ידועים בציבור: הכללים הם שאין כללים

מרים (56) מרצה ממרכז הארץ ויהושע איש היי-טק, הכירו לפני 18 שנה כשעוד היו נשואים לאחרים והתאהבו. שנה לאחר מכן קיבל יהושע הצעת עבודה ועבר להתגורר בניו יורק. בינתיים התגרשו מבני זוגם. ממרחק של כמה אלפי ק"מ ותוך שהם מתגוררים בבתים שונים, המשיכו השניים לנהל מערכת יחסים טראנס אטלנטית ולהיפגש מדי חודשיים אך לא נישאו מעולם. לאחרונה, נפטר יהושע במפתיע ומרים, שהוכרה כידועתו בציבור, ירשה את נכסיו. מרים איננה יחידה בישראל.

85 אלף בני זוג בישראל (5% מכלל המשפחות) מנהלים יחסי אישות של ידועים בציבור (מנתונים מוערכים של ארגון משפחה חדשה), ביניהם לא מעט "ידוענים" כמו אהוד ברק עם נילי פריאל ויצחק נבון עם מירי שפיר וגם הרבה זוגות צעירים שזוהי להם מערכת היחסים המשמעותית הראשונה.

הפן הפחות מוכר של מערכת יחסים מהסוג הזה הוא התוצאות הכלכליות מרחיקות הלכת שהיא עשויה להכיל, אומר עו"ד זאב ולנר, מומחה לדיני משפחה. "מרבית הזוגות שמנהלים מערכת יחסים של ידועים בציבור, לא מודעים לתוצאות הכספיות שלה ושוכחים שמערכת יחסים רומנטית היא גם מערכת יחסים רכושית ומתנהגת כמו תאגיד כלכלי לכל דבר ועניין", הוא אומר.

פוליגמיה ברשות החוק

מיהם ידועים בציבור? "מדובר בשאלת מיליון הדולר", אומר עו"ד ולנר. "אין חוק ידועים בציבור בישראל ולכן גם אין רשימה סגורה של מקרים או מבחנים חיצוניים להגדרת ידועים בציבור, הכללים הם שאין כללים. בתי המשפט בוחנים את מכלול נסיבות הקשר ואת כוונותיהם של הצדדים לקיים מערכת יחסים בלתי קצובה בזמן ובלעדית.

"יש הרבה דרכים ליצור שיתוף שהוא לאו דווקא בדרכים המסורתיות. בני הזוג יכולים להיות מאותו מין, לגור בדירות נפרדות, לנהל חשבונות בנק נפרדים ועדיין להיחשב ידועים בציבור. בני הזוג יכולים גם להיות נשואים רשמית לאחרים ולהיכנס להגדרה של ידועים בציבור", מדגיש ולנר.

כך, ייתכן מצב של גבר ואישה ידועים בציבור כאשר הגבר לא התגרש מאשתו הראשונה מעולם, ובמותו יכולה הידועה בציבור לזכות בזכויות כלכליות אותן תחלוק עם האישה החוקית. "מדהים איך בהיעדר הגדרה חוקית אחת למוסד הזוגיות", אומר ולנר, "נוצרת בדלת האחורית פוליגמיה ברשות החוק".

ולנר מספר על מקרה מפתיע שהגיע בימים האחרונים לבית משפט לענייני משפחה העוסק בקשר בין רופא בכיר ומזכירה שהתחיל כהטרדה מינית מצד הגבר הנשוי והתפתח למערכת יחסים יציבה וארוכת שנים בין השניים.

עם סיום הקשר, מספר ולנר, הגישה האישה תביעה על הטרדה מינית ובמקביל תביעה רכושית על סמך מערכת היחסים המבוססת שנולדה לאחר ההטרדה. "להערכתי, האישה תוכר כידועה בציבור של הרופא ותזכה בתביעתה הרכושית, למרות הטענה שהזוגיות התפתחה מהטרדה וללא סתירה לסיכויי הזכייה הטובים גם בתביעת ההטרדה המינית", אומר ולנר.

