"אין פיקוח על בנקי הזרע, תורמים לא נבדקים כראוי"
האם יש פיקוח על התרומות בבנקי הזרע בישראל? דו"ח מבקר המדינה חושף: תורמים לא עוברים בדיקות גנטיות, בדיקות הרפס ואפילו לא בדיקות לצהבת - מה שעלול לגרום לסיבוכים קשים בעובר. באיכילוב לא תושאלו תורמים על שימוש בסמים, ברמב"ם השתמשו בזרע לפני תום "תקופת החלון" לאיידס ובבילינסון השתמשו 19 פעמים בזרע של תורם עם מחלה גנטית. המבקר: "משרד הבריאות לא מילא את חובתו כממונה"
בנקי הזרע בישראל אינם מקפידים לפעול על פי נהלי משרד הבריאות ואף לא בהתאם לנהלים שהם עצמם חיברו. במקביל, משרד הבריאות לא מפקח על בנקי הזרע, לטענתו, במטרה להבטיח שהמטופלות יקבלו את הטיפול המיטבי ולא ייפגעו. כך עולה מהדו"ח השנתי של מבקר המדינה שמתפרסם היום (ד').
לפי הדו"ח, אין פיקוח על משך הזמן שהזרע נמצא בהקפאה, אין הקפדה על תיעוד ההיסטוריה הרפואית של תורם הזרע, ונעשה מגוון מצומצם יחסית של בדיקות גנטיות ואחרות לזרע התורם.
מבקר המדינה בדק את המתרחש בשלושה בנקי זרע (בבתי החולים איכילוב, בילינסון ואסף הרופא) וקיבל נתונים מחמישה בנקי זרע נוספים, מתוך 13 בנקים הפועלים בישראל. הזרע הנשמר בהקפאה משמש להפריית נשים הסובלות מליקויי פוריות ולנשים שמעוניינות להרות ללא בן זוג. במקרים אחרים נשמר זרעם של גברים חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים או חולים במחלות אחרות שעלולות לגרום לבעיות פוריות.
אין חוק המחייב לבדוק אם התורם חולה במחלה גנטית
משרד הבריאות הוציא לפני כ-15 שנה נוהל הקובע תנאים להפעלה של בנק הזרע. הנוהל לא עודכן מאז, למרות שיצאו הנחיות חדשות של מינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) ושל האגודה האמריקנית לפיריון, ולמרות המלצת איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל.
איכילוב. תורם לא התבקש להצהיר על בריאותו (צילום: שאול גולן)
התוצאה היא שבישראל אין חובה לבדוק האם תורם הזרע חולה במחלות גנטיות כמו תלסמיה, סיסטיק פיברוזיס והמופיליה, ולא נהוגה בדיקה לגילוי הרפס ולגילוי נגיף הציטומגלו (CMV), שעלול לגרום לסיבוכים נוירולגיים אצל העובר ואף למוות, כפי שממליצים האמריקנים.
נמצא כי באיכילוב, בניגוד לנוהל, לא התבקש התורם להצהיר על מצב בריאותו ולהצהיר שאינו משתמש בסמים, בנוסף לא בוצעו בדיקות לגילוי צהבת B ו-C ולגילוי כלמידיה (מחלה שעלולה לגרום לעקרות). בבנק הזרע באסף הרופא נמצא כי לא הקפידו על עריכת בדיקות גופניות לתורמי הזרע, על בדיקות גנטיות לגילוי טיי-זקס, על בדיקה כרומוזומלית, בדיקה לגילוי כלמידיה ולגילוי CMV. גם בבילינסון לא הקפידו על עריכת בדיקות לגילוי מחלות, חלקן מפורטות בנוהל משרד הבריאות ואחרות בנוהל פנימי של בית החולים.
בבדיקה התגלה עוד כי בבית החולים רמב"ם משתמשים בזרע שלושה עד שישה חודשים לאחר שנתרם. זאת למרות שלפי הנוהל יש לערוך בדיקת איידס שנייה שישה חודשים לאחר הבדיקה הראשונה ורק אז להתיר את הזרע לשימוש.
הביקורת מצאה כי בבנקי הזרע לא מקפידים גם על בדיקות לנשים מקבלות התרומה, בהן בדיקות איידס, טייזקס, אדמת, צהבת, סיסטיק פיברוזיס ועוד.
