ישראל 2007: יהודית, אחר-כך ישראלית
יהודים או ישראלים? כמעט חצויים. רוב הציבור מעדיף להגדיר עצמו יהודי על פני ישראלי, ובפער קטן. ומה קורה אצל החרדים והחילונים? ועוד בסקר יום העצמאות של ynet-גשר: איזו מתנה היינו נותנים למדינה ביום הולדתה?
59 שנים חלפו מאז הוקמה מדינת ישראל היהודית, ונראה כי אזרחיה עדיין מתקשים להכריע עם איזה מהמרכיבים בה הם מזדהים יותר: 50% מהציבור מגדיר את עצמו כיהודי, ו-45% רואים את עצמם יותר כישראלים – כך עולה מתוצאות הסקר השבועי של ynet יהדות וגשר לקראת יום העצמאות. הסקר נערך על-ידי מכון "מותגים" וכלל 501 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
בתשובה לשאלה: "איך היית מגדיר את עצמך יותר - יהודי או ישראלי?" השיבו 50% מהנשאלים כי ההגדרה "יהודי" היא החשובה ביותר בעיניהם, לעומת 45% שנקבו בישראליות כזהותם העיקרית. חמישה אחוז נוספים אמרו כי לא יגדירו את עצמם באף אחת משתי הקטגוריות.
מפילוח להגדרות דתיות עולה כי רק הציבור החילוני רואה את עצמו ישראלי יותר מיהודי – 72% לעומת 23%. בנוסף, ככל שרמת דתיותם של הנשאלים עולה - כך מתחדדת אצלם הזהות היהודית: 64% מהמסורתיים מגדירים את עצמם קודם כל כיהודים ורק 27% כישראלים, אצל הדתיים הפער גדל עוד יותר עם 89% מול 8%, ו-92% מהחרדים מבכרים את יהדותם, לעומת 5% בלבד שמגדירים עצמם כישראלים.
"לא צריכה להיות סתירה"
ד"ר אשר כהן, מהמחלקה למדעי המדינה באונ' בר אילן, סבור שהיהדות היא מרכיב חשוב גם בעיני הציבור החילוני, למרות שרק 23% ממנו הציבו אותה במקום הראשון. "אנחנו מכירים נתונים אחרים, גם בסקרים שפורסמו ב-ynet, המצביעים על דפוסים יהודיים בקרב החילוניים", אמר כהן. לדבריו, שאלת הסקר רומזת לסתירה
בין היהדות לישראליות, סתירה שלדעתו כלל אינה קיימת, ולכן סביר להניח שרוב החילוניים מגדירים את עצמם יהודים וישראלים. עוד מוסיף ד"ר כהן, כי 8% מהחרדים שהעדיפו את הישראליות מעידים על תהליך הישראליזציה שעובר ציבור זה בשנים האחרונות.
שושי בקר, מנכ"לית גשר-מפעלים חינוכיים, לא מופתעת מהזהות היהודית החזקה. לדבריה, היא מזהה שוב ושוב רצון בקרב המשתתפים בפעילויות רצון לצקת תכנים ליהדותם, ובמקביל שוררת תחושה שהערכים שנתפסו כישראליים איבדו מכוחם או ממשמעותם. בקר מדגישה כי לא מדובר דווקא בחיבור ליהדות כדת, אלא גם כתרבות, רוחניות, לאום, קהילה ושורשים היסטוריים ומשפחתיים. עם זאת קובעת מנכ"לית גשר: "ישנו ציבור רחב שמרוחק ומנוכר לכל הקשר יהודי, ולכן יש ליצור שיח משותף, גם אם נוקב, סביב השאלות והדילמות". לדבריה, הדבר ייצור קהילה יהודית-ישראלית תוך חידוד המשותף והמאחד, מהלך שיאפשר קיום מדינה יהודית ודמוקרטית חזקה בעתיד".
המתנה: שהשבויים יחזרו
בחלקו השני של הסקר נתבקשו הנשאלים לבחור את המתנה שהיו רוצים להעניק למדינת ישראל ביום הולדתה. 38% מהציבור היה רוצה לראות את השבויים חוזרים לישראל, 30% מייחלים קודם כל להסכם שלום עם שכנינו הפלסטינים.
הנושאים החברתיים-כלכליים משניים גם בסקר זה ביחס לסוגיות מדיניות-ביטחוניות, כשרק 16% אומרים כי היו בוחרים בצמצום משמעותי במספר העניים כמתנה המועדפת. למרות ההצהרה "אני לא פופולארי" של ראש הממשלה אהוד אולמרט - רק 12% רואים בהחלפת ממשלתו כמתנת יום הולדת אופטימלית, ואחוז אחד מהנשאלים רוצה יותר מכל לראות את נבחרת הכדורגל שלנו זוכה במונדיאל.
פילוח להגדרות דתיות מלמד כי הציבור החילוני קרוע בין שיחרור השבויים להסכם השלום (36% ו-35% בהתאמה), ורק 15% מוטרדים יותר ממימדי העוני. הדתיים והחרדיים מחכים גם הם לשבויים, ואולי יותר מאחרים (41% ו-43% בהתאמה), אך הם היחידים שיעדיפו את צמצום העוני (25% מהדתיים ו-18% מהחרדים) על פני השלום (21% ו-8%).
ש"ס אמנם בקואליציה, אך החרדים הם היחידים שמייחלים להחלפת הממשלה יותר מלשלום עם הפלסטינים. הציפייה לשלום נמצאת מבחינתם במקום הכמעט אחרון בסדר העדיפויות הלאומי, והיא מקדימה רק את חלום הזכייה במונדיאל.
