קראדי בראיון פרידה: ועדת זיילר סימנה מטרה
פחות משבועיים אחרי שתלה את המדים, מעניק מפכ"ל המשטרה ראיון פרידה ל-ynet. קראדי האזרח אינו אדם מריר, אך שומר בבטן לא מעט טינה לוועדת זיילר. "המטרה סומנה מראש", הוא אומר. "כל השאר היה רק הדרך". הוא גאה בחקירות הבכירים, ולא סבור שהמדינה מושחתת. לא הכל שחיתות, הוא אומר, "נתקלתי גם בניסיונות חיסול פוליטיים". ובפני איזו החלטה קשה הוא עומד בכל בוקר?
לפני עשרה ימים פשט המפכ"ל לשעבר משה קראדי את מדיו, ועבר לאזרחי. כעת, בלי דרגות על כותפותיו וללא כובע כחול לראשו, הוא מספר ל-ynet על השנים כמפקד הבכיר ביותר במשטרה, ועל פרישתו המוקדמת נוכח ממצאי ועדת זיילר - אותה הוא תוקף בחריפות.
"אני לא יכול להתנתק מהתחושה שהמטרה סומנה מראש וכל השאר היה רק הדרך להגיע", יורה קראדי בהתייחסו לממצאי ועדת זיילר. "לא האמנתי שאלו יהיו המסקנות. לא עלה על דעתי שהוועדה תייחס לי איזשהו צל צילו של דבר. בדעת הרוב, הוועדה קבעה שאין מקום שאני אסיים את תפקידי קודם לקיץ, אבל זיילר בדעת מיעוט קבע זאת. זה השאיר בי טעם שדברים היו יכולים להיעשות אחרת, ונשארו לי שאלות וספקות בדרך למסקנות.
"אני עושה הבחנה בין זיילר א' לזיילר ב'. זיילר א' הוא שופט בדימוס שמונה בראש ועדה, ולמרות שהסתייגתי מחלק מהדברים, אני מכבד את האיש ואת ההחלטות. אבל, אחרי פרסום הדו"ח, קם גם זיילר ב' שהחליט להתראיין ולומר דברים שלא הופיעו בדו"ח. האיש התבטא בצורה מאוד חמורה, ובחלק מהמקרים לא רק שגרם נזק כאשר השווה לחבל ארץ באיטליה (סיציליה, הידועה כמעוז המאפיונרים - א.ו), הוא גם גרם נזק ושחיקה לאמון הציבור במערכת המשפט ונזק למידת האמון בדברים שכתב. צריך לזכור שהציבור לא קורא את הדו"ח, אלא שומע את הדברים של זיילר בתקשורת".
קראדי הביע אכזבה רבה מ"מחוסר הגיבוי" של השר לבטחון פנים, אבי דיכטר, על רקע מסקנות ועדת זיילר. עם זאת הוא הוסיף כי אין שום סיכוי לשמוע ממנו מילה רעה על השר. "נאמרו בינינו דברים בארבע עיניים. היו לנו הרבה שיחות עם אמון הדדי, חלקם גם שיחות לא קלות".
לדבריו, לילה לפני פרסום מסקנות ועדת זיילר גמלה בלבו החלטה שאם יהיו מסקנות נגדו - יילחם בהן. אבל לאחר הפרסום, כך הוא מספר, הגיע למסקנה שהישארותו בתפקיד תגרום נזק למשטרה, וליכולתה לתת שירות לציבור. על השאלה האם התפטר כדי להימנע מפיטורין על ידי השר האחראי, ענה קראדי: "לשר לביטחון פנים אין סמכות לפטר אותי מתפקידי. הוא יכול להביא הצעה לממשלה למנות מפכ"ל חדש, והוא יכול גם להגיד לי שעל סמך הפרסום לא ראוי שאשאר, אבל הוא לא יכול לפטר אותי".
ועדת זיילר לא הייתה החקירה היחידה בתקופה האחרונה, שבה בכירים רבים נכנסים ויוצאים מחדרי החקירות של המשטרה - החל מראש הממשלה , ומטה. מה זה אומר על החברה הישראלית?
"העובדה שהמשטרה חוקרת כל אדם מוכיחה את חוסנה של המשטרה, וחוסנה של מדינת ישראל. יש מדינות שבהן לא היו מעלים על הדעת לחקור ראש ממשלה ונשיא".
האם במהלך חקירת נשיא המדינה חששת מאפשרות שהוא ינסה לפגוע בעצמו?
"אני לא מכיר דבר כזה".
ומה לגבי השחיתות הגואה?
"ישנם לא מעט איים של שחיתות, והדבר צריך להטריד אותנו. המשטרה היא זאת שצריכה לטפל בהם והיא מדברת בכתבי אישום. עם זאת, מטריד אותי הניסיון לייצר שחיתות במקום שאין שחיתות. זה פוגע בנו כמדינה וכחברה. נתקלתי בניסיונות לחסל פוליטית אנשים. אני לא חושב שהמדינה היא מושחתת. העובדה היא שאנחנו כמשטרה לא מניחים וממשיכים לחקור. הטיפול של המשטרה יצר כושר הרתעה לגבי נושאים שקשורים לשחיתות ציבורית.
