סיבה לגאווה: ישראלים שעשו כבוד
יום העצמאות מספק הזדמנות מצוינת להיזכר בהישגים של ישראל בתחום הטכנולוגיה, המחשבים והאינטרנט. על המחשב העברי הראשון, חברת הטלפוניה האינטרנטית החלוצית, אפי ארזי, ICQ, צ'קפוינט ואחרים פחות מוכרים
| מחשב ויצק |  | אורי אלון | | "ורד הרים" | | VocalTec |
| ||||||
| אפי ארזי | | TelMap | | Motorola Spirit | | ICQ |
| ||||||
| צ'קפוינט | | מולי אדן ודדי פרלמוטר | | אינטל חיפה | | סנדיסק/MSystems |
| ||||||
| בני לנדא ואינדיגו | | פנורמה | | Babylon | | זאב סורסקי, מממציאי ה-PHP |
יום העצמאות ה-59 של המדינה מספק הזדמנות מצוינת להביט אחורנית ולהתייחס ליזמים ולחברות הטכנולוגיה שהביאו הרבה כבוד לישראל ולישראלים באשר הם.
הרשימה המכובדת שלפניכם חוברה בעקבות תחקיר מוקדם והתייעצות עם מומחים, אך היא אינה שלמה בשום פנים ואופן. שאפנו להביא כאן דוגמאות מייצגות של סיפורי הצלחה ישראלים מתקופת ההיי טק המוקדמת בשנות ה-70 של המאה הקודמת ועד עידן ה-Web 2.0 הנוכחי באינטרנט. התרומות של האישים והחברות המוזכרים בכתבה אינן "חשובות" במידה זהה ואף אינן ניתנות להשוואה זו לזו, אך כולן ראויות לציון.
באופן טבעי, קשה למצות בכתבה אחת את כל העילית הטכנולוגית המפוארת של ישראל. אם מישהו חש שמקומו נפקד - נבקש סליחה מראש - ונשמח לראות שמות הולמים נוספים בתגובות לכתבה.
השתתפו: אהוד קינן, עומרי לוי, שוקי גלילי, ניב ליליאן, גל מור.
המחשב העברי הראשון
"ויצק" שימש למחקר מתמטי בנושאים כמו פתרון בעיות הקשורות בגאות ובשפל, מיפוי גבישים באמצעות קרני רנטגן, הידרודינמיקה, אנליזה נומרית וסייסמולוגיה לרבות מיפוי הספקטרום של אטום הליום. הוא פעל עד שנת 1963, שלאחריה הוחלף בידי יורשו, גולם.
האגודה האמריקנית להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, IEEE, הכירה לאחרונה באופן רשמי ב"ויצק" כ"אבן דרך בהיסטוריה העולמית של המחשוב". "ויצק" והפעילות המחקרית שעודד הובילו לפיתוח מואץ של תעשיית התוכנה בישראל.
גוגל מעסיקה יותר מישראלי אחד. ובכל זאת, מבין כל העובדים האלה, מצליח לבלוט אורי אלון, דוקטורנט ישראלי שלמד באוסטרליה.
אלון פיתח במסגרת לימודיו את טכנולוגית אוריון ("Orion") המיועדת לשפר את תוצאות החיפוש של מונחים בעלי יותר ממשמעות אחת, ולהציג הפניות למילים או מונחים קשורים אחרים. כלומר, אם חיפשתם אחר המונח "המהפכה הצרפתית", למשל, תקבלו פסקאות של טקסט ובו מידע העוסק במונח הזה, כמו גם תכנים מדפי אינטרנט בנושא "המלך לואי ה-16", "הצהרת זכויות האדם", "מקסימיליאן רובספייר", "מונרכיה" ועוד.
שאפתני לא פחות מלארי וסרגיי
בגוגל התלהבו מהרעיון וגייסו את אלון לעבודה אצלם במטה החברה בקליפורניה לפני כשנה. הפרויקט של אלון שאפתני לא פחות מגוגל עצמה, ומקדם את מנוע החיפוש לעידן ה-Web 3.0 או הרשת הסמנטית. “ישראל תמיד היתה הבית שלי ותמיד תישאר הבית שלי, ואני מתכוון להישאר פה (במשרדי גוגל בקליפורניה) עד שאגשים את מטרותי”, הוא אמר לנו בראיון לפני שנה. (אהוד קינן).
