סוף הסיפור: נמכרו משרדיה הראשיים של יוקוס
הבניין במוסקבה ונכסים נוספים נמכרו תמורת 3.87 מיליארד דולר לחברת פראנה, ובכך הסתיים פירוק החברה פושטת הרגל, שהיתה בעבר יצרנית הנפט הגדולה במדינה
פראנה התמודדה במכירה מול חברת הנפט הממשלתי רוסנפט. המחיר ששולם היה גבוה ביותר מפי 4 מהמחיר ההתחלתי. הנכסים שנמכרו כוללים את הבניין בן 22 הקומות במוסקבה בו שכנו משרדיה הראשיים של החברה, וכן מגוון של נכסים נוספים.
במכירה פומבית אחרת זכתה רוסנפט בנכסי הייצור סאמארה של יוקוס, שכוללים שלושה בתי זיקוק עם יכולת עיבוד של 400 אלף חביות ביום, וחטיבת ייצור נפט בעלת תפוקה של 200 אלף חביות ליום. רוסנפט שילמה 6.4 מיליארד דולר תמורת הנכסים. ב-2004 רכשה רוסנפט את חטיבת הייצור המרכזית של יוקוס, יוגאנסקנפטגז.
תפוקת הנפט היומית של רוסנפט עומדת כיום על 2.1 מיליון חביות ביום, גדולה יותר מזו של ניגריה ועיראק במרץ, והיא שולטת על יותר מ-40% מייצור הנפט ברוסיה. יכולת הזיקוק שלה, בעקבות הרכישות האחרונות, עומדת על יותר ממיליון חביות ביום. רוסיה היא יצרנית הנפט השניה בגודלה בעולם, והגדולה ביותר מחוץ לאופ"ק.
מסים ב-30 מיליארד דולר
יוקוס, שהיתה בעבר יצרנית הנפט הגדולה ביותר ברוסיה ונחשבה לאחד העסקים בעלי הניהול הטוב ביותר והשקיפות הרבה ביותר במדינה, פורקה בסדרה של מכירות פומביות.
החברה הוכרזה כפושטת רגל לאחר שממשלת רוסיה חייבה אותה בכ-30 מיליארד דולר מסים. רבים תפסו את הצעד כניסיון של הקרמלין לנקום במייסד החברה, מיכאיל חודורקובסקי, שהתנגד פוליטית לנשיא ולדימיר פוטין, וכיום מרצה עונש של 8 שנות מאסר לאחר שהורשע בהונאה והעלמת מס.
לפני מעצרו הוכתר חודורקובסקי על ידי המגזין "פורבס" כאיש העשיר ביותר ברוסיה, עם הון אישי בשווי של 15 מיליארד דולר. חודורקובסקי מימן מפלגות אופוזיציה, והיו לו שאיפות פוליטיות משלו.
לפנייה לכתב/ת 
