הבהלה לחלב

נדמה שכל שנה בחג השבועות עם ישראל נתקף רעב מסתורי למוצרי חלב. מבט מהיר בעיתון, בפרסומות בטלוויזיה ובמדף הגבינות בסופרמרקט, שכורע תחת משקלן של מהדורות הגבינה החגיגיות, מספיק כדי להבין שמדובר בהצפה של ממש. לא שיש לנו בעיה עם מבול של בלינצ'ס - חלילה, גם אנחנו מגישים כאן אחר כבוד מתכוני גבינה מעוררי תיאבון - אבל החלטנו לעצור רגע ולברר מה מקור הטירוף החלבי של שבועות, איך נעשה סמלו הבלתי מעורער של החג והאם לא איבדנו משהו בדרך לעוד מתכון לעוגת גבינה מנצחת.

"יש בהחלט קשר בין חג השבועות לחלב", מסביר הרב חגי גרוס, יו"ר עמותת צהר, "הטעם העיקרי שאנו מוצאים במקורות הוא שבזמן קבלת התורה בני ישראל הבינו שבעצם עד עכשיו הם אכלו בשר וחלב יחד - דבר שהוא אסור, ולכן הם היו צריכים להכשיר את כל הכלים. עד שכל הכלים יהיו כשרים הם אכלו רק מאכלי חלב שאותם לא צריכים לבשל. טעם חשוב נוסף הוא הפסוק המופיע בשיר השירים הממשיל את התורה לחלב ודבש; כמו שהחלב הוא המזון הבסיסי של האדם, שתורם לו להתפתחות, ככה גם התורה ביהדות היא המזון הרוחני הבסיסי של האדם. יש לזכור ששבועות זהו חג מתן תורה וזהו המסר העיקרי שלו, כשאכילת החלב היא רק פולקלור".

פולקלור שהפך למרכזי יותר ויותר - עד שנהיה לסמל החג ממש.

"היום בציבור החילוני הסמלים נותנים את המהות לחג, לכן החלב באמת הפך לסמל, שזה יפה, אבל עדיין הדגש בחג הוא על לימוד תורה. דבר לא קל שלא כולם יודעים איך לעשות אותו, ולכן יש כאלה המעדיפים לברוח לפתרונות היותר קלים, יותר סמליים. קל יותר לצאת ידי חובה באכילה של ארוחה טעימה מאשר להישאר כל הלילה ללמוד תורה".

למה דווקא חלב?

"פה השאלה היא גם שיווקית לדעתי - חברות החלב התלבשו על המנהג הזה כי הן ראו פה הזדמנות שיווקית גדולה. יש עוד מנהגים יפים בשבועות - כמו קישוט הבתים בירק והבאת הבכורות. אבל כנראה שבחיפוש אחר סמלים מוחשיים הפך החג לחג החלב בעידוד של אגרסיה שיווקית".

"בציבור החילוני הסמלים נותנים את המהות לחג". עוגת גבינה

ממוצרי ניקיון בפסח לחלב בשבועות

גם הטוענת הרבנית רבקה לוביץ' מאמינה שהיסטריית החלב מגיעה בעיקר מהעולם הצרכני וכתוצאה משיווק עיקש של המחלבות הגדולות. "התופעה גדלה מאוד בשנים האחרונות", היא מספרת, "כשהפרסומות בטלוויזיה עוברות מלמכור לנו מוצרי נקיון בפסח למוצרי חלב בשבועות".

את לא נותנת לחגיגה התקשורתית להשפיע עלייך?

"גם אנחנו בציבור הדתי מושפעים. גם אצלנו מנהג מאכלי החלב בשבועות התחיל לתפוס מקום גדול יותר מבעבר. במשפחה שלי זה ודאי נהיה יותר חשוב - היום אוכלים אצלנו אפילו חלבי בערב, דבר שבעבר לא היה קיים, שכן משפחות חרדיות היו מסתפקות בסעודה חלבית אחת בחג ואת יתר היום היו חוגגים באכילת בשר בהתאם למסורת".

איך את מסבירה את העובדה שדווקא שבועות, חג שבא להנציח מאורע חשוב כל כך של קבלת התורה איבד את צביונו הדתי?

"שבועות זה חג מאוד מיוחד עם פעילות גדולה מאוד של לימוד תורה. בעולם הדתי מאוד התפתח הנושא של ללמוד תורה בלילה ובשבועות צעירי ירושלים מטיילים כל הלילה בין בתי הכנסת ולקראת הבוקר מגיעים בהמונים לכותל. למעשה, לחג הזה מכל החגים יש הכי פחות צביון ברור, כי אין לו שום דבר ספציפי כמו המצות בפסח, סוכה או שופר. בעולם הדתי מי שלא לומד כל הלילה אין לו שום צביון מיוחד של חג ולכן הציבור מחפש להדביק לחג משמעות שונה שתייחד אותו מיום חול רגיל, כשבציבור החילוני זה החלב".

"יש מנהגים מופרכים יותר"

העיתונאית החרדית טלי פרקש דווקא מאמינה שחגיגת החלב לא בהכרח באה במקום קבלת התורה. "אני חוגגת את החג בארוחות גדולות של מוצרי חלב. אני מאוד אוהבת מוצרי חלב ומבחינתי שבועות זו סיבה למסיבה. יש קשר הדוק בין שבועות לחלב, התורה הרי נמשלה לחלב ודבש והסיבה העיקרית לשבועות היא קבלת התורה. המנהג אולי תופס מקום גדול יותר מבעבר בגלל השימוש שנעשה בו על ידי יצרני החלב, אבל ישנם מנהגים מופרכים יותר שצמחו פה בשנים האחרונות כמו תחרויות התזת המים, שאין להן שום אזכור במקורות, או עניין הביכורים שהפך נחלתם של הקיבוצים".

זנחנו לגמרי את הדבש?

"כן. כי בלינצ'ס זה יותר טעים, מה אפשר להכין מדבש? זה מסתכם אולי בעוגת דבש יבשה. חלב פשוט מאפשר חגיגה קולינרית יותר גדולה ועשירה. בתור אדם חרדי גם אני משתתפת בחגיגות, יש אפילו תחרות מי מכין את עוגת הגבינה הכי טובה, אין מה לעשות, זה קיים כי לבישול במטבח החרדי יש דגש מאוד גדול".

אוכל הולך מצוין עם כל חג יהודי, ובכל זאת, אכילת סופגניות לא באה על חשבון סיפור המכבים בחנוכה...

"מאוד קל להתחבר לחנוכה ולכל הסיפור של הגבורה, נצחון החלשים על החזקים ומלחמת הטוב על הרע - לעומת התורה שקשה יותר להתחבר אליה. בשורה התחתונה, שנראה שהרבה יותר קל להתחבר לקישים וללזניות צמחוניות".