בחודש יולי 2004 החל צה"ל בשימוש מבצעי במערכת התקשורת "ורד הרים", שפותחה על ידי מוטורולה ישראל. מדובר במערכת המבוססת על מכשירי Tetra סטנדרטיים, שעברה הצפנה והקשחה במטרה להתאימה לתנאי שדה קשים. מערכת "ורד הרים" מתאימה אף לטנקים, בהם קיימות בעיות של רעידות קשות, אבק, מים, טמפרטורות גבוהות, ועוד.
מערכת "ורד הרים" מהווה את פתרון התקשורת האולטימטיבי לצה"ל לאבטחה, עמידות וביטחון. המערכת פעילה במגוון כלים של הצבא ומאפשרת שמירה על ביטחון המדינה ביעילות ובסודיות הנדרשת.
הסיפור של VocalTec ישראלי במיוחד מאחר והוא משלב הצלחה עם החמצה. זו הייתה החברה המסחרית הראשונה שהשיקה ישום יעודי לביצוע שיחות טלפון על גבי האינטרנט, אך היא לא השכילה לתרגם את החזון שלה כדי להשתלט על שוק ה-VoIP הזעיר באותם ימים.
חלוצת ה-VoIP המסחרי
שמה של התוכנה היה Internet Phone או iPhone, מותג המשמש היום את חברת אפל עבור מכשיר הסלולר-נגן מוזיקה שיושק בחודש יוני. למרות היישום המסחרי החלוצי, לא רבים יודעים כי ההשראה לפיתוח זה, כמו פיתוחים נוספים של חברות ישראליות בתחום התקשורת, היה ביישומים צבאיים ששימשו את צה"ל עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
התוכנה של VocalTec איפשרה למשתמשי האינטרנט לבצע שיחות טלפון בינלאומיות במחיר אפסי שנים לפני הופעת הגירסה הראשונה של Skype. החברה צמחה וגייסה הון, אך לא רשמה רווחים ואף סירבה להצעות רכישה.
ב-15 בפברואר, 2005, צוין יום השנה ה-10 לתוכנת iPhone, שהניחה את היסודות לעידן ה-VoIP המסחרי. אך האירוע עמד בסימן משבר חריף שפקד את החברה. רוב העובדים פוטרו והסוף נראה קרוב מתמיד, אך ברגע האחרון התמזגה VocalTec עם חברת tdSoft הישראלית.
לאחרונה רשמה VocalTec כמה עסקאות עם חברות גדולות והיא צופה צמיחה של 90%-70% במכירות בשנה הנוכחית, כך שלסיפור הזה אולי יהיה סוף טוב. (גל מור).
אפי ארזי הוא אחד ממקורות ההשראה הבולטים ליזמי היי טק ישראליים באשר הם ואחד הראשונים שבהם. האיש שהתחיל מאפס ובנה במו ידיו שלוש חברות בעלות שם עולמי תכנן במהלך לימודיו באוניברסיטת MIT את המצלמה בעזרתה שידרו אנשי הצוות של אפולו 11 את התמונות הראשונות מהירח בשנת 1969.
כאשר היה בן 25 בלבד המציא ארזי את מנגנון הפוקוס האוטומטי הראשון, והפך לדמות מפתח בתעשית האלקטרו-אופטיקה העולמית. לאחר חזרתו לישראל הוא הקים את חברת סאיטקס, שחשפה בשנת 1979 את מחשב קדם-הדפוס הראשון ואת סורק ה-CCD הראשון. הישגים אלה הפכו את סאיטקס למובילה בעולם הדפוס הדיגיטלי.
בשנת 1990 יסד ארזי את חברת EFI, שהמציאה בקר ותוכנה שאיפשרו לכל מכונת צילום לשמש כמדפסת צבע איכותית, והפכה להצלחה עסקית. מספר שנים לאחר מכן הקים אפי את חברת eMedia, שהפכה לחלוצה בדחיסת ושידור וידאו דיגיטלי. גם היום, כאשר הוא מתמודד עם מחלה קשה, ארזי ממשיך להשפיע על הדור הבא של ההיי טקיסטים באמצעות החסות שהעניק לבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה.
