ישראלים בווירג'יניה: "זה בגדד באמריקה"

"אנחנו שלושה סטודנטים ישראלים בוירג'יניה-טק, וכולנו בריאים ושלמים". כך סיפרה אמש (יום ב') ענת אלעזרי, ישראלית הלומדת בקמפוס בווירג'ינה שבו אירע הירי הנורא - ירי שבו נרצחו 32 בני אדם. ענת, המסיימת בחודש הבא תואר ראשון בהנדסה, סיפרה ל-ynet עם שוך הדרמה בקמפוס: "צלצלתי להורים בטבריה ואמרתי להם לא להתרגש אם יראו דיווח בטלוויזיה. אני בסדר". 

ענת היא אחת משלושה ישראלים הלומדים בקמפוס של אוניברסיטת וירג'יניה-טק. זוהי השנה החמישית שבה היא לומדת בקמפוס. כעת היא משלימה תואר שני בהנדסת תעשיה וניהול. כמו שני הסטודנטים הישראלים האחרים הגיעה אלעזרי כספורטאית מצטיינת - טניסאית ששיחקה ארבע שנים בליגת המכללות. שני הישראלים הנוספים הם אתלטים שזו להם השנה הראשון בוירג'יניה טק: עשהאל ארד, משליך כידון, ויבגני אולוחובסקי, קופץ במוט.

זירת הירי. חוששים שמכרים נפגעו (צילום: איי.פי)

על הדרמה במעונות הקמפוס בשעות הבוקר סיפרה ענת: "היריות החלו בשבע בבוקר. ישנתי ולא שמעתי על היריות. המחשב שלי לא עבד ולא ידעתי מה קורה. הגעתי במכונית למחלקת האתלטיקה. שם, מעבר לכביש, היה הירי הראשון. ראיתי מרחוק מכוניות משטרה ורכב הצלה וחירום, אבל לא חשבתי שקורה משהו חריג. בשבועיים האחרונים היו שתי התרעות סרק על הנחת פצצות והאוניברסיטה נסגרה. חשבתי שזה עוד אירוע שכזה. כשהגעתי ברבע לעשר עדיין התנהל מרדף אחרי היורה, שהגיע בינתים לקמפוס של ההנדסה.

"כשהגעתי לבנין האתלטיקה הייתי לבד בכביש. לא היו עוד אנשים ואני יחסתי את השקט המוזר הזה למזג האוויר. השוטרים לא סגרו בכלל את הרחוב. אני חושבת שהם פשוט היו עסוקים במרדף. במעבדה כבר אמרו לי שהיה ירי, אבל עדין לא חשבתי שמדובר במשהו גדול. אפילו לא חשבתי שזה יהיה בטלוויזיה, אבל ליתר בטחון צלצלתי הביתה ודיווחתי לאמי שהכל בסדר". כאמור, בסופו של דבר כשנתגלו מימדי הזוועה, התברר שמדובר באירוע הירי הגדול ביותר בתולדות הקמפוסים של ארצות הברית.

מתגעגע ארצה, אך לא חושש

עשהאל ארד, בן 23 מראש העין, מתגורר בבניין המעונות שנמצא כ-200 מטרים מאותו בניין שבו התרחש אירוע הירי השני. "התעוררתי בעשר בבוקר כי השיעור הראשון שלי מתחיל ב-11. מה שהעיר אותי היו הכרוזים במגאפונים של המשטרה שהורו לכולם להישאר בפנים". הסטודנטים בקמפוס נוהגים להתעדכן באירועי האוניברסיטה דרך האי-מיילים שנשלחים אליהם מהאוניברסיטה עצמה. "מייד ניגשתי למחשב וגיליתי שקיבלתי אי-מייל שאומר שיש יריות והקמפוס בעוצר, כולם נעולים, אין יוצא ואין בא. הדלקתי טלוויזיה והתחלתי לעקוב בשידור חי אחר המתרחש".

