שתף קטע נבחר
 

בנק ישראל נהג בפזרנות עם עובדיו

המבקר כותב כי הבנק העניק לעובדיו הטבות מופלגות בשווי של עשרות מיליוני שקלים. "הבנק לא הוכיח אחריות מספקת, אלא ניצל בצורה לא ראויה את העצמאות המוחלטת שניתנה לו עד כה". המבקר מציע להכפיף את תנאי השכר בבנק ישראל לפיקוח של ועדת הכספים

"בנק ישראל נהג בפזרנות ולא שמר על כספי הקופה הציבורית, אלא נתן לעובדיו הטבות מופלגות בשווי עשרות מיליוני שקלים, במקום לנהוג בכספים אלה בחיסכון, בצניעות וביעילות". כך קובע מבקר המדינה בדו"ח  על השכר בבנק ישראל. המבקר קובע כי "הבנק לא הוכיח אחריות מספקת, אלא ניצל בצורה לא ראויה את העצמאות המוחלטת שניתנה לו עד כה".

 

מבקר המדינה חוזר בדו"ח השנתי על עיקר ממצאי הדו"ח הנפרד שהקדים לפרסם על הטבות השכר הייחודיות לעובדי בנק ישראל, וממליץ שתנאי העבודה בבנק יהיו נתונים לפיקוח ולאישורו של גוף חיצוני דוגמת ועדת הכספים של הכנסת. זאת בנוסף לפיקוח על שיטת המינויים למשרות הבכירות בבנק, במכרז או בוועדת איתור ציבורית.

 

עם זאת, מהדו"ח עולה גם שורש העימות שיש כיום לבנק ולעובדיו עם הממונה על השכר באוצר. המבקר מציין שמדובר בתנאי העסקה ופרישה אשר הוסדרו בשתי תקופות שונות: בהסכמים ייחודיים שנעשו בין העובדים להנהלת הבנק מתוקף היותו תאגיד שהוקם לפי חוק, עד 1985, לבין התקופה שהחלה מאז, בעקבות התיקון בחוק יסודות התקציב שהפך את הבנק לגוף מתוקצב, והטיל עליו מגבלות בענייני השכר ותנאי השירות.

 

אבל המבקר איננו קובע עמדה בסתירה שקיימת בין ההטבות שאושרו בשני המצבים. פרט לעניין קידום העובדים ב-2 דרגות לפני פרישה שהוסדר מחדש ב-1994, הוא לא מבדיל בין ההטבות שניתנו במצב הקודם לבין אלו שחרגו ממגבלות חוק יסודות התקציב. סתירה זו עומדת בבסיס המחלוקת בין הבנק והעובדים לממונה על השכר, שההכרעה בה מוטלת היום בין בג"ץ לבית הדין לעבודה.

 

קידום סיטוני בדרגות

המבקר מוסיף הטבות שלא נזכרו בדו"ח הראשוני, כמו החזר הוצאות הרכב שניתן גם לעובדים שאין להם רכב או רשיון נהיגה, במכסות ק"מ בלתי סבירות, ובעצם כסות לא תקינה שראוי להפסיקה (ניסיון ההנהלה לבקש תחליף להטבה הזאת בהסכם השכר החדש גרם להסלמת המשבר וחידד את העימות בין הבנק לממונה – צ.ל.).

 

דו"ח הביקורת החדש מתמקד גם במנהגו של הבנק לקבוע מכסות שנתיות לקידום עובדים. הוא מוצא כי אם המכסה נקבעת מראש כאילוץ לפי הסכמים עם ועדי העובדים, היא פוגעת ביעילותו של הקידום בדרגה ככלי חשוב לניהול ולתגמול העובדים לפי תפקודם.

 

המבקר מציין כי המכסה השנתית הוקטנה ומשנת 2005 היא נקבעת בלי מעורבות ועדי העובדים. עם זאת הוא קובע כי מאחר שקיימת זיקה ישירה בין הקידום לשכר, לא נדרשת בדיקה של הממונה על השכר כל עוד מדובר בהליך רגיל של קידום. לא כן אם הקידום מאולץ על פי מכסה שיש בה סממנים של הטבת שכר, ועל כן ראוי להעביר אותו לבדיקת הממונה כדי לוודא שלא מדובר בהטבה חריגה. 

 

תגובת בנק ישראל

בתגובה אומרים בבנק ישראל כי "רוב רובם של תנאי השכר הוסדרו כחלק מהסכם השכר החדש העומד להיחתם בקרוב, או בדיונים שהתנהלו בין הנהלת הבנק לאוצר. באשר לביקורת על שיטת הקידום, הבנק כבר הדגיש באוזני המבקר כי השיטה הנהוגה עדיפה מקצועית על הקידום האוטומטי הנהוג בשירות המדינה והיא מקובלת גם בארגונים מתקדמים אחרים בארץ".

 

תגובה הממונה על השכר

הממונה על השכר באוצר אלי כהן הגיב על דו"ח המבקר בעניין שכר עובדי בנק ישראל בקריאה להנהלת הבנק ולעובדים להגיע להסכם בהתאם לעקרונות המבקר. הממונה אומר כי לפי עקרונות אלה מוטלת עליהם האחריות והחובה "לאמץ נורמות ציבוריות ראויות בעניין סדרי העסקת עובדים ולהקפיד להשתמש בכספי ציבור בצורה חסכונית ויעילה שתעמוד בהוראות החוק ובתקנות הציבור". ברוח זו קרא הממונה "לתקן את העיוותים, החריגות והנורמות הפסולות שבמערכת השכר אשר נהוגות בבנק מזה שנים רבות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הנגיד, סטנלי פשיר
צילום: לואיז גרין
מומלצים