המבקר תוקף את הרכבת ומע"צ

מבקר המדינה מצא כי רכבת ישראל חרגה ממנהל תקין ומתקנות חובת המכרזים בביצוע חוזי רכש שונים. ובמילים אחרות, הבהיר כי הדרך בה התנהלה הנהלת הרכבת עם התקציב העצום שמונח בקופתה, הייתה בלתי תקינה, לא מקצועית, לא יעילה או חסכונית כנדרש אלא בזבזנית, לא עקבית ונגועה בחוסר תום לב.

אם יש הרבה כסף, אפשר כנראה לבזבז בלי חשבון: מבקר המדינה בדק את נוהל הרכש ברכבת ישראל, העומד על מיליארדי שקלים, במהלך 12 החודשים בין מרץ 2005 למרץ 2006. והמסקנות מטילות צל כבד על האופן בו מתנהלים הדברים בגוף מהעשירים במדינה. גם רכישות שנעשו ברכבת במהלך העשור בין 1994 ו-2004, לא עמדו בתקנים הנדרשים.

אי-סדרים בהתנהלות הרכבת (צילום: ירון ברנר)

לבסוף, המבקר תוקף את הרכבת במילים חריפות במיוחד: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה ביצוע רכישות ללא בדיקה מספקת, בתהליך קבלת החלטות לקוי תוך חריגה מתקנות חובת המכרזים".

תגובת המבוקרים:

יוסי שניר, מנכ"ל הרכבת לשעבר, מוסר כי חלק מהמכרזים בהם עוסק המבקר בוטלו עוד לפני כניסתו לתפקיד, חלק מהצעותיו כלל לא נידונו, הוא עצמו מינה ועדה כדי לבדוק עלויות התקשרות בנושא רכבות וחלק ניכר מהממצאים נוגעים לתקופה בה כבר לא היה מנכ"ל.

עמוס עוזני, המנכ"ל שקדם לו, טוען כי הרכש שבוצע בתקופתו נעשה בהתאם לכללים ובאישור המנ"ר.

הדרך העקומה שעשתה מע"צ

מאיפה לקוח המשפט הבא: "בפני הממשלה לא הוצגו חלופות, כולל חישוב עלות משוערת וניתוח רגישות לכל חלופה". לא, זה לא דו"ח וינוגרד. הציטוט לקוח מדו"ח מבקר המדינה, ומהתייחסותו לתהליך סגירת מע"צ והקמת "החברה הלאומית לדרכים בישראל" תחתיה.

הליקויים עליהם מצביע מבקר המדינה רבים, החל מהאופן בו התקבלה ההחלטה לבטל את יחידת הסמך מע"צ והקמת החברה הממשלתית החדשה, ועד הדרך בה נבחר המנכ"ל של החברה החדשה ואופן התנהלותה עד אפריל 2006.

בעיות גם בהפיכת מע"צ לחברה הלאומית לדרכים (צילום: ניב קלדרון) 

את ההחלטה להחליף את מע"צ בחברה הלאומית קיבלה הממשלה ב-15.9.2003. הוחלט כי בדצמבר 2003, תיסגר מע"צ, וסמכויותיה יועברו לחברה הלאומית לדרכים, שתוקם עד ה-1.1.2004. אולם, המבקר מוצא ליקויים חמורים באופן קבלת ההחלטות: "הביקורת העלתה כי טרם שהובאה בפני הממשלה הצעת החלטה לשינוי המבני של מע"צ, לא נעשתה עבודת מטה מעמיקה כנדרש". עוד קובע המבקר כי בפני הממשלה לא הוצגו חלופות, ומן הסתם לא נבחנו העלויות שלהן או רגישויותיהן.

המבקר מוצא פגמים גם בדרך בה נקלטו עובדים חדשים, כולל עובדים בכירים כמו מנכ"ל, משנה למנכ"ל וסמנכ"לים. "ממצאי הביקורת מעלים חשש להפעלת שיקולים זרים במהלך ביצוע מינויים וקבלת עובדים לחברה. ממצאי הביקורת מצביעים כי בחברה החדשה החלו להתקיים נורמות בלתי תקינות בתחום גיוס עובדים בכירים וזוטרים, המטילים ספק אם החברה קלטה את העובדים היותר טובים". המבקר מטיח האשמות גם בדירקטוריון החברה החדשה, שלטענתו לא פיקח כנדרש על פעולות הנהלת החברה בנושא.

אחד הסעיפים החמורים והמרגיזים ביותר מבחינה ציבורית, נוגע לעלות הפרישה של עובדי מע"צ. המבקר מציין כי להערכת הממונה על השכר במשרד האוצר, עלות הפרישה הסתכמה ב-120 מיליון שקל - כ-80 מיליון עלות פיצויים ומענקים חד-פעמיים, ו-40 מיליון עלות הגדלת שיער הקצבה לפורשים לגמלאות. "לפני החתימה על ההסכם", טוען המבקר, "לא הובאו לפני הממשלה או שרי האוצר והתחבורה עיקרי התנאים שבהסכם, ופירוט עלות הפרישה". המבקר מסכם את התייחסותו לנושא באמירה שאינה משתמעת לשתי פנים: "התנהלות זאת אינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקינים".

התייחסות חריפה נוספת של המבקר היא לנושא התנהלותה של החברה הלאומית לדרכים. באפריל 2006, דיווחה חברת הבקרה על הליקויים הבאים: עדיין אין לחברה נהלים מאושרים, אין חלוקת אחריות ברורה בין היחידות השונות, שכבות הניהול רבות מדי הגורמות לסרבול תהליכים, היעדר ריכוז מידע שמקשה על שליטה ובקרה של תהליכים, ועוד.

"נוכח חומרת הממצאים," קובע המבקר, "על שרי התחבורה והאוצר ורשות החברות הממשלתיות לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להכניס את החברה למסלול התקין". אם לא ייעשה כן, אומר המבקר, הממשלה תחטיא את השגת המטרות שלשמן הוקמה החברה החדשה.

תגובות החברה הלאומית לדרכים בישראל 

החברה הלאומית לדרכים בישראל אינה מוצאת פגמים מהותיים בהתנהלותה. על דרך מינוי הבכירים, עונים בחברה כי לא היו בה ליקויים, וכל האנשים שנבחרו ראויים לתפקידם ועומדים בתנאי הסף הנדרשים על פי התקנות.