דרוש חוק נגד סתימת פיות ברשת

בית משפט השלום בתל-אביב פסק השבוע (ה') פסיקה מעניינת. בתביעה שהגיש מגזין "על השולחן", על הפרת זכויות היוצרים שלו בפורומים של רשת בתי הספר "אורט", הרחיבה השופטת אביגייל כהן את עיקרון "ההודעה והסרה" גם לעניינים של זכויות יוצרים. אך מה בעצם משמעות הפסיקה?

דיני זכויות יוצרים בישראל מסדירים את אחריותם של המפרים הישירים, כלומר הם קובעים מהן פעולות שאסור לעשות, כמו

להעתיק ספרים או מאמרים, להעתיק צילומים או תוכנה, להשמיע מוסיקה באופן פומבי, ועוד פעולות. אבל, החוקים הקיימים כיום בישראל אינם מתייחסים במפורש לשאלת האחריות המשפטית של מי שתרם להפרה, נושא הנקרא "הפרה תורמת". מדובר במצב כמו זה שהתעורר בפסק הדין החדש של בית משפט השלום.

רשת אורט לא פרסמה בעצמה את היצירות המוגנות של "על השולחן", אבל היא יצרה מערכת פורומים שמאפשרת לאחרים לפרסם יצירות. בית המשפט אימץ את המבחן המקובל בארצות הברית ובאירופה, ששם הוא מעוגן בחוק, שהוא כלל של "הודעה והסרה": מאחר שאורט לא ידעו על הפרת זכויות היוצרים, ככל שהייתה כזו, וכאשר קיבלו הודעה הסירו את החומר המדובר במהירות, אין להטיל עליהם אחריות.

בית המשפט בחן כל אחת מהיצירות, בחלקן קבע שאורט הסירה את החומר ברגע שקיבלה הודעה, בחלק מהמקרים קבע שלא מדובר בכלל ביצירות מוגנות, או שהפעולה שנעשתה על ידי הגולשים איננה הפרה בכלל, כך שאם אין הפרה ישירה, אין בכלל מקום לדבר על תרומה להפרה.

דרושים צעדים נוספים

פסק הדין הוא צעד נכון בכיוון הראוי, אבל נדרשים צעדים נוספים, של הכנסת. השופטת כהן צדקה כאשר בחרה בכלל המשפטי של "הודעה והסרה", ונמנעה מהטלת אחריות משפטית על אורט להפרות של זכויות יוצרים שבוצעו על ידי גולשים,

שלא בידיעתה.

השופטת נימקה נכון. אילו היה נקבע כלל משפטי הפוך, שהיה מטיל אחריות להפרת זכויות יוצרים על אורט, הם היו משנים את התנהגותם, כמו כל ספקי השירות שמציעים פלטפורמה לפורומים, בלוגים, צ'אטים, רשתות חברתיות, ואתרים שמארחים תוכן של גולשים. תחת כלל משפטי שמטיל אחריות להפרה על ידי גולשים, כל ספקי השירות היו נאלצים לבחור:

ניצול לרעה? 

האם לסנן מראש את התכנים, מלאכה מסובכת, יקרה ובלתי אפשרית כמעט? או פשוט לוותר על השירות? במקרה כזה, כפי שקבעה השופטת, היה נפגע אינטרס חברתי חשוב. לכן היא בחרה בכלל אחר, של "הודעה והסרה". הנימוק הזה נכון, וחשוב לדייק: מה שהיה נפגע הוא חופש הביטוי. כלל משפטי שמטיל אחריות משפטית בקלות גורם ל"אפקט מצנן".

הטלת אחריות משפטית על הפרות זכויות יוצרים של גולשים הייתה גורמת לבעלי האתרים להפעיל אצבע קלה מאוד על מקש ה-delete.

אבל כל זה, הוא רק חצי מהסיפור. יש חשש שההליך של "הודעה והסרה" ינוצל לרעה. כל מי שלא יאהב דבר מה שנכתב עליו, יתלונן מיד וידרוש הסרה של החומר, בטענה שהוא פוגע בזכויותיו. לכן דרושים כללים נוספים, מפורטים, וזו מלאכה שרק המחוקק יכול לעסוק בה. למשל, כללים שקובעים מה צריך הספק לעשות כאשר הוא מקבל הודעה (להודיע לצד שפרסם את החומר), תוך כמה זמן ואיך, ושאר כללים שיגבירו את הוודאות המשפטית, מבלי לפגוע בחופש הביטוי. 

גירסה מפורטת יותר של פרשנות זו התפרסמה בבלוג המרצים למשפטים של אוניברסיטת חיפה

קטע זה מופץ לפי רישיון שימוש Creative Commons דרישת ייחוס-שימוש לא מסחרי 2.5 ישראל

מרושתים - לבלוג המלא