ברור שאתם דואגים

"אנשים לא שואלים את השאלה הזו ככה", מעיר לי בנימוס ד"ר רוברט סטלוף, ראש מכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון, כשאני שואל אותו אם אנשים בממשל האמריקני ובמכוני המחקר בבירת ארה"ב מדברים בגלוי או מאחורי הקלעים על סכנה קיומית לישראל בעקבות ההצהרות על "מחיקתה" והמאמץ להשגת נשק גרעיני של משטר האייטולות בטהרן.

ד"ר סטלוף עומד מאז 1993 בראש מכון המחקר הוושינגטוני, המהווה חממה לאישים כדניס רוס, מרטין אינדיק ואחרים, שפעלו במסגרתו לפני שהגיעו לממשל או אחרי שעזבו אותו. הוא נחשב למומחה מספר 1 לעולם הערבי וליחסי ארה"ב-ישראל. אחרי שהוא מסרב לענות ישירות לשאלה "הקיומית" שנזרקה לעברו, הוא מנסה להסביר מדוע.

"זו לא שאלה ששואלים כאן. אנשים כמוני עסוקים בשאלה האם הנוסחה המסורתית של ביטחון באמצעות הרתעה עדין עובדת, בעידן שבו למדינות אויב יש שאיפות ויכולות והן אינן כפופות לכללי ההרתעה בנוסח המלחמה הקרה. השאלה שאנחנו שואלים היא - מה עלינו לעשות בעולם החדש שבו הרתעה אינה פועלת? כיצד אנחנו נשרוד? כיצד ישראל תשרוד? זה לא רק עניין של ישראל, למרות שברור שלישראל באופן לגיטימי ובצדק יש דאגות. זה גם עניין לאמריקנים, לאירופים, לכל העמים החופשים".

הפגנה ביום הגרעין האיראני (צילום: איי.פי)

לא שד"ר סטלוף אינו מבין את הבעיה המיוחדת של ישראל. "אם אני הייתי ישראלי, הייתי רוצה שממשלתי תחשוב בצורה שונה לחלוטין על כללי משחק חדשים לביטחון והגנה בתקופה של טרור גרעיני אפשרי, שבה ניתן לגרום נזק איום בטרור רדיולוגי מבלי לשגר טיל ממרחק של יותר מ-3,000 ק"מ".

הכלל הישן של ההרתעה הוא ש"האיש בצד השני חושב בצורה הגיונית כמוך. הוא אינו מעוניין להתאבד ולמות כקדוש". עכשיו מדובר במצב חדש ושונה, שבו האויב מעודד שאהידים, או מתאבדים. "אנחנו חיים בתקופה מפחידה, לא רק ישראל. אם כי לישראל יש בזה מקום מיוחד", הוא מבהיר.

מהם הכללים החדשים?

"הם מחייבים לבחון כיצד ניתן לשנות את החישובים של האויב, להפוך אותם ליותר קונוונציונלים. האם צריך לעבור ממדיניות של הרתעה למדיניות של מניעה? מה פירוש מניעה? מניעה זה לא רק לשגר את הדיביזיה המוטסת 82, אם אתה ארה"ב. זה הלך מחשבה אסטרטגי. שימוש בכוח צבאי הוא רק אחד מכלים רבים. בראש וראשונה, זו החלטה אסטרטגית שלא להסתמך על הרתעה אלא לקבל החלטה - לא לאפשר לאויב שלך להשיג את היכולות. אלו הם הכללים החדשים".

האם, להערכתך, אמריקה נחושה ללכת עד הסוף ולמנוע נשק גרעיני מאיראן?

"הנשיא בוש וכל מנהיג פוליטי מצהיר שלא יעלה על הדעת קיום נשק גרעיני בידי איראן. מה הפירוש לא יעלה על הדעת? גם לא יעלה על הדעת שיהיו אחוזי עוני גבוהים כל כך באמריקה. לא יעלה על הדעת שלילדים אין ביטוח רפואי. כל הדברים הללו לא יעלו על הדעת, אבל הם כן עולים על הדעת".

כלומר שיעלה על הדעת איראן גרעינית?

"זו ההחלטה הקשה ביותר שנשיא יצטרך לקבל. אני לא בטוח במאה אחוז שהנשיא הזה, או הנשיא הבא, ינקוט בצעדים למנוע נשק גרעיני איראני. רבים בוושינגטון חושבים שהרתעה היא אסטרטגיה ראויה ושהיא תעבוד".

אבל יכול להיות שישראל לא תוכל להסכים למשחק הזה.

"ההחלטה הישראלית תהיה אחד מגורמי המפתח לקבלת החלטה אמריקנית. לוח הזמנים האמריקני בנושא הזה פחות דחוף מלוח הזמנים הישראלי. לוח הזמנים הישראלי הוא המרכיב המרכזי שיאלץ את הנשיא האמריקני לקבל החלטה".

ד"ר סטלוף אינו חוזה פעילות צבאית ישראלית עצמאית נגד המערך הגרעיני האיראני. "אני מעריך שיש תיאום גדול בין שתי הממשלות בכל שלב. המפתח

 ללחיצה על ההדק מהצד האמריקני הוא אם הישראלים יעברו להיערכות שונה במטרה להתמודד עם הבעיה הזו", הוא אומר. "אני מקווה שארה"ב תתעלה ותמלא את מחויבותה ולא תחשוב ששום מדינה שלישית תוכל לקחת על עצמה למנוע לבדה מאיראן נשק גרעיני. יש לנו אחריות בינלאומית. אני לא חושב שנוכל לחשוב אפילו שמישהו אחר לבדו יפתור את הבעיה".

ואולי הפתרון שונה? אולי צריך לפעול בשקט, כדי לגרום לחילופי משטר באיראן?

סטלוף אומר שהוא דווקא חושש שאיראן תיכנע לחרם הפיננסי שמובילה ארה"ב ושההנהגה הדתית תחליף את הנשיא אחמדינג'ד. במערב יעלצו, יראו בזה סימן לשינוי ויורידו את הלחץ מאיראן. "האיום הוא לא אחמדינג'ד, אלא ההחלטה האסטרטגית של איראן להשקיע משאבים כדי להשיג נשק גרעיני ולהשתמש בו", הוא מזהיר, ומנבא: "שנת 2008 תהיה השנה המכריעה שבה, בנוסף לבחירות לנשיאות, יתרחש גם הויכוח האמריקני הפוליטי הפנימי הגדול לגבי איראן".