות מיליון שקלים.

שעון הקיץ יונהג בישראל למשך 170 ימים - עד ה-16 בספטמבר, ובהשוואה למדינות אחרות בעולם מדובר בתקופת זמן קצרה יחסית. יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים, משה כהן: "כל העולם זיהה את יתרון שעון הקיץ שהתחיל להיות מיושם כבר בסוף מאה ה-19. בארצות הברית שעון קיץ הוא 238 ימים, ברוסיה 218 ימים. אצל שכנינו – ירדן ועיראק - 183 ימים. גם בקובה יש שעון קיץ למשך 210 ימים ואצלנו רק 170, זאת למרות שישראל היא מדינה קייצית בה החורף האמיתי הוא שלושה חודשים".

כהן מסביר את החיסכון למשק: "בזכות שעון הקיץ המשק כולו יחסוך 80 מיליון שקל. מחצית מזה חיסכון של חשמל ומחצית חסכון כתוצאה מהגדלת התפוקה הלאומית. משקי בית לבדם יחסכו בחשמל 13.5 מיליון שקלים - נדליק את האור ואת מיזוג האוויר יותר מאוחר. במקומות העבודה אנשים יתחילו לעבוד באור ויסיימו לעבוד באור. זה שיפור של איכות החיים, יש פחות תאונות דרכים. עובדים כמות זהה של שעות אבל יש הבדל בתפוקות.

"לדוגמה, בן אדם שעובד במשמרת שנייה מארבע עד חצות עובד חלק באור וחלק בחושך. בתקופת שעון קיץ הוא יעבוד יותר באור והתפוקה שלו תהיה גדולה יותר. יש גם שיפור במצב הרוח - בן אדם מגיע הביתה מהעבודה באור יום, רואה את האשה והילדים, יוצא איתם לטיול. כתעשיין וכאזרח במדינה הייתי מאוד שמח אם אפשר היה להאריך את שעון הקיץ".

לפני שנתיים אישרה ועדת הפנים של הכנסת - לאחר פשרה עם המפלגות החרדיות - תיקון לחוק קביעת הזמן. על פי תיקון זה יחל מדי שנה שעון הקיץ ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 2:00 ויסתיים ביום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי.

ח"כ חיים אורון (מרצ) שהשתתף בדיוני הועדה, נזכר: "החרדים באו בהצעה שרצתה לקצר את שעון הקיץ באופן דרמטי. מנגד הייתה הצעה אחרת לפיה ננהג כמו באירופה. את החרדים עניין שיום כיפור יהיה בשעון חורף, אז הצעתי פשרה - שעון החורף יתחיל לפני לוח השנה העברי, מספר ימים לפני יום כיפור, אולם שעון הקיץ יתחיל לפי הלוח הלועזי, תמיד בין מרץ לאפריל. גם בשנים בהן פסח יוצא בסוף אפריל. זו הפשרה שהתקבלה וקבועה בחוק".