חברת טלמאפ (TelMap) הישראלית פיתחה ישום בשם פולאריס המאפשר למשתמשי הסלולר לנווט לכל יעד דרך המכשיר הסלולרי שלהם.
מסלול לפי דרישה
היישום משולב בתוך הטלפון הסלולרי או מחשב כף היד ומאפשר ניווט בדרכים. הייחוד בפולאריס לעומת תוכנות אחרות הוא גודלה הקטן, המאפשר לה לתקשר עם שרתי החברה ולהוריד מפות ועדכונים לפי מסלולי הניווט שהמשתמש בוחר.
התוכנה עצמה לא כוללת מפות על גבי המכשיר הסלולרי, שכולל רק את היישום. כאשר המשתמש מבקש הוראות נסיעה למקום מסוים, הוא מזין לממשק התוכנה את שם העיר והרחוב.
התוכנה מתקשרת לשרת באמצעות תקשורת GPRS ומבקשת את נתוני המסלול והמפה לתצוגה. לאחר שהפרטים יורדים אל הטלפון (תוך מספר שניות), התוכנה מתחילה בניווט.
החברה משתפת פעולה בישראל עם כל ספקיות הסלולר (מירס, פלאפון, סלקום ואורנג') ולאחרונה אף חתמה על הסכמי ענק עם יצרנית הסלולר הגדולה בעולם נוקיה וסגניתה מוטורולה ועם רשת Vodafone האנגלית (עומרי לוי).
"ספיריט" הוא הטלפון הסלולרי הראשון שפותח ויוצר בישראל על ידי מוטורולה על טהרת הכחול לבן .
מדובר בטלפון קבוע לרכב, המיוצר בערד. בעקבות הצלחת הספיריט, תכננה מוטורולה את M900, טלפון קבוע לרכב בטכנולוגיית GSM, במטרה להפוך את תקשורת הקול והנתונים לנוחה יותר בסביבת הרכב. אחד היתרונות של ה-Spirit הוא חיוג קולי גם באמצעות זיהו קול לחיוג ישיר של מספרים בשש שפות: אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ועברית.
החיוג מתבצע באמצעות אמירת המספרים ללא צורך לשמור את המספר בזיכרון או "לאמן" את המכשיר להכיר את קולו של המשתמש. סדרת הטלפוניים הסלולרים הקבועים לרכב של Spirit הצליחה רבות בישראל ובעולם.
סדרת המוצרים משווקת בגרמניה, אנגליה, צרפת, הולנד, בלגיה, איטליה ולוקסמבורג, בקרוב גם במדינות אמריקה ואסיה. (עומרי לוי).
ב-1998 חגג עם ישראל ביחד עם ארבעה יזמים ישראלים צעירים את מכירתה של חברת מיראביליס (לימים ICQ) לענקית האינטרנט AOL בסכום חסר תקדים באותם ימים של 407 מיליון דולר. סיפור הרכישה וההצלחה שלאחר מכן לווה במשך זמן מה בתקשורת והכתיר לעד את יוסי ורדי, אביו של אחד מהארבעה ושותף למיזם, כ”גורו היי טק”.
בעשור שכמעט חלף מאז חלפו הרבה ביטים ברשת, ונחתמו עסקאות גדולות בהרבה, אבל ICQ נשארה עדיין כסמל לסיפור ההצלחה והשראה לסטארטאפיסטים צעירים.
חלוצת המסרים המידיים
סיפור ההצלחה של החברה החל ברעיון פשוט – במקום לשלוח אימייל ולקוות לטוב, אפשר לראות מי מהחברים מחובר, לשלוח לו הודעה ולקבל תשובה מידית – כך נולדה בשורת המסרים המידיים.
ICQ, שהשבוע הושקה לה גירסה חדשה, לא מובילה היום בתחום ונקלעה לתחרות קשה מול ענקיות אחרות, בהן יאהו, מיקרוסופט - שאף משלבת את תוכנת המסרים המידיים שלה במערכת ההפעלה ולכן גם מובילה בשוק.
