לא יקבל פרס מהצרכנים

איגוד המפרסמים בחר לתת לאריק רייכמן, מנכ"ל תנובה, פרס על מפעל חיים בפרסום ושיווק. חברי איגוד המפרסמים נימקו את מתן הפרס לרייכמן, בזכות היותו "דמות אשר הובילה את חברת תנובה ממשבר הסיליקון לפני למעלה מעשור, אל מעמד של קונצרן המזון הגדול בישראל".

רייכמן הוא באמת מנכ"ל טוב, והוא באמת הוביל את תנובה להישגים מהשפל בו היא היתה בעקבות משבר הסיליקון. הוא גם הצליח, בעזרת מערכת משפטית משומנת ופרקליטים ממולחים, לגרום לנו לשכוח את פרשת הסיליקון באמצעות עיכוב  הכרעת הדין בבית המשפט.

אז בואו ניזכר ביחד (כן, גם אתם, חברי איגוד המפרסמים), בפרשה: כבר יותר

מעשר שנים מתנהלת נגד תנובה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעה ייצוגית מן החשובות שנידונו אי-פעם בארץ – זו בגין הוספת סיליקון לחלב עמיד דל שומן. הפרשה נחשפה ב-1995, התביעה הוגשה כשנה מאוחר יותר, ומאז היא מתגלגלת לה בבתי המשפט, בעזרתה האדיבה של תנובה שעושה הכל - אבל הכל - כדי לדחות את הקץ.

הדיון נדד מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון מפני שתנובה לא הסכימה שהתביעה תוכר כייצוגית, כפי הוחלט בבית המשפט המחוזי. במהלך הדיונים בבית המשפט העליון החל הליך להשגת פשרה בתביעה, אך הוא נכשל. בסופו של דבר גם בית המשפט העליון אישר את ייצוגיות התביעה, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי. התובעים ותנובה נשלחו לגישור, ששוב - כמה לא מפתיע - נכשל. תוך כדי תנובה ניסתה לפסול את עו"ד של התובע הייצוגי, בגלל שהדריך את התובע בערבית (!).

לאחר מכן החלו להישמע עדויות; בשלב מסוים ניסתה תנובה לפסול את עו"ד

איאד ראבי בטענה שהדריך את התובע בשפה ערבית, ובקשתה נדחתה על ידי השופט, ד"ר עמירם בנימיני; בין לבין הלך התובע תופיק ראבי לעולמו; ובימים אלו עמלים הצדדים על סיכומיהם; פסק הדין צפוי להינתן במהלך 2007.

כפי שניתן לראות, הנהלת תנובה הנוכחית עושה הכל על מנת שהתביעה לא תיגמר עם הכרעה. כנראה שחוץ מגבינות, בתנובה גם אוהבים למרוח הליכים משפטיים.  פסק הדין, בכל אופן, אמור להינתן סופית עד סוף השנה, אם תנובה לא תמצא עוד סיבות לדחייה ותצליח לשכנע גם את בית המשפט.

אז מה אתם אומרים, מגיע לרייכמן פרס? מאיתנו, הצרכנים, בטח שלא.