מחקר ישראלי: הורים מעשנים גורמים גם לילדיהם לעשן
במחקר שנערך בקרב בני נוער נמצא כי שיעור המעשנים שגם הוריהם מעשנים גדול ב-30% מאלה שהוריהם לא מעשנים. בנים למשפחות חד הוריות מעשנים יותר. כרבע מבני הנוער בארץ מעשנים
מעשה אבות סימן לבנים. הרגלי העישון של ההורים הם אחד הגורמים המשפיעים על עישון בקרב בני נוער. כך עולה ממחקר שנערך בקרב נערים שהתייצבו בלשכת הגיוס בירושלים. במחקר נמצא כי במשפחות שבהן ההורים מעשנים שיעור בני הנוער המעשנים הוא יותר מכפול מאשר במשפחות שבהן ההורים לא מעשנים.
המחקר מצא גם כי רבע מבני הנוער בני 16 עד 18 (25.7 אחוז) מעשנים כאשר בנים מעשנים יותר מבנות (26 אחוז לעומת 21 אחוז). את המחקר ערך ד"ר נח סמואלס, שהעביר שאלונים בנושא העישון ל-1,067 בני נוער שהתייצבו בלשכת הגיוס בירושלים לבדיקות לפני הגיוס. המחקר מתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת "הרפואה".
יותר מרבע מבני הנוער בארץ מעשנים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
במחקר הירושלמי נמצא עוד כי הגיל הממוצע להתחלת העישון היה 14 וחצי. בנים מעשנים בממוצע 12.5 סיגריות ליום ובנות כ-9 סיגריות בממוצע. עוד נמצא כי 806 מהנשאלים ניסו בעבר לעשן ו-40 אחוז מהלא מעשנים התנסו לפחות פעם אחת בעישון.
שיעורי העישון הגבוהים ביותר נרשמו בקרב ילידי צפון אפריקה ומדינות ערב (כ-40 אחוז) והשיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בקרב ילידי הארץ (כ-22 אחוז) וילידי אתיופיה (כ-15 אחוז).
עושים דווקא להורים
כאמור, המחקר מצא קשר בין המצב המשפחתי והרגלי העישון של ההורים לעישון בקרב בני נוער. נמצא כי בקרב ילדים ממשפחות חד הוריות שיעורי העישון היו גבוהים פי 1.28, בהשוואה למשפחות שבהן ההורים נשואים. כרבע (24.3 אחוז) מהנבדקים שהוריהם נשואים מעשנים, לעומת 30 אחוז מאלו שהוריהם גרושים, פרודים או אלמנים.
במשפחות מעשנות שיעור בני הנוער המעשנים הוא יותר מפי שניים מאשר במשפחות שבהן ההורים נמנעים מעישון. כ-52 אחוז מהבנים וכ-38 אחוז מהבנות עישנו כאשר שני ההורים עישנו. השפעה דומה נרשמה כאשר במשפחה הייתה אחות מעשנת. לעומת זאת, במשפחה בה אף אחד מההורים לא מעשן עישנו כ-22 אחוז מהבנים וכ-14 אחוז מהבנות. שיעור דומה נמדד כאשר אף אחד מהאחים לא עישן.
המחקר מצא עוד כי הורים מעשנים נוטים יותר להורות לילדיהם לא לעשן, ומתבגרים שנאמר להם לא לעשן נוטים "לעשות דווקא" ולעשן. 85.7 אחוז מבני הנוער המעשנים זכרו שהוריהם אסרו עליהם לעשן, בהשוואה ל-53.6 אחוז מבני הנוער הלא מעשנים.
רוב בני הנוער, גם המעשנים, מודעים לנזקי העישון ותומכים בהטלת הגבלות על רכישת סיגריות: 90 אחוז מהלא מעשנים ו-73 אחוז מהמעשנים סברו שהעישון מזיק מאד לבריאות. רק 5.6 אחוז מהמעשנים וכחצי אחוז מקרב הלא מעשנים סברו שהעישון כלל לא מהווה סיכון לבריאות. יותר ממחצית מהנשאלים (53 אחוז) תמכו בחוק האוסר על מכירת סיגריות לבני נוער מתחת גיל 18.
מהסקר עולה שרוב בני הנוער (כמעט 60 אחוז) לא ידעו להצביע על גורם מוגדר שעודד אותם לעשן. 30.3 אחוז השיבו שלחץ חברתי היה הגורם העיקרי, 8.4 אחוז השיבו שהלכו בעקבות הוריהם המעשנים ו-3 אחוזים הסבירו שהושפעו מפרסומות בנושא.
"לחץ חברתי, הרגלי עישון של הורים ואחים וארץ לידה נמצאו במחקר הנוכחי כמשפיעים במידה משמעותית על הרגלי עישון בקרב בני הוער שנבדקו", כותב ד"ר סמואלס. "חשוב לחנך לא רק את המתבגרים, אלא גם בני-משפחה מעשנים. אולי כך נצליח יותר להפחית את מספר המעשנים הצעירים שיהפכו בהמשך למעשנים מבוגרים".
מדוח על מצב העישון בישראל בשנת 2005 של משרד הבריאות נמצא כי 28.7 אחוז מהמתגייסים לצה"ל ו-32 אחוז מהמתגייסות עישנו.
