הפסקת עשר: תזונה נכונה בבתי הספר

לכולם ברור היום שלתזונה מאוזנת ולדפוסי אכילה נכונים בתקופת הילדות יש השפעה מכרעת לא רק על מניעה של בעיות בריאותיות אלא גם על התפתחות גופנית תקינה, כמו גם התפתחות רגשית, התנהגותית וקוגניטיבית נאותה.

להרכב התזונה בילדות יש גם השפעה על תהליכי למידה, על רכישת מיומנויות ואפילו על פיתוח קשרים חברתיים. לאחרונה נמצא שגם לתזמון הארוחות, ולא רק להרכבן, מיוחסת השפעה כזו. במאמר שסקר 47 מחקרים, שבדקו את הקשר בין צריכת ארוחת בוקר מזינה לכישורים לימודיים בקרב ילדים ובני נוער, נמצא שילדים שאוכלים ארוחת בוקר באופן עקבי הם במצב תזונתי טוב יותר בהשוואה למדלגים עליה.

אם לא די בכך, היום נאספות יותר ויותר עדויות שמצביעות על כך שזרעי מחלות כרוניות רבות, כמו השמנה, מחלות לב, סוכרת, שבץ מוחי, אוסטאופורוזיס ואפילו סרטן, נזרעים כבר בגיל הילדות.

שינויים בדפוסי התזונה

במחצית השנייה של המאה הקודמת השתנה אופיין של מחלות רבות. מחלות נפוצות שנבעו בין השאר מחוסרים תזונתיים התחלפו במחלות שנובעות מהשפע הרב של תקופתנו. כך למשל אסתמה, שהוגדרה בעבר כמחלה השכיחה ביותר בקרב ילדים, התחלפה בעשורים האחרונים בהשמנה, שמוגדרת היום כמחלה השכיחה ביותר בקרב ילדים בעולם המערבי.

מחקרים מצביעים על כמה מאפיינים בתזונת הילדים היום, כגון צריכה גבוהה של מלח, סוכר ושומן, מעבר משתיית חלב לשתיית משקאות קלים, צריכה לא מספקת של מזונות עשירים בסידן ובסיבים תזונתיים, וכל זה לצד עלייה בתדירות צריכת המזון ובגודל המנות, אכילה מוגברת מחוץ לבית וירידה ברמת הפעילות הגופנית.

בארה"ב, המשקפת בצורה די מהימנה את המצב שקיים בארץ, הנתונים לא מעודדים. מאז שנות ה־70 הוכפל שם מספר הילדים בני ‭11-6‬ שסובלים מעודף משקל ושולש בגילים ‭.17-12‬ נתונים מישראל מצביעים על כך שהילדים ובני הנוער בארץ ממוקמים במקום החמישי מבחינת השמנה בהשוואה לבני גילם בעולם, כשיותר מחמישית סובלים מעודף משקל כבר מגיל הגן.

אם נוסיף לנתונים האלה את העובדה שלילד בעל עודף משקל יש סיכוי של יותר מ־‭50%‬ להפוך להיות מבוגר שמן, על כל המשתמע מכך, נבין מדוע ההנחיות התזונתיות שינו את אופיין בעשורים האחרונים מדגש על מניעת תת צריכה וחוסרים תזונתיים לדגש על מניעת צריכה גבוהה של מזון. מדינות מערביות רבות אף מיקמו את נושא התזונה בקרב ילדים בחוד החנית של תוכניות בריאות.

יתרונות האכילה במוסדות חינוך

לתא המשפחתי, כמובן, יש השפעה מכרעת על דפוסי האכילה של הילד. עם זאת, אין להתעלם מכוחם הרב של מוסדות החינוך כמחנכים, כמעצבי התנהגות וכמקום שבו מבלה הילד שעות ארוכות מזמנו. מכאן שגם על מוסדות החינוך להשתתף במאמץ, לא רק בכל הקשור בתוכניות לחינוך תזונתי אלא גם בעצם הספקת מזון שתואם את ההמלצות התזונתיות העדכניות.

מחקרים שבדקו את יעילותן של תוכניות הזנה במוסדות חינוך מצביעים על כך שילדים ובני נוער שמשתתפים בהן צורכים יותר ירקות, מוצרי חלב ובשר על תחליפיו ופחות משקאות קלים ומיצים ממותקים. כתוצאה מכך הם צורכים יותר סידן, ויטמינים ומינרלים בהשוואה למי שלא משתתפים בתוכניות מהסוג הזה. כשילדים אוכלים במוסדות חינוך גם ארוחת בוקר, הם צורכים יותר ויטמינים ומינרלים בהשוואה למי שאוכלים את הארוחה הזו בביתם.

