נפטר אברהם פלדמן, אביו של נעדר סולטן-יעקוב
"ברור לי שהעובדה שלא היתה התקדמות בפרשה שלנו היתה לו קשה ביותר. הוא לקח את זה ללב", ספד יונה באומל, אביו של החייל הנעדר זכריה, לשותפו לגורל, אברהם פלדמן. לפני כשנה חלה פלדמן באלצהיימר, והשבוע מת בגיל 84, לפני שזכה לדעת מה עלה בגורל בנו
לא זכה לראות את בנו שוב. אברהם פלדמן, אביו של צבי פלדמן - אחד משלושת נעדרי הקרב בסולטן-יעקוב - הלך לעולמו השבוע בגיל 84. הוריהם של שני הנעדרים הנוספים מהקרב מספרים על איש שעד לשנות חייו האחרונות לא חדל מלחשוב על הבן הנעדר. "הנושא הזה של הבנים לא היה בראש מחשבותיו, אלא היה כל מחשבותיו. הוא לא הפסיק לחשוב על זה", אמר ל-ynet יונה באומל, אביו של החייל הנעדר זכריה באומל.
"בשנים האחרונות הוא לא היה בקו הבריאות", הוסיף באומל. "לפני זה הוא היה פעיל מאוד במאבק שלנו. ברור לי שהעובדה שלא היתה התקדמות בפרשה שלנו היתה לו קשה ביותר. הוא לקח את זה ללב".
אברהם ז"ל ופנינה פלדמן, הוריו של צבי (צילום: מאיר פרטוש)
יוסי כץ, אביו של החייל הנעדר יהודה כץ, מספר על אברהם פלדמן שהכיר לאורך 25 השנים האחרונות. "אברהם היה ביסודו איש טוב. היתה בינינו כימיה, בין היתר בגלל ששנינו יוצאי שואה. בשלוש השנים האחרונות הוא היה חולני מאוד, במיוחד בשנה האחרונה, כשחלה באלצהיימר. אבל הוא עמד בגבורה בכל הניסויים שבורא עולם נתן לו בעולם הזה. הוא הסתכל על כל דבר בצורה החיובית. הוא היה אומר שמה שאנחנו לא מבינים עכשיו, בהמשך עוד יתברר לנו, ואז גם יתברר שזה לטובה".
פלדמן לא הפסיק לפעול בעניין השבת בנו. "באחת הנסיעות שלנו לאירופה כדי לנסות ולקבל פרטים נוספים על גורל הבנים, אברהם בא אלי בבוקר ואמר לי: 'יוסל, אתה יודע שיהודה היה אצלי הלילה ואני ראיתי אותו ממש נכנס ויוצא, נכנס ויוצא'", סיפר כץ. "ככה אנשים כמונו חיים. אנחנו 24 שעות עם הבנים, וזה לא יוצא - לא בלילה ולא ביום".
קרב סולטן-יעקוב התרחש ביומו השישי של מבצע שלום הגליל, ביוני 1982. הקרב התנהל בין כוחות צבא סוריה לכוחות ישראלים. בסיום הקרב נמנו עשרים הרוגים בקרב חיילי צה"ל, עשרות פצועים ושישה נעדרים. גורלם של שלושה מהנעדרים - יהודה כץ, זכריה באומל וצבי פלדמן - לא נודע.
גדוד שריון במילואים - שרוב חייליו היו בני ישיבות הסדר - הוביל חטיבה שנשלחה לתפוס משולש דרכים מדרום לכפר סולטן-יעקוב, אך בשל מודיעין לקוי נקלע ללבו של מערך סורי רווי בכוחות שריון וקומנדו. הגדוד הישראלי המכותר נכתש במשך 20 שעות, עד שהחל לחלץ עצמו.
נסיבות הקרב ומהלכיו עמדו במוקד מחלוקת מחקרית וציבורית, ככל הנראה בשל תוצאותיו הקשות של הקרב, אי הוודאות לגבי גורל הנעדרים וטענות שונות שהופנו כלפי מפקדי המערכה.