מתחרה נוספת היא גוגל עם תוכנת מסרים מידיים פשוטה ונקיה (ואף רכשה לאחרונה חברה לשיחות וידאו, מה שעשוי להעיד על תוכניות לעתיד), וסקייפ – שחיברה את המסרים המידיים עם טלפוניה ברשת ונמכרה בכ-4.1 מיליארד דולר ל-eBay. (אהוד קינן)
ישראלים רבים שמעו את השם, אך רובם לא מכירים מקרוב את המוצרים של צ'קפוינט, המיועדים לארגונים. החברה, שנוסדה על ידי שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שוויד בשנת 1993 היא אחת הישראליות המשפיעות ביותר בתחום הטכנולוגיה.
צ'קפוינט, המעסיקה כ-1500 עובדים, היא בין החברות הטכנולוגיות הבודדות בארץ בסדר הגודל הזה ששמרו על עצמאותן ולא נרכשו על ידי ענקית בינלאומית, והיא מתחרה בהצלחה בחברות כמו סיסקו, סימנטק ומקאפי.
סטנדרט בתחום האבטחה
מוצר הדגל של החברה הוא FireWall-1/VPN-1, שהפך לסטנדרט בתחום מוצרי האבטחה לרשתות ארגוניות ושמר על מעמדו המוביל בשוק עד 2002. כיום תופסת צ'קפוינט את המקום השני ביחד עם Juniper.
בשנת 1999 נכנסה צ'קפוינט לתחום העסקים הקטנים והבינוניים שלה באמצעות חברת הבת שלה, SofaWare המפתחת מוצרי אבטחת מידע מבוססי חומרה. בשנת 2004 רכשה החברה את Zone Labs, המוכרת לרבים מהקוראים בזכות תוכנת הפיירוול הביתית Zone Alarm.
למרות שהיו כאלה שניבאו לה עתיד שחור לפני שנים, צ'קפוינט מתמודדת יפה בשוק ומניית החברה אף התאוששה בעקבות המכה שספגה בשנה שעברה, לאחר ביטול העסקה לרכישת סורספייר האמריקנית עקב התנגדות הממשל מסיבות ביטחוניות. עם מרכזי פיתוח בישראל ובבלרוס, צ'קפוינט היא נערת הפוסטר של ישראל בענף אבטחת המידע בפרט ובתחום הטכנולוגיה בכלל. (גל מור)
שמואל (מולי) אדן ודוד (דדי) פרלמוטר, שני בוגרי הטכניון בחיפה, הצטרפו לאינטל בראשית שנות השמונים. 25 שנים אחרי, הם ממלאים תפקידים בכירים בהנהלת אינטל העולמית ונמנים עם קבוצת האנשים המשפיעים ביותר בהייטק האמריקני.
במסגרת עבודתם במרכז הפיתוח בחיפה, היו השניים מעורבים בכמה מהפרוייקטים היותר משמעותיים של אינטל במהלך השנים.
ביניהם: פיתוח המעבד המתמטי i387 (אותו פרלמוטר הוביל כמהנדס צעיר, ואף זכה עליו ב-1987 בפרס הנשיא עבור חדשנות בפיתוח תעשייתי), הגדרת הקווים המנחים לפיתוח המיקרו-ארכיטקטורה של מעבד הפנטיום, פיתוח טכנולוגיית MMX, מעבד ה-RISC i860, המעבד המוכלל "תמנע", ופרוייקט "בניאס" (הבסיס לפנטיום M ומאוחר יותר ל-Core 2 Duo).
בסוף שנות ה-90' ניהל פרלמוטר את חטיבת המעבדים והיה אחראי על התכנון, הפיתוח, והשיווק של מעבדי פנטיום פרו ופנטיום 2. מאוחר יותר, ניהל את מרכז הפיתוח בחיפה בשנים המכריעות בפיתוח טכנולוגיית פנטיום M ופלטפורמת סנטרינו.
אדן הוא האיש שהכי מזוהה עם המותג "סנטרינו" ועם ההצלחה חסרת התקדים שלו. בשנים 1999 עד 2003, הוא ניהל את מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, והיה אחראי על פיתוח "בניאס" ופלטפורמת סנטרינו. בשנת 2004, כסגן נשיא ומנהל השיווק של הפטלפורמות הניידות באינטל, הוא הפך את המחשוב הנייד לעסק הכי צומח של אינטל.
