יהודי הותקף בטייבה: "חשבתי על הלינץ' ברמאללה"

"ראיתי את המוות בעיניים. חשבתי על הילדה שלי בת השנתיים ואיך היא תגדל בלי אבא. מול העיניים של רצו תמונות של החיילים שנרצחו בלינץ' ברמאללה". כך תיאר היום (ב') ל-ynet קובי קחלון מכפר יונה, את מה שהרגיש אמש כשעשרות תושבים מטייבה תקפו אותו במהלך הפגנת מחאה על אוזלת ידה של המשטרה, בעקבות מקרי הרצח והאלימות בעיר.

קחלון (30) חוזר מדי ערב מעבודתו בראש העין דרך כביש 444 העובר בטייבה. על-מה שאירע אתמול הוא סיפר: "כשהגעתי לשכונות הדרומיות של טייבה הבחנתי שהכביש נחשם על-ידי המשטרה. במקום היו שוטרים שכיוונו את התנועה לתוך טייבה, מתוך מטרה שכלי הרכב יצאו בצד השני של העיר. כשהגעתי ליציאה הצפונית של העיר הכל השתנה. לפתע ניגש אלי רעול פנים שאחז בידו אלה, הוא הסתכל עלי ולאחר כמה שניות החל לדפוק בחוזקה על שמשת הרכב עד שנופצה".

קובי קחלון. יד שבורה וכאבים בכל הגוף (צילום: עידו ארז)

אבל אז רק החל הסיוט של קחלון. "תושבים אחרים שראו את רעול הפנים הצטרפו אליו. הם טיפסו על הרכב כשאני בתוכו וזרקו אבנים. הם היכו ברכב בעזרת מוטות ברזל. אחד האנשים שהיה על גג הרכב בעט בעוצמה בשמשה הקדמית עד שהיא התפרקה ממקומה", הוא סיפר.

קחלון שהבין שנקלע למצב בלתי נתפס בו עשרות בני-אדם תוקפים אותו, כיסה את ראשו והסתתר מתחת להגה. "צעקתי להם תעזבו אותי, תעזבו אותי - אבל הם המשיכו. ספגתי מכה חזקה מאלה בראש וכל הגוף שלי מלא חתכים משברי השמשות. קיבלתי מכה חזקה ביד. לתוקפים היה מבט של רצח בעיניים. הם דיברו ביניהם בערבית".

למזלו של קחלון, שני אנשים מבוגרים שהבחינו בעשרות התוקפים נחלצו לעזרתו. "שני המבוגרים החלו לצעוק על התוקפים, הם ניגשו לרכב ואמרו צא מהר, צא מהר. פתחתי את חגורת הבטיחות ומייד יצאתי. שני המבוגרים סוככו עליי, הכניסו אותי לתוך רכב אחר ונסעו כמה עשרות מטרים עד שהגענו לצומת שם היו שוטרים. הם העבירו אותי למשטרה ואמבולנס פינה אותי לבית החולים בנתניה".

כתוצאה מהתקיפה נשברה ידו של קחלון, בפניו סימני חבלות אדומים והוא סובל מכאבים בכל חלקי גופו. "מאז האירוע אני בחרדה, חושש ומפחד. כל הזמן אני רואה סרטים בראש של מה קרה ואיך חלילה זה היה יכול להסתיים גרוע יותר. בגלל החרדות לא יכולתי לישון בלילה בביתי. אני, אשתי ובתי הלכנו ישנו אצל אחותי. כל הלילה פחדתי לישון בחדר וישבתי בסלון כשבני המשפחה איתי".

לקחלון טענות קשות למשטרה. "אם הם ידעו שיש הפגנה למה הפנו את התנועה לתוך טייבה?" הוא שואל. "גם כשהייתי בבית חולים אף שוטר לא הגיע אליי. אמרו לנו לבוא להגיש תלונה בתחנת המשטרה. רק אחרי צעקות ואיומים הגיעו בארבע לפנות בוקר שני חוקרים לבית לגבות עדות. כששאלנו מה עם הרכב? אמרו לנו בתחילה שהם לו יודעים רק לאחר מכן אמרו לנו ששרפו אותו. היום לפני הצהריים קצין חקירות אמר לנו שלא מדובר בארוע פלילי. אם זה לא ארוע פלילי אז מה זה?"

