נדחתה התוכנית להקמת היישוב רמת ארבל בגליל
המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה את עמדת החברה להגנת הטבע שטענה כי היישוב החדש עתיד לפגוע בשטחים עתירי טבע ונוף, וכי יש די חלופות בתחומי היישובים הקיימים
המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה את התוכנית להקמת היישוב רמת ארבל. היישוב תוכנן לקום ממערב לכנרת, בגליל התחתון. את היישוב קידמו קבוצה של יזמים פרטיים ותנועת ההתיישבות "אמנה".
המועצה דחתה את התוכנית ברוב של 13 חברים נגד 10, זאת בעקבות החלטתה של הולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים שלצד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה) ממאי אשתקד לקבל את עמדת החברה להגנת הטבע ולהמליץ שהיישוב החדש לא יוקם.
יצוין כי מנכ"ל משרד הפנים, רם בלינקוב, שהוא יו"ר המועצה הארצית תמך בתוכנית ואילו אדר' שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון התנגד.
בישיבת המועצה הוצגו ממצאי דו"ח שהכין צוות של מנהל התכנון, הבוחן את הפוטנציאל הקיים ביישובי האזור ומציע פתרונות חלופיים. ממצאי הדו"ח מאשרים את טענות החברה להגנת הטבע, כי באזור קיימות בפועל ובתוכניות מאושרות יחידות דיור רבות, כך שהקמת היישוב החדש כלל אינה נחוצה.
עוד נאמר בדו"ח כי "אין ספק כי קיימים במרחב פתרונות חלופיים, רבים ומגוונים, המחזקים את המלצת הולנת"ע בדבר אי נחיצות הקמתו של יישוב חדש, זאת אף מבלי להידרש למחיר הסביבתי והכלכלי רב המשקל של הקמת ישוב חדש".
אסיף אמר כי "לאחר בחינת ההשלכות החברתיות, התשתיתיות והסביבתיות של הקמת היישוב החדש, אין מקום לחרוג ממדיניות התכנון הארצית ואין לאשר הקמת ישוב חדש, אשר הקמתו ואחזקתו השוטפת יקשו, לאורך זמן, על המועצה האזורית ועל הממשלה כאחד, ויפגעו בהזדמנויות הפיתוח של הישובים הקיימים".
מבקר המדינה מתח ביקורת
התוכנית להקמת היישוב "רמת ארבל" הוגשה לאישור המועצה המחוזית בצפון בסוף שנת 2001. התוכנית, שכללה 1,800 יחידות דיור, נדחתה בוועדה המחוזית במרץ 2002 ברוב דעות גדול. הוועדה המחוזית טענה כי מדיניות התכנון לפיתוח ההתיישבות בגליל היא הרחבת היישובים העירוניים והכפריים, תוך ניצול יעיל של הקרקעות שכבר אושרו לבנייה, זאת מתוך ראייה כוללת על שמירת שטחים פתוחים בכדי לשמור על איכות החיים של המתיישבים באזור.
היישוב מתוכנן לקום במרחק של כ- 500 מטר בלבד משני יישובים קיימים - מסד ורביד. הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה לדחות את התוכנית כי ישנן אלפי יחידות דיור מאושרות בתחומי יישובים קיימים בגליל התחתון, אולם יותר ממחציתן אינן מנוצלות. לפיכן אין סיבה להקים יישוב חדש, ובמיוחד בתחום המוגדר כשטח לשמירת משאבי טבע ויערות ובסמיכות לגן לאומי.
לאחר דחיית התוכנית על ידי הוועדה המחוזית פנתה קבוצת היזמים למשרד השיכון אשר הגיש את ההצעה על הקמת היישוב לממשלה. ביולי 2002 אישרה הממשלה את הקמת היישוב, על סמך המלצת הוועדה הבין משרדית ליישובים חדשים ומתחדשים. תפקודה של הוועדה זכה לביקורת נוקבת בדו"ח מבקר המדינה 55 ב' בשל המלצותיה שגובשו ללא כל קריטריונים, בהעדר נתוני בסיס כלכליים וללא כל עבודת מטה תוך התעלמות מחלופות פעולה טובות יותר.
לאחר החלטת הממשלה הוגשה שוב באוגוסט 2003 אותה תוכנית לוועדה המחוזית בצפון. הפעם החליטה הוועדה להמליץ למועצה הארצית על הקמת היישוב בתנאי הכנת תסקיר השפעה על הסביבה.
ממצאי התסקיר תמכו בהקמת היישוב. המשרד להגנת הסביבה דחה את מסקנות התסקיר ודרך הכנתו, בטענה כי בחינת החלופות לקתה בחסר ובמגמתיות. למרות זאת החליטה כאמור הוועדה המחוזית לתמוך בהקמת היישוב והמליצה למועצה הארצית על הקמתו בגרסה מוקטנת של 500 יח"ד. ואולם, המועצה הארצית דחתה כאמור את התוכנית.
בתגובה אמר יוחנן דרום, רכז שמירת הטבע בצפון של החברה להגנת הטבע, כי החלטת המועצה הארצית "מהווה חיזוק נוסף למדיניות התכנון הנבונה בישראל, הגורסת כי יש לחזק יישובים קיימים ולא להקים יישובים חדשים אשר פוגעים בערכי הטבע ובשטחים הפתוחים המעטים שנותרו במדינה הצפופה שלנו, ומהווים פגיעה של ממש בישובים הקיימים המשוועים לתוספות אוכלוסיה והוצאה כספית גבוהה ומיותרת".
ראש המועצה האזורית גליל תחתון, מוטי דותן, התבטא בחריפות והבטיח לערער על ההחלטה, "לא ניתן שטיעונים מנהלתיים ישמשו לעצירת מפעל ההתיישבות הציוני בארץ ישראל".
עו"ד דוד קירשנבום, נציג היזמים, אמר: "לפני שש שנים באו יהודים ציונים מחו"ל וביקשו להקים יישוב יהודי בפריפריה על חשבונם ומתוך שליחות. הם השקיעו ממון רב בתכנון וזאת לאור תמיכת כל הגופים לרבות הממשלה. פתאום הכל נעצר אצל הפקידים. מה נגיד ליזמים עתידיים? שהם שמים את כספם על קרן הצבי וכי ממונם יכול לרדת לטמיון בגלל החלטה פקידותית שרירותית?".
לפנייה לכתב/ת 