בראיון שקיימנו איתו אשתקד אמר לנו: "יש לנו כישראלים הרבה דברים שאני באמת מאמין בהם...יש לנו תדמית של אנשים שאומרים 'אם זה בלתי אפשרי ואם זה מטורף אז בוא נעשה את זה', במובן החיובי. ומכיוון שזו בעצם המשמעות של להיות ישראלי בארה"ב, אז אני גאה בזה". (שוקי גלילי)
בישראל פותחו במשך השנים הרבה טכנולוגיות חדשניות, וכמה מהן גם זכו להצלחה בינלאומית. אבל אין לדעתנו תקדים להצלחה כמו זו של מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה: הטכנולוגיות שפיתח משולבות בכמעט 3 מכל 4 מחשבים שנמכרים היום בעולם.
מרכז הפיתוח פועל מאז 1974, ומעסיק כיום כ-2000 מהנדסים. במשך השנים היו לו כמה הישגים שפרצו לתודעה, כמו הפיתוח של מעבדי x87 המתמטיים, טכנולוגיית MMX, מעבדי פנטיום M, Core ו-Core 2.
בשנים האחרונות, עם ההכרה הגוברת בהצלחותיו של מרכז הפיתוח, קודמו בכירים בו לתפקידי מפתח בהנהלת אינטל העולמית, ביניהם: מולי אדן, דדי פרלמוטר, רוני פרידמן.
אבל אשתקד הגיע המרכז לשיא הצלחתו: אינטל העולמית החליטה לנטוש את פנטיום 4 ולעבור לבסס את כל קווי המעבדים העתידיים שלה על טכנולוגיית הליבה שפותחה בחיפה. בדיעבד, ישנה הסכמה כמעט גורפת שהמהלך הזה הציל את אינטל במאבק האיתנים שלה מול המתחרה AMD.
כל המעבדים החדשים של אינטל למחשבים ניידים, שולחניים ושרתים - כולם מבוססים היום על ליבת "מרום" שפותחה בחיפה. קודמותיה, "בניאס", "דותן" ו"יונה", והטכנולוגיה שמפותחת שם היום ששמה "גשר", שמו על מפת ההייטק העולמית לא רק את המרכז החיפאי, אלא את כולנו. (שוקי גלילי)
בעיסקה בשווי 1.55 מיליארד דולר (בהחלפת מניות) שנחתמה בחודש יולי האחרון רכשה חברת סנדיסק את M-Systems. שתי החברות האלה, מחלוצות תעשיית הפלאש (Flash Memory), הוקמו על-ידי ישראלים והן מפעילות מרכזי פיתוח בישראל. בעקבות העסקה, הפכה החברה הממוזגת לכוח העולה בשוק הפלאש העולמי.
M-Systems הכפר-סבאית היא חברה שרשמה הרבה פטנטים, אבל ההמצאה הכי משמעותית עליה היא חתומה היא ה"Disk On Key", כונן הפלאש הנייד ששמו הפך לשם גנרי.
למרות התחרות בתחום, היא מוסיפה לככב בו עם פרוייקטים משמעותיים, בראשם יוזמת U3 יחד עם סנדיסק. היא גם הציגה פיתוחים בולטים, חלקם פורצי דרך במגוון תחומים קשורים: כונני פלאש מאובטחים, מוצרי פלאש למערכות משובצות (Embedded), מוצרי אחסון מבוססי הפלאש בממשקי ATA, SATA, SCSI ועוד.
סנדיסק, שהוקמה על ידי הישראלי אלי הררי ומפעילה מרכז פיתוח בתפן, נחשבת כיום למובילה העולמית בשוק כרטיסי הפלאש למצלמות דיגיטליות ולמכשירי אלקטרוניקה ניידים. היא החברה שעומדת מאחורי Secure Digital (או SD), פורמט כרטיסי הזיכרון הכי פופולרי. יש לה קרוב ל-500 פטנטים הקשורים לטכנולוגיות פלאש, וגם מתקני ייצור מתקדמים, בראשם המפעל ביוקאישי שביפן המשותף לה ולטושיבה.
