מספר עובדות על שינוי האקלים העולמי
בסדרת כתבות חדשה, יוצא ד"ר נימרוד אפשטיין למסע בתופעות ותהליכים הקשורים לשינויים הגלובליים באקלים כדור-הארץ. בחלק הראשון: היכרות עם המנגנון הביוספרי העדין, השפעות המדע הפופולרי והתקשורת על התפיסות הסביבתיות וגם כמה מילים על תוהו ובוהו
נושא שינוי האקלים מככב בחדשות בשנים האחרונות. נתוני אקלים המצטברים על העבר וההווה מאפשרים למדענים לנסות ולתאר במודלים ממוחשבים מה עלול לקרות למערכת כדור הארץ כתוצאה מעלייה בריכוז גזי חממה, כריתת יערות הגשם, זיהום האוקיאנוסים, גשם חומצי, פגיעה במסוע האוקיאני וכדומה. הפוקוס ממוקם על אפקט החממה המבטא חשש מעלייה בריכוז גזי חממה, מה שמביא להתחממות הדרגתית של האטמוספרה המקיפה את כדור הארץ. זה מצב המהווה סכנה מוחשית לכולנו.
האמונה הרווחת שנוכל לפתור כל בעיה או שהארץ תוכל להתאושש מכל מכה אקלימית גלובלית היא חוסר היגיון בהתגלמותו. אכן, זה מעורר אי-נוחות פנימית, כשחוקרי אקלים מדברים על שינוי קיצוני בטווח של עשרים שנים, כי זה עלול ליפול במחזור שלנו, וכל אחד מקווה (בסתר לבו ושלא לציטוט) שההתמודדות הזו תיפול בחלקם של הבאים אחריו, לא בחלקו. זה מעורר שאלות קשות ומעיקות שמעדיפים להימנע מלעסוק בהם, כמו מה יהיה אם הזיהום יהרוס את מאגרי המים, אם נצטרך להיאבק על מים, ומה יקרה לאהוביי ולי באופן אישי? ובמובן הרחב, האם יהיו אז משמעות או קיום לכל ההישגים המפוארים של הבינה האנושית, למערכות הכלכליות, לתרבות, לסכסוכים טריטוריאליים, למלים היפות על הדאגה לעתיד ילדינו?
באדישותנו, איננו מתמודדים עם ההשלכות המתבקשות של התנהגותנו עם הסביבה. רובנו לא באמת תוהים האם מערכת האקלים העולמי יכולה להמשיך ולספוג את הגזים התעשייתיים וכל שאר הזיהומים האנושיים ללא סוף? וכך מתקדם לו שעון הזמן ללא רחמים, אל עבר אותה נקודה עלומה עליה מדברים חוקרי האקלים. ויש כבר סימנים ברורים להתחממות, לאקלים משתנה. ואנחנו עדיין לא מעבירים את איכות הסביבה לראש סולם העדיפויות כגורם הקריטי ביותר להישרדותנו.
המטרה של סדרת המאמרים הזו היא לגרום לקוראים לבדוק מה באמת כל אחד חושב על שינויי האקלים, איפה את ואתה נמצאים בתוך התמונה הזו ואיך יוצאים מהאדישות ואולי - להשפיע. הנושא המדעי הזה מורכב מאין כמותו, ומי שידיעותיו נשענות על מבזקי חדשות וכתבות שטחיות מתקשה לקבל את התמונה הברורה. לכן ננסה במאמר ראשון זה להביא בפניכם את עיקרי העיקרים.
כיום ידוע שכדור-הארץ חווה בעבר תהפוכות אקלים קטלניות לחיים. שטחים גדולים כוסו תחת משטחי קרח אדירים או גוועו בשרב והפכו למדבריות. אקלים זה דבר דינאמי שמשתנה תמיד גם ללא נוכחות האדם, אך נוכחות האדם משנה את התמונה מן הקצה אל הקצה, כי הטכנולוגיה והתעשייה מפיקות זיהום ומשפיעות על מרכיבי האקלים, והמשמעות של כך זה כתובת גדולה על הקיר, צריך פשוט לקרוא אותה נכון. אנחנו חיים ומשגשגים על הפלנטה הזו כי באמצע הדרך בין הכפור לשרב שהורסים חיים שורר טווח הטמפרטורות המתאים לקיום ובתוכו משגשגים החיים - כשרובנו לא קולטים בכלל את גודל הנס שבדבר המופלא הזה.
אין זה ברור כלל וכלל שהביוספרה תקיים אקלים אופטימלי לחיים. זה לא היה המצב במשך מאות מיליוני השנים הראשונות וגם כשהחיים כבר הופיעו לקיום היו התנאים כל כך קשים שבמשך עידנים היו הנציגים היחידים מיקרובים עמידים לתנאי לחץ קשים ותו לאו. אולם בדרך מופלאה התגלגל והתפתח סיפור החיים עד הלום, וכדי לקלוט את עומק הנס הזה ואת שבריריות הקיום כדאי לנו מאד לתת את הדעת למנגנון האקלים הגלובלי, לאיזון החום - לביוספרה של פלנטת הארץ.
