מכת האופנה
דם, צפרדע, כינים, חצאיות צרות בלי שסע, מכנסיים מתחת לחצאית וחולצות מכסות מחשופים. המדור "קצת צניעות" מונה את מכות האופנה של הבנות הדתיות, ונותן בהן סימנים - מכוע"ר, מוגז"ם מופר"ך
אגב, הבעיה היא בכלל לא ב"מכות" עצמן, אלא בזה שאנשים לא לומדים מטעויות וממחזרים אופנות קדומות – עניין שצץ רק במאה החולפת. לא סביר למשל שאנשי תקופת הברזל ניסו לתקוע עצמות בקוקו, כפי שכנראה היה אופנתי בתקופתו של איש המערות. בקיצור, אופנה זה עניין של איכות חיים לא איכות סביבה - אין צורך למחזר אותה.
ועכשיו לעניין עצמו - הנה רשימת מכות האופנה של הציבור הדתי (או נכון יותר: הדתית). יאללה מכות!!!
חצאית מתחת לחצאית
אם התופעה הזו לא מוכרת לך, אין לך אלא להודות לגילך הצעיר, שחסך ממך את הבושה. בשנות ה-90 המתוחכמות, לא הסתפקו בנות המגזר בחצאית אחת (ולא מטעמי צניעות). בדומה להומלסים, שעורמים על עצמם חצאית-על-תחתונית-על-מכנס-על-געטקס, גם הטובות שבבנות היו קמות בבוקר ושמות שתי חצאיות ארוכות זו על גבי זו, כאשר את החצאית העליונה הן היו קושרות בצדדים וכך חושפות מתחתיה שכבה נוספת של בד.
התוצאה שהתקבלה, אגב, היא בדיוק מה שניתן לדמיין: משהו שגם משמין וגם מנפח, וגם נראה כאילו לא הורדת את החצאית שלבשת אתמול.
חצאיות צרות בלי שסע
זה לא שחצאיות צרות בלי חתך אורך הן לא יפות – האמת היא שהן יכולות להיות אפילו מקסימות. אבל באותה מידה את יכולה לקשור את שתי רגלייך זו לזו, או להצטרף למרוץ שקים, כי כך בדיוק את נראית. עם חצאית כזו אין לך שום סיכוי לנוע ממקום למקום במהירות של יותר מ-2.5 קמ"ש.
וגם אם את מתכוונת לשבת כל היום במקומך ולא לזוז - זה לא פיתרון. בישיבה תגלי שאין מספיק מקום לשתי הרגליים שלך, כי החצאית - כשמה כן היא - צרה, ולשים רגל על רגל יקצר לך את אורך החצאית באופן משמעותי. ושלא תחשבי לך שאת יכולה עכשיו, ברוח החג, לתרום את החצאית שלך לאיזו משפחה ענייה. יש להן מספיק צרות.
מכנסיים מתחת לחצאיות ארוכות
יש דברים שאי אפשר להכשיר. אז נכון שהצלחנו לגייר לא מעט (לחמניה כשרה לפסח?!), אבל החוכמה במקרים האלה היא גם לדעת איפה להפסיק. אם יש לך חברים טובים, לרוב הם ישמחו לעשות את זה בשבילך, ואם לא - בשביל זה המדור כאן.
מה קרה, קנית את זה במבצע 1+1? (צילום: לירון אלמוג)
אם את לא הולכת עם מכנסיים, לא תצליחי להכשיר אותם עם החצאית הארוכה שלך מלמעלה. נכון, את מרגישה שאת נהנית מכל העולמות - מהצניעות של החצאית ומהנוחות של המכנסיים - אבל הארבעה סנטימטרים של הג'ינס שמציצים לך מתחת לחצאית נראים על הפנים. יש דברים שלצערנו לא הולכים. כשתגדלי תביני.
חצאיות בלון ארוכות
כמו כל דבר בחיים גם הבלון הוא חינני כשהוא בא בפרופורציות נכונות. הרי גם פסח, אם היו מוסיפים לו עוד יומיים היה מאבד מקסמו, אם נניח שהיה לו כזה.
וכך הוא הדבר עם חצאיות הבלון. חצאית הבלון צורתה המקורית היא עיגול, שמסתיימת במקרה הטוב קצת אחרי הברך (טוב נו, באמצע הברך). הניסיון להכשיר אותה ולהאריך אותה עד לקו הגרביים הופך אותה למוטציה. זו איננה חצאית בלון ולא משנה מה המוכרת אמרה לכם (כן, בטח שיש לה שניים כאלה בבית). בנות, זו תחפושת של חציל.
סגירת מחשופים באופן מלאכותי
למרות שאנחנו חושבים שאנחנו צודקים, מתברר שרוב העולם חושב אחרת - וזו כנראה גם הסיבה שרוב האוכל שמסתובב פה בצלחות הוא לא כשר, וכך גם לא מעט מהבגדים בחנויות.
חזיר כשר, מכירה? גם אנחנו לא מכירים מחשוף כשר (צילום: לירון אלמוג)
אז כמו שלא תיקחו שרימפס ותנסו ללמד אותו לגעות כמו פרה , כך אל תנסו לקחת חולצה עם מחשוף שלא לטעמכם ולשים מתחת חולצה - זה נראה רע. כמה רע? כמו וילה בהרצליה פיתוח, שסגרו לה את המרפסת עם קרשים. מספיק רע בשבילך?
חותלות
הנה דוגמה לפריט אופנה שבשלב מסוים חזרה אלינו בזכות טעויות מיחזור, וזאת אפילו מבלי שיטרח לשנות את שמו המכוער, שמזכיר כיסוי תחת של תינוקות.
החותלות הן פריט מיותר לחלוטין. הן אומצו מעולם הריקוד - שם היה להן ערך ויופי (נגיד) – אך מאחר שאנחנו לא חיים באגם הברבורים, עבורנו הן מצרך מיותר, וגם נראות ככה כשמנסים להדביק אותן לרגל. אם להשתמש בדימוי מעולם המזון, זה כאילו שנדבק לכן מסטיק ענק לרגל. בנות דתיות אף הצליחו לדרדר את החותלות עוד יותר, ושילבו את זה עם חצאית.
חצאית וחותלות אלו שני דברים שאין ביניהן שום חיבור (ע"ע שעטנז) - לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
עודפים
מאחר שזה פסח ראוי להזכיר כי קליאופטרה הייתה בתקופתה אייקון אופנה. הפוני שחזר לאופנה הוא שלה.
עוד מכות:
