כמו צמח בר

מתי בפעם האחרונה נתקלתם בבוצין מפורץ? גם אם אין לכם מושג במה מדובר, סביר להניח שזה קרה לא מזמן. לא, לא מדובר בטעות, אלא דווקא בצמח פרא שכיח הגדל ברוב אזורי הארץ, אפילו בריכוזי אשפה. אם עדיין לא הסתקרנתם, אולי העובדה הבאה תעשה את העבודה: כשפרחו של הבוצין נפגע, הצמח נוטל לעצמו כ-30 שניות כדי 'לשקול את תגובתו' -  ולאחריהן הוא משיר את כל עלי כותרתו בבת אחת. הסיבות להתנהגותו התמוהה של הבוצין הן חידה, אך מיזם רשת התנדבותי הנושא את השם צמח השדה, עשוי לספק את סקרנותכם הטבעית, תרתי משמע, בנוגע ליותר מ-1,000 צמחי בר ילידי הארץ.  

"צמח השדה הוא אנציקלופדיה עממית וידידותית להכרת צמחי בר בישראל, שנבנתה על-ידי צוות מתנדבים הפועלים כולם בשמחה ובהתלהבות גדולה", מצהירה שרה גולד (57), מקימת הפרויקט ואתר האינטרנט הנלווה אליו, שעמלה בשנה האחרונה על עדכונו התכוף. "הכל התחיל משיגעון פרטי שלי", היא מודה, "אך כיום הצוות כולל כ-35 צלמים מכל רחבי הארץ, עורך מדעי, מתכנת ומתנדבים אחרים שעוזרים בצדדים הטכניים של הפרויקט".

"בישראל יש כ-2,500 צמחי בר, מספר שנחשב גדול מאוד ביחס לשטחה הקטן של המדינה", מבהיר הבוטנאי פרופ' עמרם אשל, המשמש כעורך המדעי של צמח השדה. "העושר נובע מכך שאנו יושבים על נקודת מפגש אקלימית וגיאוגרפית, ולכן יש בשטחנו מיני צמחים המותאמים לים, להרים ולמדבר". לדברי אשל, המקדיש את מרבית זמנו הפנוי למלאכת העריכה המדעית, "מדובר בחלום ישן שלי. מה שמעניין אותי הוא לקרב את חובב הטבע, הילד, המטייל והמתעניין, למידע על טבע הארץ. אין כאן ניסיון ליצור מדריך מדעי-מחקרי, אלא להביא את המידע לכלל הציבור, ומכאן שהשפה והניסוחים בהם אני משתמש נגישים לכולם".

"הצלמים המתנדבים עובדים מכל חלקי הארץ". אנשי הפרויקט בפעולה  

"מי פותח היום ספר? כמעט אף-אחד"

מדי יום, מספרת גולד, פוקדים את האתר 600 עד 1,500 גולשים, וב-11 החודשים שחלפו מהשקתו ביקרו בו כ-120,000 איש. אך למרות שלאחרונה היוזמה זכתה בפרס קרן הנרי פורד לשימור הסביבה, ולמרות שאנשי אוניברסיטת הארוורד ביקשו לעשות בו שימוש, המייסדת מאמינה כי מרבית הפוטנציאל הגלום בו טרם מומש.

"מדובר באתר נוח מאוד לשימוש", גולד מעידה. "אפשר לפלח את הצמחים על-פי סוגיהם, צמחי תבלין, רפואה, צמחים רעילים או מוגנים ועוד". עמיתה אשל מוסיף כי נגישותו הניבה ביקורים מכל רחבי העולם. "כשמישהו מקיש שם מדעי

של צמח במנועי החיפוש ברשת, הוא מגיע אלינו. נכנסו אלינו גולשים מכל מדינות אירופה כמעט, וגם ממדינות כמו אוזבקיסטן וערב הסעודית - שעימן אנו חולקים צמחים רבים".       

גולד, בעלת תואר שני במנהל עסקים ורקע במיקרוביולוגיה ובניית אתרים, מאמינה גדולה באינטרנט כדרך היחידה לקירוב צעירים לנושא. "מי פותח היום ספר? כמעט אף-אחד", היא פוסקת. "האינטרנט, לעומת זאת, נגיש לכולם. הוא אינטראקטיבי ודינמי, מאפשר לנו לערוך כל הזמן שינויים ולקבל הצעות מגולשים והכי חשוב: אין בו הגבלת מקום". לזכותו של האינטרנט זוקפת גולד גם את ההיכרות עם יתר מתנדבי המיזם. "היום אני כבר מכירה את רובם באופן אישי, אבל מרבית הקשרים נוצרו ברשת, כולל הקשר עם פרופ' אשל שאת פרטיו מצאתי באינטרנט".  

למרות ההיכרות האישית בין הפעילים, מרבית העבודה נעשית בשלט רחוק. "הצלמים המתנדבים עובדים מכל חלקי הארץ, איש-איש ממקום מגוריו", מסבירה גולד. "יש לנו צלמים מכפר בלום, אילת, חיפה, קרית-מוצקין, קיבוץ צרעה, כפר ויתקין, ירושלים ונס-ציונה. אני עובדת מתוך משרד שהקמתי בביתי, ומכאן אני מנהלת גם את צדדי השיווק והפרסום של האתר". בהיעדר מימון או הכנסה, משקיעה גולד את משאביה הפרטיים בתחזוקה ובהחלפה התכופה של הציוד. להצעות מימון מגופים שונים היא מסרבת, ומתעקשת לשמור על עצמאות האתר. "אין ברירה, חייבים להשקיע כדי לקדם את המיזם, אך כולנו עושים זאת בהתלהבות ובכיף", היא מסכמת. "מבחינתי, מדובר בשליחות".

• לאתר צמח השדה והתנדבות בפרויקט לחצו כאן