בג"ץ השתכנע: העדויות יפורסמו אחרי הדו"ח

פניית פרסה בעמדת בג"ץ: ועדת וינוגרד תפרסם את עדויות ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון, עמיר פרץ, והרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, רק שבועיים לאחר פרסום דו"ח הביניים - כך קבעו אחר הצהריים (יום ה') שופטי בג"ץ לבקשת חברי ועדת וינוגרד. ההחלטה התקבלה ברוב של ארבעה שופטים מול עמדתה של השופטת איילה פרוקצ'יה שהתעקשה לפרסם את העדויות לפני פרסום דו"ח הביניים.

בסביבת ועדת וינוגרד קיבלו בסיפוק את החלטת בג"ץ ואמרו כי "פסק הדין מדבר בעד עצמו". השופטים שבו והביעו את דעתם, "כי תיטיב הוועדה לעשות אם תפעל לפרסום חלקי הפרוטוקולים בסמוך ככל הניתן להגשת הדו"ח". אם יידרש סבב עדויות נוסף בפני ועדת וינוגרד, "הן יהיו פומביות ככל שניתן".

• לקריאת ההחלטה המלאה - לחצו כאן
  

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, מגלה בפסק הדין הזה הבנה לעומס המוטל על הוועדה, ונתלית בו כדי להסביר את השינוי בעמדת בג"ץ: "אין לי ספק כי בעת הזו, כאשר היעד של דו"ח הביניים כה קרוב, נתונים כל מעייניה של הוועדה בניסוח הדו"ח ומדובר בוודאי בעבודה רבה ומאומצת".

בייניש שבה ומתחה ביקורת בפסק הדין שכתבה על שינוי עמדתה של ועדת וינוגרד באשר לפרסום העדויות: "אם היה מקום להעלות טענות, הרי שזה היה לפני הבג"ץ הראשון ולא היה מקום להעלותן לאחר פסק הדין". בייניש חוזרת לפסק הדין הראשון שהתקבל בעניין, שבו "נקבע בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת מחייבים את ועדת וינוגרד".

סאגת הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד החלה בעקבות עתירתה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שטענה כי בשם פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת - עדויות הבכירים חייבות להתפרסם. בג"ץ אימץ את טענתה, ובעקבות כך פורסמו עדויות של כמה מהעדים - בראשם השר שמעון פרס. בהמשך, בייחוד בעקבות המבוכה שנוצרה לאחר פרסום עדותו של פרס, הביעו חברי ועדת וינוגרד - והפרקליטות שייצגה אותם - התנגדות לפרסום העדויות בטרם גובש דו"ח הביניים.

בייניש: הוועדה עובדת קשה

בהחלטה הנוכחית, שבו שופטי בג"ץ וצידדו בעמדתה של ח"כ גלאון. הם ציינו מדוע לא חייבו פרסום מיידי של הפרוטוקולים: "ניכר היה שהוועדה קיבלה את עמדת בית המשפט בדיון באותו בוקר", כתבה הנשיאה בייניש.  

השופטת איילה פרוקצ'יה נותרה איתנה בדעתה כי יש לפרסם מיד וללא דיחוי את כל הפרוטוקולים שנבדקו, ובתוכם של שלושת הבכירים: "עקרון הפומביות הוא בעל מעמד על במשפט ובמשטר הדמוקרטי בישראל. הוא נועד להבטיח זרימת מידע חופשית בעניינים שלציבור עניין בהם ונותן ערובה חיונית ליכולם של הפרט והכלל להשפיע על מהלכי השלטון. בלא מידע ונתונים נשלל אמצעי ביקורת חיוני לבחינת תקינותם של מהלכי השלטון".

הדיונים הקודמים בבג"ץ בעתירה נוספת, שנגעה למועד פרסום הפרוטוקולים, הפכו לזירת התגוששות בין השופטים לנציגי המדינה. בדיון האחרון גערה נשיאת בית-המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, בראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל: "אנחנו לא רוצים את עמדת הוועדה, היא כבר הוכרעה. אנחנו רוצים לו"ז".

גם לאחר הנזיפות, ולאחר שכבר הוטחו בהם טענות על ביזוי בית-המשפט, הבהירו השופט

 בדימוס וינוגרד ועמיתיו לוועדה החוקרת את מלחמת לבנון השנייה, כי העדויות יפרסמו רק שבועיים לאחר דו"ח הביניים. לטענתם, מלאכת סינון החומר וצינזורו לפני הפרסום דורשת זמן. הח"כית העותרת גלאון סירבה לקבל את עמדתם זו, ונימקה: "פרסום העדויות לפני המסקנות חיוני לקידום מטרתה המרכזית של הוועדה - הגעה לחקר האמת".

בימים האחרונים פורסם בתקשורת כי כמה מחברי ועדת וינוגרד איימו להתפטר אם יאולצו לפרסם את העדויות לפני דו"ח הביניים. הם קבלו על ההפרעה שנגרמת לעבודתם בשל הלחצים החיצוניים, וקיבלו חיזוק מהשופט בדימוס יעקב טירקל, שתהה בשיחה עם ynet מה הדחיפות לפרסם את הפרוטוקולים: "צריך להניח לוועדה לעשות את עבודתה וגם את ההחלטה בדבר מועד הפרסום להפקיד בידיה. כמובן שגם החלטה כזו נתונה לפיקוח".