דרוזיות הפגינו בגולן בדרישה לאיחוד משפחות
ההפגנה התקיימה סמוך לבית משפט השלום בכפר מסעדה בגולן. כ-400 נשים דרוזיות מחו על אי מתן אישורים לבקר את קרוביהן בסוריה. שעלן מחמודה, בת 90: "זו הרגשה קשה שסבתא יכולה לראות את נכדיה רק דרך תמונות"
כ-400 נשים דרוזיות קיימו היום (יום ג') הפגנת מחאה סמוך לבית משפט השלום בכפר מסעדה שבצפון רמת הגולן. המפגינות מחו על אי-מתן אישורים מצד משרדי הממשלה לבקר את קרוביהן המתגוררים בסוריה.
עורכת הדין מונדר סוהא, תושבת הכפר עין קניא, אמרה כי "מאז 1967 מבקשים תושבי צפון הגולן לקבל אישור ממדינת ישראל לבקר את קרוביהם המתגוררים בדמשק ובסביבתה. הכוונה היא לתת להם סיוע בכל הקשור לימי אבל ולארועים משמחים כמו חתונות. עד היום, אנו נתקלים בסירוב ונשללת מאיתנו זכות שמוקנית לכל אדם אחד בעולם. לסוריה אין בעיה עם הדבר הזה, אבל ישראלים לא רוצים שנגיע להסדר בנושא".
שעלן מחמודה (90) מתגוררת במסעדה כבר 41 שנה. ארבעת ילדיה מתגוררים בדמשק, ומאז שהגיעה לגולן היא לא ראתה את אחיה ואת שאר קרובי המשפחה. "הבקשה שלי היא לאפשר לנו לפחות לראות אותם במעבר הגבול בקונייטרה. למרבית הילדים שלי נולדו כבר ילדים משלהם וההרגשה היא קשה שסבתא יכולה לראות את נכדיה רק דרך תמונות", אמרה מחמודה.
המפגינות רוצות להתאחד עם משפחותיהן (צילום: אביהו שפירא)
מעבר הגבול בקונייטרה הפך בשנים האחרונות לפעיל ומדי שנה מועברים דרכו כ-7,000 טונות של תפוחי עץ ממטעי הדרוזים בגולן ואל שווקי דמשק. כמו כן, בתיאום עם הצלב האדום והאו"ם מתאפשרת כניסתם ויציאתם של שייחים דרוזים ומעברם של סטודנטים וסטודנטיות מהגולן שהולכים ללמוד במוסדות החינוך האקדמיים בסוריה. רק לאחרונה נפתח הגבול פעם נוספת על מנת לאפשר לכלה סורית לחצות את הגבול ולהינשא לבחיר ליבה בדמשק.
"זו לא בקשה פוליטית, אלא אנושית"
נזיה סמארה גילתה לפני כשנה שלקתה בסרטן הדם, ובני משפחתה מתגוררים בצד הסורי של הגבול. לכן, אין באפשרותם לסעוד אותה. שכנתה נהי אבו סלאח אמרה בהפגנה: "כואב לראות את נזיה בוכה כל הזמן וסובלת. מחלתה הולכת ומתגברת, ולצערי הכדורים שהיא מקבלת לא מצליחים לעכב את התפשטות המחלה. ברגעים כאלה חשוב לאדם להיות מוקף בבני משפחתו. אני פונה לממשלת ישראל להבין את מצבה, וכמו שנהוג להביא לארץ חולים מהרשות הפלסטינית, כך לאפשר לנזיה לצאת ולקבל טיפול בבית חולים בסוריה".
עטא פרחאת, תושב הגולן ואיש תקשורת שכותב גם עבור כלי תקשורת ערביים בסוריה, סיכם את המצב: "מאז 1967 מי שחוזר לפה לא יכול לראות את משפחתו בסוריה וכך גם מי שיוצא מפה לדמשק. הבקשה של הנשים היא לא פוליטית, אלא אנושית.
"כל הבקשות שהוגשו בעבר לראש הממשלה ולשר הפנים נדחו על הסף. מדובר במעבר גבול שבמרבית ימות השנה פתוח להעברת סחורות ולמעבר סטודנטים ולכן אני קורא לממשלה לשקול את האפשרות לאפשר איחוד משפחות ומפגשים קצרים במעבר הגבול, כדי לאפשר לצעירים ומבוגרים שלא הכירו מעולם, או למשפחות שנפרדו לפני כ-40 שנה לחוש לפחות לדקות אחדות שוב ביחד מאוחדים", אמר פרחאת.
בתום ההפגנה הבטיחו הנשים הדרוזיות להמשיך ולקיים צעדי מחאה נוספים בעתיד עד שתיענה בקשתם על-ידי ממשלת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
