ועדת המעקב: מבקשים לתקן התרגום לחזוננו
טעות בתרגום, היא שגרמה להצגה קיצונית מדי של המסמך הערבי-ישראלי אודות החזון העתידי לשני העמים, כך טוענים בוועדת המעקב של ערביי ישראל. העימות החריף בין מנסחי המסמך מתפרסם בסוף השבוע במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"
סליחה, טעות: בדצמבר פרסמה ועדת המעקב של ערביי ישראל את מסמך "החזון העתידי לפלסטינים ערביי ישראל". המסמך הותקף בשל תכניו ובשל כמה ניסוחים חריפים שהכיל. אבל אמש (יום ה') פרסם יו"ר ועדת המעקב, שאוקי חטיב, הודעה מיוחדת, שנועדה להבהיר טעויות מהותיות שנפלו בתרגום לעברית. "אנחנו יודעים שהנושא נפיץ", כתב חטיב, "וכל טעות עלולה לגרום נזקים כבדים".
הדוגמא המרכזית: בערבית, שפת המסמך הרשמית, נכתב ש"מדינת ישראל היא תולדה של פעולה התיישבותית". אבל בנוסח העברי, שקומם רבים, נכתב בפתיחת המסמך שישראל היא תולדה של "פעולה קולוניאליסטית".
רוצים שינוי
"אתם לא באירופה"
רועי נחמיאס
המגזר הערבי הציב השנה בפני מדינת ישראל אתגר משמעותי, בצורת פרסום של מסמכים הקוראים תיגר על דמותה היהודית של המדינה. אינטלקטואלים, אנשי חברה ופוליטיקאים ערביים מסבירים למה המודל הקיים חייב להשתנות, ומדוע האזרחים הערבים של 2007 כבר לא מוכנים לשתוק
כיצד נפלה טעות כה משמעותית? "בעת ההכנה הוחלט לשנות את הנוסח שהגיש הכותב, ד"ר אסאד ראנם", מסביר חטיב, "הרוב חלקו עליו. השינוי אמנם בוצע, אבל דווקא התרגום לעברית לא נבדק". מדובר בפרק שניסח ראנם, שעמדותיו בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני נוקשות משל רבים מעמיתיו. הוא ביקש לקבוע במסמך שישראל היא תולדה של "איסתיעמאר"- קולוניאליזם, אולם עמיתיו הורו לכתוב שישראל היא תולדה של תהליך "התיישבותי" – "איסטיטאן".
ראנם שינה רק בנוסח הערבי. "אני לא בטוח שזה מתפקידי לבדוק את התרגום", הוא אומר. בישיבה האחרונה שערך צוות ההיגוי, טענו חלק מהנוכחים שמדובר ב"טעות פטאלית", שמקשה על הדיאלוג עם הציבור היהודי.
בהכנת המסמך השתתפו 38 פעילים, רובם הוסיפו את חתימתם לטקסט שנוסח על ידי שמונה אינטלקטואלים. במוסף '7 ימים' המתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות", מדברים לראשונה המנסחים וחושפים מחלוקות קשות ביניהם, שנדחקו לנוכח הרצון להגיע להסכמה בציבור הערבי.
הכותבים מסבירים למשל, מדוע מטיל המסמך את האחריות לסכסוך במזרח התיכון על ישראל בלבד, למרות שרובם מסכימים שנעשו שגיאות היסטוריות קשות בצד הערבי, כמו הסירוב לקבל את תכנית החלוקה והחלטת מדינות ערב לתקוף את המדינה שבדרך, עוד לפני שנוצרה בעיית הפליטים. "ניסינו להביא את המורכבות", אומרת אחת הכותבות, עאידה תומא סולימן, "אבל גם בינינו היו ויכוחים. זה מה שיכולנו לכתוב ביחד".
ההכרה בישראל כמדינה בו זוכה העם היהודי להגדרה עצמית, איננה מוזכרת כלל במסמך. דר' יוסף ג'ברין אומר שהעניין ברור למשתתפים, אבל הדבר "הוסתר במסמך". מדוע הוסתר? "זו לא עבודה מושלמת", מסכים ג'ברין. "הכותבים היו טרודים במעמד של הציבור הערבי, ופחות בשאלה המקבילה של הציבור היהודי. יכול להיות שעכשיו אנחנו צריכים לדון בזה. אסור להסיק שיש התנגדות להכרה בישראל גם כמדינת העם היהודי. זו, בכל אופן, העמדה הברורה שלי, ללא הקיפוח".
לפנייה לכתב/ת 
חטיב. פרסם הודעה מיוחדת
צילום: אורי פורת
מומלצים