הממצאים האלה משקפים יתרונות אפשריים להזנה במוסד החינוכי על פני אכילה בבית. היתרונות האלה נובעים מכמה סיבות, ביניהן: פיקוח על התפריט המוצע, גיוון מחייב של התפריט, ויתור על ׳משחקי כוח׳ מול ההורים דרך האוכל, חוסר יכולת להתחמק מהארוחות לעיסוקים אחרים, חיקוי של ילדים אחרים שטועמים מהכל ועוד.

כ־200 אלף ילדים ובני נוער בישראל אוכלים במוסדות החינוך. בנובמבר 2006 פירסם משרד החינוך חוזר שמפרט את ההנחיות החדשות בנושאי הזנה במוסדות החינוך. החוזר מתבסס על החוברת ׳לאכול ולגדול׳, שהופקה על ידי עמותת אשלים בשילוב עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה, שמפרטת עקרונות אחידים ומקצועיים, לצד כלים מעשיים, לבניית תפריטים בריאים ומאוזנים.

יש לציין שההנחיות האלה טובות גם עבור ילדים שלא ניזונים במוסד החינוכי, והן יכולות לסייע בהבנה ובהכוונה של קווים עקרוניים לתכנון תזונתי נכון. גם הורים יכולים לרכוש את החוברת (בפנייה לעמותת אשלים) ולהיעזר בה הן במסגרת הביתית והן ככלי לפיקוח על המוסד החינוכי שאליו ילדיהם הולכים.

הנחיות להזנה במוסדות החינוך

לפי הנחיות משרד החינוך, הנהלת המוסד החינוכי היא האחראית על נושא ההזנה במוסד, כמו גם על הפיקוח על יישומו. במסגרת המגמה לערב הורים ותלמידים בתהליך, על הנהלת המוסד למנות צוות תזונה מוסדי, שבו גם הם יהיו שותפים. הצוות אמור לנהל את מערך ההזנה ולקבל משוב מתלמידים ומהורים על שביעות רצונם מהאוכל בכל הקשור בטעם, אסתטיקה, כמות, מגוון, צורת הגשה, ניקיון ועוד.

העקרונות הבסיסיים שעליהם יש להקפיד: ‭.1‬ על התפריט להיות מגוון במזונות, בצבעים ובצורות החיתוך, הבישול והתיבול. ‭.2‬ אין להגיש חטיפים ושתייה ממותקת. ‭.3‬ יש להימנע משימוש במזון מעובד ומטוגן. ‭.4‬ יש לקבוע את זמן הארוחה במועד מוגדר ולשלב אותה במערכת ההפסקות של המוסד החינוכי. ‭.5‬ על התפריט להיות מוצג ותלוי לכל המעוניין להסתכל בו. ‭.6‬ האנרגיה (קלוריות‭,(‬ כמו גם החלבון, הסידן והברזל, שלפיהם יש לבנות את התפריטים השבועיים, מבוססים על המלצות הקצובה היומית המומלצת לפי גיל (ראו טבלה‭.(‬

קווים מנחים לארוחת בוקר

שעות מומלצות: בין ‭7:30‬ ל־‭.8:45

מה עליה להכיל: מוצר חלב אחד משתנה, כמו גבינה לבנה, מעדן, יוגורט, שוקו ועוד; ממרח או תוספת כמו חביתה, אבוקדו, טחינה או טונה; פחמימה כלשהי דוגמת דגני בוקר או לחמים למיניהם; ירק חי ומים לשתייה.

עקרונות כלליים: לשמן חשיבות רבה בתזונה, ואין להתעלם ממנו, אך גם אין להפריז בו. אי לכך צריכת השמן בארוחת הבוקר מסופקת כשמן בסלט, בחביתה וכו׳.

קווים מנחים לארוחת צהריים

שעות מומלצות: בין ‭12:15‬ ל־‭.13:00‬

מה עליה להכיל: מרק שרצוי שיהיה מורכב מקטניות, כמו אפונה, עדשים ושעועית; מנה עשירה בחלבון, כמו חזה עוף או גולש מהודו או דג ללא עצמות; תוספת של אורז או גריסים או בורגול או קטניות מבושלות; ירקות מבושלים, מאודים או טריים; פרי מפירות העונה (לפחות שלושה סוגים שונים במהלך השבוע) ומים לשתייה.

עקרונות כלליים: נוכח השיעור הגבוה של אנמיה בארץ, החוזר החדש מנחה לספק מזון בשרי בכל ארוחת צהריים, ובכך שם דגש על תפריט עשיר בברזל, דבר שמוסדות חינוך רבים מתקשים לספק אותו, הן בשל עלויות גבוהות יותר והן בשל סוגיות כשרות.

לכן מומלץ להורים שילדיהם לא אוכלים ארוחה בשרית בזמן שהותם במוסד החינוכי לדאוג להשלמה של מנות בשריות בבית. לפיכך, מנות צמחוניות עשירות בחלבון, כמו תבשילי קטניות ודגנים או מנות מסויה, מומלצות רק לפי בקשה מפורשת של ההורים, ובשילוב עם מנות פרי וירק עשירים בוויטמין ‭,C‬ כדי להגביר את ספיגת הברזל ממקור צמחי, דוגמת פלפל אדום, כרוב, פירות הדר ועוד.