עשהאל לא יודע עדיין את זהות ההרוגים והפצועים, אך מקווה שאינו מכיר איש מביניהם. אלא שהאפשרות שהוא אכן מכיר את הקורבנות גבוהה, שכן הוא מתאמן בקבוצת האתלטיקה של הקמפוס. הוא מתגעגע לארץ ורוצה לחזור, אך האירועים של היום לא ישפיעו על החלטתו: "אני מצטער על מה שקרה, אבל לא מפחד מספיק".

גם ענת אלעזרי מודאגת מחשש שהיא מכירה מישהו מבין הנפגעים. "בבניין השני שבו אירע ירי לומדים סטודנטים רבים מהשנה שלי, ואני מאוד מודאגת לגלות שמישהו מאלו שאני מכירה נהרג", היא אומרת. על אף ההתרחשויות, אין בכוונתה לחזור ארצה. "גדלתי בארץ וראיתי פיגועים. אבל מאוד חבל לי על המקום הפסטורלי הזה. זאת עיירת סטודנטים שקטה. אנשים הרגישו כאן כמו בקיבוץ, אף אחד לא נעל את הדלת. הכל כאן הולך להשתנות בצורה חדה ומאוד חבל לי על-כך".

לא רק סטודנטים ישראלים לומדים בקמפוס של וירג'יניה. ד"ר אורי ונדסבורגר, מרצה להנדסת מכונות, מספר ל-ynet: "הייתי בבנין מעבר לכביש ואת הטלפונים הראשונים על האירוע אצלנו קיבלתי ממשפחה מישראל". ד"ר מאיר שנלר, מרצה למימון קיבל את ההתרעה הראשונה באי-מייל הפנימי של האוניברסיטה.

"זה בגדד בארה"ב"

ד"ר שנלר מספר: "הייתי בבניין שלישי מהבניין שבו היו היריות, אבל לא שמעתי שום דבר. רק כשירדתי למשרד המחלקה למימון ואמרו לי ששמעו יריות. חזרתי למשרד וכבר חיכה לי אי-מייל המורה לכולם להישאר בבנינים". ד"ר ונדסבורגר היה קרוב יותר לאירוע, ממש מעבר לכביש. "שמעתי סירנה של אמבולנסים, ולא של ניידות משטרה, והבנתי שמשהו קרה. ניגשתי לחלון וראיתי שוטרים מחזיקים אקדחים וקופצים בין העצים והעמודים".

ונדסבורגר אומר שהציץ מהחלון בקומה השנייה לעבר האירוע שהתרחש בקומת המרתף של בניין סמוך. "מדובר בכתה להרצאות גדולות, המיועדת ל-200-300 סטודנטים. לפי מה שאני מבין מרבית הנפגעים היו סטודנטים. ככה הוא הצליח לתפוס כל כך הרבה במקום אחד".

ד"ר ונדסבורגר עצמו חש בר מזל על שלא יצא לדרך, שכן אמור היה לעבור ממש בקרבת אולם ההרצאות. "הייתי אמור לצאת לסמינר בבניין סמוך ולעבור דרך הבניין שבו היו היריות. אצבע אלוהים, סטודנט שלי הגיע בריצה ואמר לי לא לצאת".

למרצה הישראלי יש גם מה לומר "על הכבוד המפוקפק להיות המקום הראשון במספר הקורבנות בקמפוסים. זה בגדד בארה"ב. טרור מתוצרת בית".

רן מיכאליס, שליח קהילתי מטעם הסוכנות היהודית בפדרציה היהודית בווירג'יניה, מספר כי "בקמפוס שבו התרחש הירי לומדים כאלף סטודנטים יהודים. רק אתמול עזרתי לקבוצה של סטודנטים יהודים להשתתף בפסטיבל תרבויות של הקבוצות האתניות הלומדות באוניברסיטאות". עוד ציין רם כי לפעמים ישנם ביטויים לאנטישמיות בקמפוס, אך הם מעטים מאוד.