בשנים האחרונות היא הפכה לכוח משמעותי גם בשוק נגני ה-MP3, והחיבור עם הידע, הניסיון וערוצי השיווק של M-Systems מקנה לה מעמד מרכזי בענף. (שוקי גלילי)
בזכות פטנט של דיו הטעון אלקטרונית, גדלה החברה במהירות ועם השנים תפסה לעצמה מקום של כבוד בשוק העולמי של מכונות דפוס אלקטרוניות. בשנת 2002 מכר לנדא את החברה לענקית המחשוב והדפוס HP, תמורת 850 מיליון דולר. מאז, הוא עוסק בפרוייקטים פילנתרופיים של קידום נוער וסטודנטים מעוטי יכולת ובהשקעה בחברות הזנק, כמו שהייתה אינדיגו - לפני שלושים שנה. (ניב ליליאן)
בשנת 1996, כאשר מיקרוסופט רצתה להיכנס לשוק הבינה העסקית (Business Intelligence) – ניתוחי מידע מתוך מסדי נתונים עבור מנהלים בכירים, היא חיפשה טכנולוגיה בשלה בתחום. והיא מצאה אותה אצל "פנורמה", חברת תוכנה ישראלית, שהוקמה אך שלוש שנים לפני כן בידי רוני רוס.
רוס, יזמית שהקימה את החברה ומימנה את עיקר הפיתוח במימון עצמי, כנראה עשתה רושם עצום על אנשי מיקרוסופט – אחרי משא ומתן של שלושה חודשים בלבד, הם שלפו את פנקס הצ'קים: הטכנולוגיה של פנורמה נקנתה תמורת 20 מיליון דולר.
“במשך שלושה החודשים שבהם ערכנו את העסקה הפסקתי לישון – זה היה מיותר. עבדתי כמו אחוזת דיבוק. זה היה מאמץ מרוכז ומחודד מאוד, תחושה שאתה מאוד בפוקוס, מאוד מתאמץ ומצליח", סיפרה אחר כך רוס ל"ידיעות אחרונות", על סיפור סינדרלה הישראלי שלה. כיום רוס משמשת כיושבת ראש החברה שלה, שממשיכה לפתח ולמכור מוצרים לתחום הבינה העסקית. (ניב ליליאן)
חברת Babylon הוקמה ב-1997. הימים הם ימי הבועה, וגם היא התבססה בתחילה על מודל של מתן תוכן ותרגום מילים בחינם. מייסדיה חלמו, כמו רבים אחרים באותה התקופה, על אקזיט שמנמן ומהיר. ואז בא משבר הדוט.קום הידוע לשמצה ו-Babylon נאלצה לפטר חצי מעובדיה ולהחליף את ההנהלה.
עם זאת, הרעיון הפשוט אך המבריק של מייסדי החברה מאור יהודה, תוכנה המתרגמת כל מילה המסומנת על המסך, בהקלקת עכבר בודדת - שרד ואף הצליח.
מאז התפוצצות הבועה התאוששה החברה בעיקר בזכות מעבר למודל עסקי של מכירת רשיונות ותוספות תמורת תשלום, תוך שדרוג משמעותי של יכולות התוכנה.
בין התוספות היותר אקזוטיות לתוכנת התרגום והמידע : מילון לעולם "שר הטבעות", מילון לקלינגונית מדוברת ואפילו ערכי האינצקלופדיה החופשית "ויקיפדיה". 35 מיליון משתמשים, לטענת החברה, משתמשים כיום במילון המקוון הישראלי. לפני כחצי שנה הוציאה Babylon את גירסתה השישית. (ניב ליליאן).
אם גלשתם היום לאתר וביקשתם מידע ממסד נתונים – רוב הסיכויים שעשיתם שימוש בתוצר של שפת PHP. שפת התכנות הזאת, המשמשת כיום לא מעט מהמתכנתים לרשת, נוצרה במקור ב-1994, על ידי רסמוס לירדורף, כערכה קטנה של כלי Perl ששימשה בעיקר אותו עצמו. ב-1997, נטלו צמד בוגרי הטכניון, אנדי גוטמנס וזאב סורסקי את היצירה שלו, וכתבו אותה מחדש – התוצאה הייתה שפת PHP בגלגולה המודרני, PHP 3.
השניים הקימו את חברת "זנד טכנולוגיות" (Zend הוא צירוף משובש של שמותיהם), שהמשיכה וממשיכה לפתח את PHP, שהיא שפת תכנות חופשית. זאב הוביל את הפיתוח של PHP 4, וכיום מייעץ ללקוחות לגבי הטמעה של תוצרי השפה. יחד עם שותפו אנדי גוטמנס, השניים נחשבים לפורצי דרך בקנה מידה עולמי. (ניב ליליאן)