קחלון לא מבין למה השוטרים שהיו כמה עשרות מטרים ממקום האירוע לא הגיעו לסייע לו. "למרות שכל השוטרים היו מצויידים באלות, קסדות, נשק ושכפ"צים אף אחד לא נכנס למקום שבו הותקפתי כדי לחץ אותי. אם המשטרה מפחדת להיכנס לטייבה אז מה נשאר עוד? אם הייתי בורח בנסיעה ופוגע באנשים אף אחד לא היה מוותר לי".

דוברת משטרת מרחב שרון, פקד פאני מץ-הילל, מסרה בתגובה: "במהלך ההפגנות בטייבה נחסם כביש 444 בעקבות הפרות סדר. אזרחים שהגיעו למקום הוכוונו לכביש עוקף טייבה והמתלונן הגיע לעיר טייבה על דעת עצמו. במשטרה התקבל דיווח מאוחר על אזרח הנמצא בעיר ומייד עם קבלת הדיווח נשלחו כוחות מיוחדים למקום, אך עד אז המתלונן פונה. כשהגיעו הכוחות למקום הם עצרו מספר חשודים בתקיפה. בסיום הטיפול הרפואי נגבתה עדות מלאה אודות האירוע והחקירה נמצאת כבר בסיומה".

ההפגנה בטייבה: מרגישים כמו בעיראק

בחודש אפריל נרצחו שלושה צעירים בטייבה. בני משפחות הנרצחים הפיצו כרוזים ברחבי העיר שקראו לתושבים להצטרף להפגנה נגד המשטרה. מאות תושבים התייצבו אתמול בערב בכביש 444 ובמהלך ההפגנה הם השליכו אבנים, הבעירו צמיגים והשליכו רימוני הלם לעבר השוטרים. תושבים בעיר סיפרו כי פרט לרכבו של קחלון הוצתו בעיר עוד כמה כלי רכב.

בשל המספר של מקרי האלימות בעיר, מספרים תושבים בטייבה, כי ספקים אינם מוכנים להיכנס ליישוב והם מעבירים את הסחורה בתחנת המשטרה הנמצאת בכביש 444. לדברי אחד התושבים, מאז שהחל הסכסוך בין משפחת חרירי לאל-קאדר בשנת 1992 נרצחו בעיר עשרות בני אדם. "בין הקורבנות יש גם אנשים חפים מפשע. מה שקורה בטייבה זה תוהו ובוהו אנשים נרצחים סתם בלי סיבה. הגענו למצב שאנשים מתחבאים בבתים כי ברחובות יורים לכל עבר. רק לפני כמה שבועות עצר רכב מסחרי באחד הרחובות. הדלתות שלו נפתחו וכמה אנשים שיצאו ממנו ירו לכל עבר. אדם אחד נרצח ואחרים נפצעו. איפה אנחנו חיים? אלו חיים בכלל? לחיות בפחד כל הזמן? נהיה פה כמו בעיראק".

על טענות התושבים בטייבה נמסר מהמשטרה: "רוב הפשיעה בטייבה היא סביב מלחמת המשפחות עבד אל קאדר וחרירי. לצורך כך הוקמו שתי מפקדות עיקריות שנלחמות בפשיעה, אחת בפיקוד מפקד משטרת טייבה שעוסקת בפעילות של כוחות גלויים בעיר, במניעה ובביטחון, צוות נוסף מורכב מכוחות שמבצעים חיפושים, במהלכם נתפסו עד כה אמצעי לחימה שונים וסמים. כוח נוסף הוא צוות חקירה מיוחד ביחידה המרכזית של מרחב שרון שמטפל רק בחקירת מעשי הרצח וכן בפעילות גלויה וסמויה כנגד המשפחות".