תקף את בת-זוגו היהודיה כי בנם למד עברית
בני משפחתו של תושב קלנסוואה לא השלימו עם העובדה שבנו הולך לגן יהודי. הם לחצו עליו - וזוגתו שילמה את המחיר
בית משפט השלום בכפר-סבא הרשיע תושב קלנסוואה בתקיפת זוגתו היהודיה. האיש תקף אותה בגלל לחץ שהפעילו עליו בני משפחתו, אשר לא היו שבעי רצון מכך שבנם המשותף מדבר עברית ולומד בגן יהודי.
בני הזוג - בשנות ה-20 לחייהם - הכירו ב-1998. בתחילה התגוררו בבית אמהּ של האשה בנתניה, ולאחר מכן שכרו דירה בעיר. לזוג נולדו שני ילדים והם עברו להתגורר בקלנסוואה. מהדיונים בבית המשפט עלתה תמונה של סכסוכים, לחצים ואלימות גוברת. הגבר הואשם כי בכמה הזדמנויות היכה את האשה, איים עליה ואף הואשם בהחזקת סכין.
האשה ניתקה את הקשר עם בני משפחתה בגלל אי-שביעות רצון מצידם מהקשר הזוגי. בני הזוג עברו לקלנסוואה בעקבות בקשת הוריו של הגבר, שנעשה עצבני מכיוון שמשפחתו לחצה עליו. בין בני הזוג פרצו מריבות תכופות. בין השאר נודע כי האשה קיימה ברית מילה לבנם הבכור בבית כנסת והאב לא הגיע לאירוע. הבן השני נימול על ידי רופא לבקשת אביו, כדי שמשפחתו תשמח.
מהדיונים בבית המשפט עולה כי הנאשם נהג להכות את אשתו ולהשפיל אותה באופן יומיומי עד שבכמה מקרים נאלצה לברוח לבית אמהּ, לשם היה מגיע הנאשם ומאיים עליה. בגלל התעקשותה בנושא חינוך ילדיהם ובלחץ הוריו של הנאשם, הוא החל לנעול אותה בבית ולקחת איתו את המפתח. בשלב מסוים החליטה האישה לעזוב וברחה מהבית דרך החלון. היא עברה להתגורר במעון לנשים מוכות, וגם לשם הגיע הנאשם, והפעם עם סכין ברשותו.
לאחר שמיעת העדים בתיק קבעה השופטת נאוה בכור כי גירסתהּ של האשה מהימנה בכל הקשור לאלימות הפיזית, לאיומים ולכליאתה על ידי בן זוגה. לדברי השופטת, היעדר תיעוד רפואי של הפגיעות באשה אינו סותר את הגירסה שמסרה, בגלל הסברהּ כי הסתירה מתוך בושה את הפגיעות והסימנים בגופה.
השופטת הוסיפה כי עדות האשה נתמכת על ידי עדי התביעה. לגבי עדותו של הנאשם קבעה השופטת: "עדותו הותירה רושם לא מהימן. הוא גילה יחס אדנותי, בעלותי ושתלטני כלפי המתלוננת, ברצונו להשליט רצונו עליה. הנאשם אף מודה כי עקב אחריה באופן החושף את האובססיביות שלו כלפיה".
השופטת החליטה להרשיע את הנאשם בארבע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, כליאת שווא והחזקת סכין. גזר הדין יינתן במועד אחר.