המנגנון הביוספרי
מדע הפופולארי טיפח במשך שנים (ברמיזה ובגלוי) את התפיסה הבעייתית שמרחק כדור הארץ מהשמש הנו אידיאלי לקיום החיים. יש בתפיסה הזו מן הנכון, ככלות הכול החיים התפתחו והגיעו למעמדם הנוכחי פה ולא במאדים. אך יש בתפיסה הזו גם מלכוד מסוכן, איזו הנחה סמויה שהארץ מקיימת יחסים הרמוניים עם השמש הנותנת לה בדיוק את החום הדרוש לקיום אידיאלי וברור מאליו של החיים. במובן מסוים זו שגיאה יסודית ומסוכנת למין האנושי. זה עומד בסתירה עם העובדה שיש אזורים גדולים על הכדור המכוסים בקרח או לכודים בחום מדברי צחיח למרות שפעם החיים פרחו בהם, כמו מדבר הסהרה שבעבר לבלב ובו התפתחו מיני הומנואידים רבים.
למעשה, אחד הגילויים המעניינים של חוקרי האקלים הינו שמנגנון האקלים של כדור-הארץ יכול להתקיים בשני מצבים שונים - ללא כיפות קרח בקטבים או עמן. ובשילוב עם העובדה שבנסיבות רבות חום השמש המגיע אל שטח הכדור אינו אידיאלי כלל אלא קטלני בכל קנה מידה, אפשר להבין שסיפור ההתפתחות של פלנטת הארץ למערכת מורכבת של ביוספרה אקלימית תומכת חיים עד כדי שפע מלבלב אינו ברור מאליו כלל וכלל כפי שאנו נוטים לחשוב.
נהפוך הוא - לשני מצבי הקיצון של האקלים, הקרח המקפיא והשרב הלוהט, יש נטייה מבהילה להתפשט ולעולם אין הם מסתפקים בדריכה במקום. זה מבהיר לנו משהו על האקלים הביוספרי: לעולם אין מצב של סטטוס-קוו אקלימי. הארץ לכודה לעולמים במאבק תרמו-דינאמי אימתני, בין כוחות החותרים להקפיאה בקרח או לבשלה ולטבע את רובה תחת מים. ואכן, על ציר זמן של מאות מיליוני שנים התרחשו תהפוכות אקלים איומות שהכחידו חיים רבים, דבר שלמוח שלנו קשה לתפוס. מוח האדם לא יכול לעכל אסון בסדר גודל של הצונאמי שהתרחש במזרח, אז איך אפשר להפנים ששינויי אקלים אדירים העלולים להכחיד יותר מתשעים אחוז מהחיים על הארץ יכולים בכלל להתרחש, בהדרגה או בפתאומיות.
בהתחשב בתוחלת החיים האנושית הממוצעת, נוכל להגדיר שינוי פתאומי על ציר של מיליוני שנים ככזה המתרחש תוך מספר עשרות עד מאות שנים, ושינוי הדרגתי ככזה החל לאורך אלפי שנים ומעלה. לשתי צורות השינוי הללו אין שום אחיזה של הפנמה במוחנו. מה שיכול לדבר אל הבנתנו היא הידיעה שכאשר ערעור האיזון האקלימי תופס תאוצה, מדובר בחדשות רעות לחיים, ולמין האנושי.
תוהו ובוהו זה כאן
יש אמת מוצקה בתיאור התוהו ובוהו של ספר בראשית. כדור הארץ נתון באופן תמידי בסכנת בישול עקב הפעילות הגעשית הגועשת בקרבו וחום השמש היוקד על פני שטחו. בתחילה הייתה הארץ ככבשן מתפרץ ואפוף בקרינה קוסמית קטלנית. לכן, אחד הגורמים המכריעים במיתון תנאי הכבשן של הארץ הבראשיתית היה כיסוי כמעט שני שליש משטחה בכמות מים אדירה שמשמשת עד היום לצינון הכבשן הגועש בקרבה.
אמנם חלק מחום השמש המגיע לארץ נפלט בחזרה לחלל החיצון אך עיקר איזון החום בביוספרה בא לביטוי בכך שהימים הענקיים סופגים לא רק את מירב החום הגעשי המתפרץ ממעמקי האדמה וקורע את קרקעיתם, אלא גם את עודפי החום מקרינת השמש המכה מלמעלה.
במבנה הביוספרי, גושי היבשות, האוקיאנוסים, הקרחונים בקטבים, וגזי החממה באטמוספרה משתתפים בקיום מנגנון אקלים מופלא המאפשר חיים. בסדרת מאמרים זו נפרוש את מנגנון האקלים הביוספרי באופן שיקנה תמונה רחבה ובהירה לכל מי שחפץ להבין בגדול את המבנה המורכב של כדור הארץ ותופעת החיים.
כיום מכירים רבים את המונחים המדעיים הנפוצים בהקשר של אפקט החממה, אקלים ואבולוציה אך חסרים תמונה מובנית ורציפה מה זה הביוספרה וכיצד הדבר העצום הזה עובד. בסדרת מאמרים זו ננסה ליצור את התמונה הזו עבור כל מי שלא מוצא את דרכו בשטף המידע ובספרים הפופולאריים שמחבריהם נוטים יותר מידי להתמקד בהיבטים מסוימים ולא נותנים את התמונה הגדולה, זו של הארץ, של הביוספרה. בחלק הבא נתמקד במרכיבים היוצרים את האקלים של כדור הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
