שפעת העופות: היערכות לקויה לטיפול במגיפה
מגיפת שפעת העופות פרצה בישראל במרס 2006 ושוב נתפסנו לא מוכנים. מבקר המדינה מציין כי למרות התרעות שקיבל משרד החקלאות על-כך שההתפרצות קרבה לא נעשה דבר. אפילו תקציבים שהובטחו למניעת המגיפה לא הועברו
השירותים הווטרינריים בארץ לא היו ערים דיים לכך שמגיפת שפעת העופות עלולה לפרוץ גם בישראל. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם היום (ד') בפרק העוסק במשרד החקלאות.
ועוד בדו"ח המבקר:
- כשלים בהתמודדות מול הקסאם
- ההתנתקות עלתה כפול מהמשוער
- הליכוד השתלט על המועצות הדתיות
- לבחון מחדש את המיקוד בבגרויות
- מפעל הפיס חילק תרומות למקורבי הדירקטוריון
בדיקת מבקר המדינה העלתה כי אף ששנתיים לפני פרוץ המגיפה ב-2006 קיבל משרד החקלאות התרעות בעניינה מרחבי העולם והחל להיערך לקראת הבאות, היערכות משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים היתה לקויה. ככלל לא נערכו במשרד להתפרצות המגיפה במספר מוקדים, ובמקום להכשיר עתודה מקצועית לטיפול בהתפרצות רב-מוקדית, הסתפק המשרד בהכשרת עובדים לטיפול בהתפרצות במוקד אחד.
משמידים עופות בקיבוץ עין השלושה (צילום: איי.אף.פי)
לצורך הטיפול בשפעת העופות נדרשה גם היערכות תקציבית. ואכן, באוקטובר 2005 פנה מנהל השירותים הווטרינריים למנכ"ל משרד החקלאות והתריע כי עקב התפרצות שפעת העופות בטורקיה, ברומניה וברוסיה יש צורך במשאבים כספיים ניכרים לצורכי היערכות למגיפה. לפי אומדנו של מנהל השירותים הווטרינריים היה צורך בתקציב של 10.5 מיליון שקלים. בפועל, על-אף שבהחלטת הממשלה מנובמבר 2005 נקבע שיועמד תקציב של 6.5 מיליון שקלים למשרד לצורך היערכות למגיפה הכספים לא הגיעו עד מועד ההתפרצות.
עוד מציין המבקר כי ראוי היה שעם פרוץ המגיפה יוקמו מוקדי בקרה שיעקבו אחר התפשטות המגיפה ויפקחו על הטיפול בה בסמוך לאזור האירוע. בפועל רק לאחר חמישה ימים מפרוץ המגיפה הקים משרד החקלאות חפ"ק ועקב כך נפגמה יכולת הניהול, השליטה והבקרה.
גם בשיטת ההמתה של העופות שחלו במחלה מצא המבקר ליקויים. עד מועד התפרצות המגיפה לא הסתיימה בדיקת כל הסוגיות בנושא המתה וכילוי של העופות. השיטה שבאמצעותה הומתו העופות - הצמאת העופות במשך 24 שעות לפחות והרעלתם ברעל זרחני - לא הייתה יעילה. חלק מהעופות שהורעלו לא מתו, והיה צורך להמיתם אחד אחד באמצעים אחרים. עקב כך התעכבה המתת העופות הנגועים, ונדרש כוח אדם נוסף והעובדים היו חשופים לנגיף זמן רב יחסית והיה בכך כדי לסכנם אף שהם לבשו בגדי מגן.
הלולים הנגועים לא עברו חיטוי
לאחר המתת העופות מצא המבקר ליקויים גם בטיפול בלולים. לאחר פינוי הפגרים היה צורך לנקות את הלולים ולחטאם, כדי למנוע את התפשטות המגיפה ולהכין את הלול לאכלוס מחדש. כשפרצה המגיפה במרס 2006 לא נעשו הפינוי, הניקוי והחיטוי של הלולים במהירות הנדרשת. קצב איטי כזה אינו מבטיח התמודדות אפקטיבית עם המחלה ועלול להקשות על מניעת התפשטותה, במיוחד אם היא תפרוץ בעתיד במספר מוקדים, אומר המבקר. אחד הלקחים שנלמדו בעקבות התמודדות עם שפעת העופות הוא שיש להתקין רצפות קשות במרבית הלולים. מאחר שבחלק גדול מהלולים אין רצפות קשות ויש חשש שאם תפרוץ המגיפה בכמה מוקדים יהיה קשה להשמיד את הנגיף ולעצור את התפשטות המגיפה.המבקר ממליץ לאנשי משרד החקלאות להכין עתודה מקצועית גדולה דייה לטיפול בהתפרצות המגיפה בכמה מוקדים, להפיץ במהירות את הנהלים החדשים שהוכנו, בין כל הגופים האמורים להשתתף במיגור המגיפה ולבצע תרגיל מעשי בשיתוף חקלאים - לולנים - בייחוד במחוז הגליל שיש בו לולים רבים, שלא נפגעו באירוע הקודם, אך המגיפה עלולה לפגוע בהם בעתיד.
לדברי המבקר, ביצוע תרגיל יאפשר לגופים המופקדים על הטיפול במגיפה להתנסות במגוון פעולות שיש לבצע בלולים בפרוץ המגיפה. תרגיל מעשי שבוצע במחוז העמקים בספטמבר 2006 עדיין מלמד שהיערכותו של משרד החקלאות לוקה בחסר.
עוד מציין מבקר המדינה כי על משרד החקלאות להודיע לממשלה ולכנסת אם הוא ערוך כנדרש להתמודדות עם התפרצות נוספת של המגיפה ולאילו אמצעים הוא זקוק לצורך ההיערכות ובכלל זה להסדיר את סוגית התקציב לחירום. בנוסף כותב המבקר כי יש על אנשי המשרד לגבש הסדרים עם המשטרה, לצורך אכיפת הסגר במקרה של התפרצות מחודשת.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה למבקר המדינה כי "מאז התפרצות מחלת שפעת העופות נעשתה פעילות ענפה לשיפור היכולת של המשרד והשירותים הווטרינריים להתמודדות עם התפרצות רב מוקדית של המחלה". עוד נמסר כי המשרד טרם הגיע לרמת ההערכות הנדרשת, ויש לבצע פעולות נוספות להשלמת ההערכות.
לפנייה לכתב/ת 