להגדרה העמומה של מי הם ידועים בציבור מצטרף מומחה נוסף לדיני משפחה, עו"ד שמואל מורן, שאומר כי ידועים בציבור הם זוגות שקשרו את גורלם לחיים משותפים בדומה לבני זוג נשואים. "בתי המשפט מחפשים מאפיינים של נאמנות, בלעדיות, מסירות וכוונה לשיתוף. כל יתר הפרמטרים משתנים ממקרה למקרה ובהתאם לזכויות הכלכליות בהן מעוניין הצד התובע. אין תקופת מינימום והציבור לא צריך להתרשם שמדובר במערכת יחסים בעלת אופי מסוים", אומר מורן.

זוגיות כתאגיד כלכלי

"זוגיות היא העסקה הכלכלית הגדולה ביותר של חיינו", אומר עו"ד מורן, "ודווקא במקרה של ידועים בציבור, מוסד שלא זכה להגדרה חוקית וקיים ערפל לגבי זהות המשתייכים אליו, יצרו חוסר הוודאות והיעדר החקיקה תוצאות כלכליות מרחיקות לכת, לפעמים אפילו יותר מאשר במקרה של בני זוג נשואים כדת משה וישראל".

למשל, בנושא מזונות. אומר מורן, "במקרים רגילים אין הדין מכיר במזונות בן הזוג אגב גירושין, אלא אך ורק במזונות ילדים. לעומת זאת, לגבי ידועים בציבור, קבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק כי קיימת חובת תשלום מזונות. בשאלה האם בן הזוג החזק צריך להמשיך ולזון כלכלית את בן הזוג החלש לאחר פרידה, קבע ברק, שחובת תום הלב מחייבת המשך תמיכה כלכלית כאמור לתקופה הסתגלות צודקת (שיכולה להגיע גם ל-7-6 שנים) תלוי באורך הקשר ובחוסן הכלכלי".

עו"ד ולנר אומר כי לעומת זאת, בנושאים רכושיים, "הנטל הרובץ לפתחו של התובע להוכחת כוונת השיתוף, גבוה במעט מאשר במקרה של בני זוג נשואים. ובכל זאת, מי שיעמוד בנטל ההוכחה יזכה להגנתה של חזקת השיתוף הקובעת כי כל הרכוש שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים (נדל"ן, משכורות, זכויות סוציאליות, מיטלטלין, מכוניות, הטבות ומענקים שונים) יחולק בין שניהם באופן שווה. אליה וקוץ בה - דין זכויות כדין חובות ובגדר רכוש משותף ייחשבו גם כל ההתחייבויות, תשלומי משכנתא ההלוואות והחובות שנצברו לכל אחד מבני הזוג במהלך החיים המשותפים".

שאלות כלכליות משמעותיות במיוחד מתעוררות במותו של אחד מבני הזוג. "כעיקרון", מסביר ולנר, "חוק הירושה מכיר במעמדם של ידועים בציבור והם גם זכאים לרשת זכויות לקצבאות ותשלומים על ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה של בן-הזוג הנפטר. אולם אם אחד הצדדים למערכת הזוגית היה נשוי במותו, זכותו של בן הזוג הנשוי גוברת והידוע או הידועה בציבור יאלצו להסתפק בקבלת מזונות מן העיזבון".

לעומת זאת, בחיי בני הזוג, במקרה של היעדר גירושין, עשויות הזכויות הסוציאליות להתחלק בין בן הזוג החוקי לבן הזוג הידוע בציבור באופן פורפורציונלי בהתאם למשך הקשר.

כמו כן, ידוע בציבור של עובד שנפטר זכאי לקבל את פיצויי הפיטורים שמגיעים לבן-זוגו העובד שהלך לעולמו. גם בביטוח לאומי צפויים להכיר בזוגיות של ידועים בציבור, למעט מתן הקלות וזכויות לאם או אב חד-הוריים אם הם חיים עם ידוע בציבור. העברת דירה בין ידועים בציבור תזכה אף היא לפטור ממס שבח בדומה להעברה בין בני זוג נשואים.