איגוד הגנטיקאים הישראלי המליץ כבר לפני שלוש שנים על עריכת 9 בדיקות גנטיות לתורמי זרע, אך בתי החולים מבצעים בשיגרה רק בדיקה אחת או שתיים. "לאיתור מחלות גנטיות אצל תורמי זרע ואצל מקבלות התרומה יש חשיבות רבה למניעה של הולדת ילדים החולים במחלות קשות", מציין המבקר.
לא בודקים את ההיסטוריה הרפואית, לא מוסרים מידע
בנוסף מצאה הביקורת כי הנוהל של משרד הבריאות אינו דורש לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של התורם או של בני משפחתו ואינו מחייב את בנק הזרע למסור את המידע לידי האישה. כל בנק זרע מפעיל שיקול דעת עצמאי בנושא זה. אישה שקיבלה תרומה מבנק הזרע של בילינסון וילדה תאומים חולים פנתה לבית החולים וביקשה לקבל מידע על התורם ובני משפחתו, לצורך הטיפול הרפואי בילדיה, לאחר שלא קיבלה את המידע הזה לפני ההפריה. ככל הנראה, המידע כלל לא היה בידי בית החולים.
בחלק מבנקי הזרע לא היה פיקוח על טיפולי ההפריה. באיכילוב קיבלה נשאית של מחלה גנטית תרומות זרע מתורם מבלי שנבדק האם גם הוא נשא של אותה מחלה. בבילינסון נמצא כי לתורם זרע לא נעשו בדיקות גנטיות, למרות שאישה שהרתה מזרעו הפילה בשל מומים בלב העובר. בנק הזרע של בילינסון המשיך לקבל ממנו תרומה ואף נעשה בה שימוש ב-19 טיפולים, למרות החשד למום גנטי. תורם זרע אחר, נשא של נגיף הציטומגלו, שעלול לגרום למות העובר, המשיך לתרום זרע למרות הממצאים.
הריונות רבים מתורם יחיד
למרות שמשרד הבריאות אסר על שימוש בתרומת זרע מגברים נשואים, נמצא בבדיקה אקראית שבחלק מבנקי הזרע התקבלו תרומות מגברים נשואים, חלקם אף הורים לילדים. משרד הבריאות אף מנחה את בנקי הזרע להימנע מלקבל תרומות זרע רבות מאותו תורם, כדי להקטין את הסיכוי לנישואי קרובים. למרות זאת נמצא כי באיכילוב, אסף הרופא, בילינסון, שיבא ורמב"ם נלקחו מחלק מהתורמים מנות זרע מהן ניתן להפיק בין 50 ל-400 תרומות זרע. באיכילוב נמצאו תורמים שמזרעם נוצרו 15 ואף 18 הריונות. זרעו של אחד התורמים באסף הרופא סייע ליצירת 25 הריונות, ובבילנסון היו מספר תורמים שמזרעם נוצרו קרוב ל-20 תינוקות, כל זאת בהעדר נהלים ברורים בנושא.
בילינסון. כ-20 תינוקות מתורמים יחידים (צילום: ניב קלדרון)
מומחים ממליצים להשתמש בזרע שהיה בהקפאה למשך חמש שנים או פחות, אבל הביקורת מצאה כי באסף הרופא השתמשו בכמה מקרים בזרע של תורם שהיה בהקפאה במשך 7 עד 10 שנים ובבילינסון השתמשו במנות שהוקפאו 6 עד 10 שנים. במקרים אחרים לא נרשמו התאריכים שבהם הוקפאה מנת הזרע כך שלא ניתן היה לדעת.
עוד נמצא כי משרד הבריאות לא עשה ביקורות על איכות הזרע הנשמר. "טעויות ואי הקפדה על נהלים עלולים לפגוע בבריאות המטופלות והיילודים ולחבל בטיפולי ההפריה", מזהיר המבקר. "משרד הבריאות לא מילא את חובתו כממונה בכך שלא הוציא הנחיות מקצועיות לרופאים, למקבלות תרומת הזרע ולמעבדות הזרע ובכך שלא פיקח על בנקי הזרע, כדי להבטיח שמקבלות תרומת הזרע יקבלו את הטיפול המיטבי ולא ייפגעו".
משרד הבריאות מסר למבקר המדינה כי נוהל חדש לביצוע הזרעה מלאכותית נמצא בהכנה ויופץ תוך זמן קצר, אך עד לסיום הביקורת (לפני חצי שנה) הנוהל עדיין לא נמסר למשרד המבקר.