"אני מוטרד מאוד גם מרמת האלימות בחברה הישראלית. אלימות שלא ידענו כמותה לפני עשור - בבית ספר, בכדורגל, ברחוב. זה הפך לכלי לפיתרון בעיה, ולא רק בארגוני פשיעה. אנחנו חייבים כחברה לעקור אותה מהשורש. השחיתות והאלימות הן שתי התופעות שאנחנו צריכים לטפל בהן בצורה מאסיבית לעשור קדימה, ואני מתכוון לטיפול של כלל הגורמים".
בתחילת השבוע התפרעו אוהדים בסוף משחק של בית"ר ירושלים באיצטדיון טדי, ורבים מהם נפגעו. מה דעתך על התנהלותו של מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו, בפרשה?
"מי כמוני למוד ניסיון ויודע שיש לנו נטייה לקבוע מי אשם, ורק אז לקבוע את הבדיקה של הנושא. אין ספק שצריך לקיים בדיקה, וההחלטה של המפכ"ל הנוכחי דודי כהן לעשות כן - נכונה. צריך לזכור שהמשטרה לא גרמה לאירוע, הוא נגרם על ידי קומץ אוהדים. לא כל אירוע צריך להתחבר לאחריות ישירה של מפקד מחוז, בטענה שהוא לא ראוי לתפקיד. ניצב אילן פרנקו עמד בשלוש השנים האחרונות בלא מעט אירועי סדר, והביא אותם לתוצאה טובה ביותר. הוא ראוי לכל תפקיד במשטרה".
במהלך כהונתך כמפכ"ל, מה היתה ההצלחה הכי גדולה שלך, ואיפה טעית?
"ההצלחה הגדולה ביותר היתה ביצוע ההתנתקות. הדבר השני הוא להפוך את המשבר התקציבי במשטרה להזדמנות שבה היום המשטרה - למרות שהיא חסרת משאבים - היא המנהלת את התקציב, ולא התקציב את המשטרה. לצד ההצלחות היו גם לא מעט כישלונות וטעויות, כי זה טבעי, אני בן אדם וקיבלתי אלפי החלטות, ואי אפשר בכמה מהן שלא לטעות. הטעות הגדולה היתה ברגע המשבר, לנוכח רף האלימות בחברה הישראלית בעקבות רצח מעיין ספיר ז"ל – לא הצלחנו לספק תחושת ביטחון. טעות נוספת היתה שלא הצלחנו לצמצם את הפער בין מה שהמשטרה שווה לבין מה שהציבור חושב עליה".
בתקופתך אירעו שורת מקרים שגרמו לכך שהמשטרה לא זוכה לאמון הציבור.
"אני מודע לכך שמידת האמון של הציבור במשטרה אינה משביעת רצון. אני מאמין שמשטרה טובה היא משטרה שמקבלת את אמון הציבור, ולא התייחסנו מספיק לציבור שומר החוק. אני זוכר שבמלחמה בטרור, בהתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה זכתה המשטרה לאמון גדול של הציבור. אני מסכים שאזרח שמתקשר למשטרה ולא מקבל שירות טוב, זה פוגע באמון המשטרה. אני מסכים שהמשטרה צריכה להשתפר באותם ממשקים עם האזרח הבודד ביום-יום".
מדוע איפשרתם לחבר הכנסת לשעבר, עזמי בשארה, לצאת מהארץ? זו היתה טעות?
"אני עדיין לא יכול לחשוף את כל הפרטים לגבי הפרשה הזו, אבל צריך לזכור שאז הוא היה חבר כנסת ולא היתה לו מגבלה. אולי ביום מן הימים יתברר שזאת לא היתה טעות לתת לו לעזוב את המדינה, ואני לא יכול להוסיף על כך".
אז עשרה ימים עברו מאז שהורדת את המדים, איך אתה רואה את עצמך בבוקר? לאן מועדות פניך?
"אני כבר כמה ימים לא נושא באחריות, אבל לא השתנה אצלי דבר מבחינת קצב הדברים והצפיפות. מבחינתי זו תקלה ראשונה חמורה באזרחות. התחלתי ללמוד קורסים פיננסיים בהתנהלות המשק בחברה בישראל, במכללה הישראלית למנהל. לגבי השאלה האם אני הולך לפוליטיקה, אני אקבל החלטה רק לאחר שאפגש עם אנשים ואתייעץ איתם. אני לא פוסל שום אפשרות.
"השינוי המהותי עבורי זו ההחלטה הקשה בוקר-בוקר מה ללבוש – התאמת צבעים והמשקל. אבל אני יודע שגם אם אני טועה בהחלטה, הפעם אני לא נושא באחריות. מותר לי לטעות ואני לא צריך לתת דין וחשבון. אני לומד לאט-לאט להתאים את הצבעים. עד עכשיו התאמתי בין כחול לתכלת".
לפנייה לכתב/ת 
