מחקר ישראלי: סכנת גידולי מוח עקב צילומי רנטגן

קרינת הרנטגן מסוכנת, ועכשיו זה מוכח: חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר מצאו כי מאות ישראלים לקו בגידולים מוחיים בעקבות חשיפה לקרינה מייננת בילדותם. בין החולים ישנם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. לדברי החוקרים, הסיכון לפתח גידול עובר בתורשה, וכי על אלה הנושאים את הגנים הרגישים להימנע ככל האפשר מחשיפה לקרינה המייננת.

מדי שנה מבוצעים בישראל יותר מ-5 מיליון צילומי רנטגן והדמיות CT. קרינה זו העושה שימוש בקרני X, נחשבת לאחד מסוגי הקרינה המייננת. לדעת רופאים חלק גדול מהצילומים מיותרים ונובעים מהעובדה שאנחנו מצויים בעידן של 'רפואה מתגוננת': רפואה שמטרתה להימנע מתביעות ועל כן מבצעת בדיקות ופעולות שלעתים עשויות להיות מיותרות.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות כבר הראו כי קיים קשר בין קרינת רנטגן באמצעות מכשיר הרנטגן או ה-CT, לבין סיכון להתפתחות גידולים שפירים וסרטניים. אחד המחקרים הראה כי הדמיית CT אחת שוות ערך לכ-300 עד 500 צילומי רנטגן, מה שמעלה את הסיכון עוד יותר ללקות בגידולים. הסיבה: קרני הרנטגן חודרות לתאי הגוף ופוגמות במנגנוני בקרת חלוקת תאי הגוף. התוצאה היא תאים המתחלקים ללא הרף, ויוצרים גידולים.

צילום רנטגן. הרגישות לקרינה אינה זהה (צילום: סי די בנק)

תוצאות המחקר החדש, בראשותה של ד"ר סיגל סדצקי ממכון גרטנר בתל השומר, פורסמו אתמול (א') בגליון מאי של כתב העת Lancet Oncology ועוררו עניין ברחבי העולם. מומחה בינלאומי שסקר את המחקר עבור ה"לאנסט" קבע כי למחקר "השלכות לגבי בקרת רמת הקרינה המותרת לכלל האוכלוסיה".

במהלך המחקר נבדקו 525 משפחות גדולות, אשר חלק מחבריהן נחשפו בילדותם לקרינה מייננת (רנטגן). החוקרים עקבו אחר הנבדקים במשך 50 שנה ומצאו כי חלק ניכר מהם לקו בבגרותם בגידולים שפירים במוח מסוג מנינגיומה. המדובר בסוג גידול נדיר בו לוקים פחות מאחוז אחד מאלה שנחשפים לקרינה. 

בסיס הנתונים הישראלי העניק לחוקרים הזדמנות נדירה לבדוק את ההשערה שקיימת רגישות תורשתית משפחתית להתפתחות סרטן בעקבות חשיפה לקרינה מייננת. בקרב 160 מבין 525 המשפחות שנבדקו נמצאו קרובי משפחה שלקו במנינגיומה הקשורה בקרינה. אצל 145 משפחות לא התפתח הגידול. בקרב 85 משפחות נמצא הגידול ללא היסטוריה של חשיפה לקרינה. 135 משפחות שימשו קבוצת בקורת שחבריה לא נחשפו לקרינה ולא לקו בסרטן.

מניתוח הממצאים עלה כי שיעור הגידולים בקרב בני משפחה שנחשפו לקרינה הגיע ל-11 אחוז, בעוד שבשאר המשפחות שיעור הגידולים היה כאחוז אחד בלבד. בקרב 22 משפחות שנחשפו לקרינה נמצאו הגידולים באיזורים שהוקרנו (ראש, צוואר וחזה) בהשוואה ל-9 משפחות בקבוצת הבקרה שלא הוקרנו.

"המדובר במחקר חשוב שעשוי להשפיע על בקרת בטיחות הקרינה בעולם", נכתב במאמר מערכת שהופיע ב'לאנסט', "מסקנותיו מערערות את התפיסה המקובלת לפיה הרגישות לקרינה זהה אצל כל האוכלוסיה. אם נוכל למצוא אוכלוסיות רגישות נוספות, יהיה מקום להערכה מחודשת ומקיפה בנושא בטיחות הקרינה".

"המסר מהמחקר הוא שאם חולה פיתח גידול בעקבות קרינה - זה לא סתם" אומרת ל-ynet ד"ר סדצקי, "ככל הנראה המדובר ברגישות לקרינה ולכן כדאי לחולה ולבני משפחתו להיזהר מכל קרינה יותר מאדם רגיל באוכלוסיה. המחקר שלנו מראה שלא כל האוכלוסיה רגישה לקרינה באופן אקראי, אלא שיש רגישים יותר ויש רגישים פחות. והממצאים הללו הם בעלי חשיבות קלינית גדולה".

בימים אלה עומדים החוקרים להתחיל במחקר נוסף בו ינסו להתחקות אחר הגנים שגורמים לרגישות לקרינה. ד"ר סדצקי: "אם נצליח לאתר את אותם גנים שגורמים להתפתחות גידולים, נוכל בבדיקת דם להגיד לחולה האם הוא רגיש לקרינה או לא".