יש מקום לחג האדום?

המאבקים של העובדים, של המורים, הסטודנטים, של תושבי הצפון, של הנשים, הם התשובה המתבקשת נוכח השינויים שחלו בשני העשורים האחרונים:

• השתלבות מלאה של הממסד הכלכלי והפוליטי של ישראל בגלובליזציה של התאגידים, ואימוץ נלהב של המדיניות הניאו-ליברלית מרחיבת הפערים.
  
• ריכוז מואץ של ההון והתחזקות חסרת תקדים של קבוצות ההון (המקומי והזר) השולטות בכלכלה הישראלית (18 המשפחות).
  
• הפרטה לתועלת ההון של מרבית החברות הממשלתיות ורבים מהשירותים הממשלתיים.
  
• מעמד שכירים, שגדל מספרית הודות להצטרפותם לכוח העבודה של נשים, של עובדים בשירות הבנקים וחברות הביטוח וגם בהיי-טק, וגידול מהיר במועסקים בעבודות זמניות וחלקיות.
  
• גידול מהיר במספרם של העניים, לרבות של עובדים עניים. שיא עולמי במספר הילדים העניים (37% מהילדים בישראל) ושל העניים בקרב הנשים ובקרב האוכלוסיה הערבית.
  
• צמצום הקצבאות של ביטוח לאומי, קיצוץ בשכר במגזר הציבורי והפקעת קרנות הפנסיה מידי ההסתדרות והעברתן לחברות הביטוח. כל הצעדים האלה בוצעו באמצעות חקיקה שאישר הרוב בכנסת.