לעומת זאת, מבחינת מס הכנסה ידועים בציבור אינם נחשבים בני זוג לצורך חישוב מס, אלא שתי ישויות מיסויית נפרדות. אבל כאן אי ההכרה מולידה יתרונות כלכליים דווקא, אומר ולנר. במקרה בו משרותיהם של שני בני הזוג קשורות זו בזו, או שהם מנהלים יחד עסק, אין הם מחויבים בהגשת דו"ח מס מאוחד, ויכולים להגיש 2 דו"חות לגבי הכנסתו הנפרדת של כל אחד מהם. החישוב הנפרד יבטיח כי בני הזוג יהנו ממדרגות המס הנמוכות פעמיים (כל אחד עבור עצמו), ולא רק פעם אחת, בחישוב הכולל.

קיימים גם נושאים כלכליים רבים שלא זכו להגדרה חוקית וגם טרם הגיעו לשולנו של בית המשפט. למשל משכנתאות, בעוד שבמגזר הפרטי יכולים ידועים בציבור לקבל משכנתא בהסתמך על יכולת ההחזר שלהם, משרד השיכון  אינו מכיר בזוגות שאינם נשואים כדין לצורך קבלת הטבות וסיוע במימון רכישת דירה. "אני מאמין שאם הנושא יגיע לבית המשפט יחוייב גם משרד השיכון במתן ההטבות", אומר ולנר. אבל בינתיים מדובר בנושא שנופל לתחום האפור כמו הרבה נושאים כלכליים אחרים.

תופעה בת יותר מ-200 שנה

"מוסד הידועים בציבור הוא בכלל לא המצאה של המאה ה-21", אומרת עו"ד אירית רוזנבלום מייסדת ארגון משפחה חדשה. "כבר לפני 200 שנה בתקופה הרומנטית באירופה החלו זוגות לקשור חיים משותפים ללא הממסד הדתי. בהמשך החליף הממסד הממשלתי את הדתי במונופול על הנישואין ואנשים התחתנו באמצעות משרדי ממשלה. בשנים האחרונות אנחנו רואים חזרה למוסד הידועים בציבור ברחבי העולם מתוך הבנה ששום ממסד לא יכול לפתור את הבעיה של חופש הפרט וחופש הבחירה האינטימית.

"היום בארצות העולם המערבי כל זוג שני או שלישי בכלל לא מתחתן. בישראל, למרות המספרים ההולכים וגדלים של התופעה אנחנו עדיין נמצאת בפיגור יחסי מכיוון שאצלנו הנישואים הם טריטוריה של הממסד הדתי בלבד מה שהופך את המצב למסובך בהרבה".

מקורו של המונח "ידועים בציבור" בפסק דין שנתן בית המשפט העליון עוד בשנת 1948 כאשר הופיעו בפניו בני זוג אשר חיו יחד ללא נישואין. תחילה דובר רק על הכרה בידועה בציבור כאשתו ובהמשך גם בידוע בציבור כבעלה.

"בשנים האחרונות" אומרת רוזנבלום, "ובמקביל למגמה העולמית, התרחשו אצלנו שינויים חברתיים סוציולוגיים וגם דמוגרפים - הגיעו לישראל מיליון עולים חדשים שאינם נשואים כדת משה וישראל שמרביתם לא הסדירו את יחסיהם במסגרת של נישואים אזרחיים, כל התהליכים הללו ביחד הובילו לשינוי בתפיסות העולם".

"היום אנשים מבינים שניתן ואפילו רצוי מבחינתם לבטא את האיחוד הזוגי באופן הקרוב והפרטי ביותר בינם לבין עצמם ללא שום צורך תלות במשרד ממשלתי או דתי כזה או אחר לא בשלב יצירת היחסים ולא בסיומם. יותר ויותר זוגות חוששים ובצדק מהסדר כובל שהשתחררות ממנו תלויה בממסד ולא ברצון של הצדדים".

הממסד הדתי מתנגד

למרות שמדי שנה נוצרות בישראל אלפי מערכות יחסים חדשות של ידועים בציבור, הנושא לא זכה כאמור לחקיקה מסודרת. "במקום שאין כללים ברורים", אומר עו"ד מורן, "יש מקום לפרשנות של בתי המשפט את הצדק, וצדק הוא יחסי ויכול להיות תלוי נסיבות ותלוי שופט. הסיבה להיעדר חקיקה כמה מפתיע, נעוצה בעובדה שדיני המשפחה שלנו יונקים מהדת והממסד הדתי מתקשה להכיר במוסד של זוגיות חילונית".

לאחרונה, מקדם ארגון משפחה חדשה הצעת חוק שתסדיר אחת ולתמיד את מוסד הידועים בציבור ואת החובות והזכויות הנגזרות ממנו. "חלון הזמן שעמד לרשותנו בתקופת ממשלת ברק לא מומש", אומרת רוזנבלום, "והיום לא נעשה דבר כי מוסד הידועים בציבור הוא איום ממשי על הממסד הדתי והמונופול שיש לו בענייני נישואים.

"האינטרסים של הדתיים הם בעיקר כלכליים, 600 שקל אגרת רישום עבור 40 אלף חתונות בשנה, בתוספת תשלום לרב ולמקווה, הם תמריץ מספק דיו להכשיל כל חקיקה בעניין. 

"מדהים אותי איך בכל העולם המערבי ב-15 השנים האחרונות תוקנו החוקים באופן שמשווה באופן גורף זכויות של ידועים בציבור לזכויות של נשואים ובישראל לעומת זאת, אין כמעט מודעות ציבורית לעניין ובפרט לאחריות הכלכלית. אנשים צעירים, מאוהבים, מכניסים אחד את השני בצל קורתם ומתחילים לחיות כמשפחה לכל דבר ועניין בלי להיות מודעים בכלל לעובדה שיש לכך משמעויות כלכליות מרחיקות לכת וקיימת אפשרות שאם יחסיהם יעלו על השרטון יוכל הצד הנפגע לטעון לזכויות".

"לא ברור איך הגענו שלא הממסד ולא הציבור מבינים את הצורך בהגדרה חוקית של מוסד היחסים בציבור באופן שיעגן את ההסכמה הזוגית לא רק לצרכי מריבה, אלא גם לצורך חיים משותפים, עם כל הסממנים של תאגיד כלכלי", אומרת רוזנבלום.

ביילין: אתגר אדיר

את הכפפה להצעת החוק הרים ראש מרצ ח"כ יוסי ביילין שמתעתד להביא אותה בקרוב בפני השדולה החילונית פלורליסטית בכנסת ומקווה שניתן יהיה להחתים עליה כמה שיותר חכ"ים. "האתגר שלנו מול הממסד הדתי הוא אדיר", אומר ביילין, "כי במשך שנים אנחנו מנסים להפריד בין דת ומדינה בנושאים שונים ולא השגנו תוצאות דרמטיות. כאן עולה השאלה כיצד אפשר בכל זאת לאפשר למי שלא יכול או לא רוצה להתחתן באופן דתי להסדיר את מערכת היחסים שלו ועם הזמן אני משתכנע יותר ויותר שחייבים בישראל מוסד חוקי שיסדיר את הנושא.

"אני לא יודע אם הייתי אומר לילדים שלי שהתחתנו אצל רב לא להתחתן, אבל אני כן יודע שחייבים לתת מענה חוקי לזוגות שחפצים בכך ושאם נצליח לאפשר לאנשים להסדיר ביניהם את היחסים שלהם ובעיקר את היציאה מהיחסים ללא אח גדול שמנסה לעשות שלום בית או לדחות את הקץ ומכלול הזכויות החוקיות והכלכליות יהיה ברור, זו בפירוש תהיה מהפכה".