המלצות נוספות

• מנות החלבון צריכות להיות דלות בשומן רווי: עוף ללא עור, חזה הודו או עוף, בשר הודו ובקר רזים ודגים שאינם מטוגנים.
  

• יש לצמצם הגשה של מנות מתועשות למנה שבועית אחת, ובכל מקרה לא יותר משתי מנות בשבוע, בשל רמות גבוהות של שומן ומלח, לצד רמות ברזל נמוכות.
  

• מומלץ לשלב בארוחות קטניות כמו עדשים, גרגירי חומוס, שעועית ועוד, אם כמרק ואם כתוספת למנה העיקרית, מאחר שהן מכילות ויטמינים ומינרלים רבים. עם זאת, הן לא יכולות לשמש חלופה למנה הבשרית.
  

• כמות המלח בכל הארוחה לא תעלה על 2 גרם (כשליש כפית‭.(‬ קטשופ, למרות שהוא מופק מעגבניות, לא יכול להוות תחליף לירקות בארוחה.
  

קווים מנחים לארוחות ביניים

שעות מומלצות: ארוחת ביניים ראשונה בשעות ‭,10:30-10:00‬ ארוחת המנחה בשעה ‭.15:30‬

מה עליה להכיל: כריך עם ממרח כמו קוטג׳, סלט חומוס ועוד, פרי ומים, ופעם בשבוע עוגה.

עקרונות כלליים: התדירות המומלצת לממרח מתוק, דוגמת ריבה, שוקולד, חלבה או חמאת בוטנים, היא אחת לשבוע. העוגות המומלצות הן עוגות בחושות, עוגות פרי, עוגות גבינה או עוגיות.

קווים מנחים לחגים ולחגיגות

בחוזר החדש נכתב שלפני החגים או במהלכם יש לשלב את המאכלים שאופייניים לחג בתפריט הרגיל ולא להגיש אותם בנוסף. למשל, העוגה השבועית בארוחת המנחה יכולה להתחלף בפורים באוזן המן. במסיבות רצוי לשלב בין החטיפים גם מזון דל בשומן, במלח ובסוכר, כמו קרקרים, בייגלה, ירקות ופירות חתוכים, כריכים, עוגות על בסיס פרי או גבינה, וכמובן — מים לשתייה.

כאן המקום לציין שאין להכניס למעונות מזונות שעלולים לגרום לחנק, כמו פיצוחים, סוכריות, נקניקיות, פופקורן, ענבים או כל חתיכת מזון קטנה וקשה לעיבוד.

הגבלת הקיוסקים והמכונות האוטומטיות

למרות שילדים יכולים להבין שלתזונה נכונה יש השפעה על בריאותם, הם מתקשים לממש את זה בבחירות המזון, עובדה שבולטת אף יותר בזמן שהותם בבית הספר. בחירת המזון בבית הספר מושפעת בעיקר מהמסרים התזונתיים שניתנים בשעות הלימוד ובמסגרת המשפחתית ומהיצע המזון שמצוי בסביבה, כולל בקיוסקים ובמכונות האוטומטיות שבחצר בית הספר. משרד החינוך הגביל במדריך החדש ממכר מזונות בקיוסקים ובמכונות האוטומטיות בתחומי בית הספר.

מה מותר למכור בשטח בית הספר? סלטים על בסיס ירקות ופירות, כריכים, יוגורטים ומעדני חלב, דגני בוקר וחטיפי דגנים. בקיוסקים מתווספים לרשימה הזו גם תפוחי אדמה ובשרים דלי שומן. המשקאות שמותרים למכירה הם מים, חלב ומשקאות חלב ומיצים טבעיים ללא תוספת סוכר.

המנות הנמכרות צריכות להתאים בגודלן להמלצות התזונתיות המקובלות. כמו כן, יש היתר למכור ממרחים עד ‭5%‬ שומן בלבד, ואין לכלול מזונות מטוגנים ועשירים בשומן או מזונות מעובדים, כמו נקניקיות או ממתקים וחטיפים עתירי שומן, מלח וסוכר.

לסיכום, ארגוני הבריאות העולמיים מכוונים היום את מירב מרצם לשלבי החיים המוקדמים כדי לאפשר לילדים תזונה אופטימלית לצד הקניית הרגלי אכילה נכונים. מקומם של מוסדות החינוך בהשלמת המטרות האלה ברור ומתבקש, כמו גם מוכח כהצלחה במקומות רבים בעולם. משרד החינוך בישראל התגייס אף הוא למטרה, וכולנו תקווה שאכן הנחיות החוזר יתממשו וייאכפו, לטובת דורות חדשים בריאים יותר.

הכותבת היא דיאטנית קלינית, חברת עמותת ׳עתיד׳, עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל.