איך קרה שבני הנוער חולים יותר מהוריהם?

השמנה בגיל הילדות נחשבת למגפה במדינות רבות ומצויה בעלייה מתמדת במדינות אחרות. על פי הערכות, כ-22 מיליון ילדים בעולם מתחת לגיל 5 סובלים מעודף משקל. סביר להניח שילדים שמנים יהיו מבוגרים שמנים. עודף משקל, כידוע, הוא הגורם המרכזי בהיווצרות של טרשת העורקים ובהתפתחות מחלות לב וכלי דם.

סקר לאומי, שערך משרד הבריאות בקרב תלמידי חטיבות הביניים והתיכון לפני כשנה, גילה ש-5.7% מהמתבגרים בישראל מוגדרים בעלי עודף משקל, וששיעור הבנים שסובלים מהשמנה (7.7%) גבוה משיעור הבנות (4.1%).

מהסקר עלה עוד שכ-70% מבני הנוער מדווחים על אכילה מול הטלוויזיה גם כשהם לא רעבים, ויותר ממחציתם (%51) 'אוכלים מתוך שעמום', כדבריהם. כ-39% מבני הנוער דיווחו על כך שתמיד או לעיתים קרובות הם 'חוטפים' משהו לאכול בין הארוחות, ורק כ-52% דיווחו על עיסוק סדיר בפעילות גופנית.

אבל גם אמא אשמה: מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומשרד הבריאות מצא שככל שמסת הגוף של האם גבוהה יותר, כך עולה הסיכון להשמנת הילדים פי 1.17. כמו כן עלה מהמחקר שככל שילדים צפו בטלוויזיה או שיחקו

במחשב יותר שעות ביום, כך עלה הסיכון שלהם להשמנה (עד פי 3.1). ילדים שהיו פעילים גופנית פחות מארבע וחצי שעות בשבוע הגדילו את הסיכון שלהם לסבול מהשמנה פי 2.8 בהשוואה לילדים שהיו פעילים יותר מחמש שעות בשבוע.

עוד גורם שתורם להשמנה הוא הצפייה בטלוויזיה. במחקר חדש שנערך בבריטניה נמצא שילדים שצופים בפרסומות למוצרי מזון בטלוויזיה אוכלים כמויות גדולות יותר. החוקרים, מאוניברסיטת ליברפול, בדקו 60 ילדים בעלי משקל גוף שונה, בני 11-9. הם הקרינו לפניהם מגוון פרסומות בנושאי מזון וצעצועים, ולאחר מכן הוקרן סרט מצויר. התברר שבקרב הילדים שנחשפו לפרסומות למוצרי מזון קפצה צריכת המזון אחרי הצפייה ב-84% (בילדים שמשקלם היה תקין) עד 134% (אצל ילדים שסובלים מעודף משקל) בהשוואה לילדים שצפו בפרסומות לצעצועים.

ההשפעה הבולטת ביותר של השמנת היתר מתבטאת בעלייה הגבוהה בשיעור סוכרת המבוג רים (סוכרת מסוג 2) שבה לוקים ילדים. סוכרת מסוג 2 מופיעה לרוב אחרי גיל 40 ונוצרת עקב רגישות מופחתת של הגוף להורמון אינסולין. במצב הזה

מפריש הלבלב כמויות הולכות וגוברות של ההורמון עד להידלדלות מוחלטת של מאגרי האינסולין.

"בשנות ה-80 סוכרת מסוג 2 היתה מחלה כמעט בלעדית של מבוגרים", אומר פרופ' משה פיליפ, מנהל המחלקה לאנדוקרינולוגיית ילדים בבית החולים שניידר. "בשנים האחרונות, עם העלייה בשכיחות ההשמנה, אנחנו רואים עלייה מדאיגה בסוכרת מבוגרים גם אצל ילדים ומתבגרים.

"במכון שלנו, מתוך 1,600 חולי סוכרת, יש כ-32 חולים עם סוכרת סוג 2, כשהצעיר ביותר ביניהם הוא בן 8 שנים. אם מצרפים לנטייה הגנטית ללקות במחלה גם תנאים סביבתיים, כמו פחות פעילות גופנית והשמנה, מקבלים עלייה בשכיחות המחלה. רוב הילדים שחולים בסוכרת מסוג 2 הם שמנים, והביטוי של המחלה מופיע היום מוקדם יותר".

מחלת סוכרת המבוגרים בבני נוער בולטת בשיעור גבוה במיוחד בארה"ב ושכיחה יותר בקרב אוכלוסיות אפרו-אמריקאיות והיספניות. שיעור בני הנוער באוכלוסיות האלה שלוקים בסוכרת מסוג 2 מגיע באזורים מסוימים ל-50%.

כרבע מהאמריקאים סובלים מכבד שומני - תהליך שבו תאי הכבד הופכים בשלב ראשון לגדושים בשומן ובשלב שני מופיעה בהם דלקת. אנשים שסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם, מעודף משקל ומסוכרת מצויים בסיכון גבוה לכבד שומני.

במקרים שבהם תיווצר דלקת כתוצאה מהאגירה השומנית בכבד עלול הכבד להצטלק (מחלת שחמת הכבד) עד כדי כשל בתפקודו. אין טיפול ספציפי לכבד

שומני, אך אם הגורם שמוביל לבעיה מאותר - ניתן לשפר את המצב. אם החולה הגיע לשלב של שחמת הכבד, מדובר במצב בלתי הפיך.

"כבד שומני היה ידוע במשך שנים כתופעה שמאפיינת מבוגרים בלבד, אך מגפת ההשמנה הורידה את הגיל של הלוקים בה", אומר פרופ' פיליפ. "אנחנו רואים היום אצל ילדים כבד שומני בשכיחות גבוהה, מה שלא ראינו בעבר. כבד שומני גורם לנזק לתפקודי הכבד עד צורך בהשתלה. הטיפול הוא דיאטה ופעילות גופנית, כשלעיתים מנסים גם טיפול בתרופה מטפורמין. אך קשה להבריא כשהכבד במצב חולה מאוד".

תוצר נוסף של השמנת היתר הוא רמות כולסטרול ושומנים גבוהות בדם. מחקרים מהעשור האחרון הראו שתהליך טרשת העורקים, שמוביל למחלות לב וכלי דם, מתחיל כבר בגיל הילדות, אז נבנה הפלאק הטרשתי, שיוצר תהליך דלקתי בכלי הדם וחוסם אותם בהדרגה עד שהוא גורם להתקף לב ולשבץ מוחי בגיל המבוגר.

"אורח החיים המודרני גורם לעלייה מוקדמת יותר ברמות השומנים בדם", אומר פרופ' פיליפ. "מדובר בתופעה שקשורה בשילוב בין נטייה גנטית לבין אורח חיים. וכשאורח החיים כולל השמנת יתר, הוא מביא לערכים גבוהים של כולסטרול ושומנים בדם".

גם לחץ דם גבוה - שמכונה 'הרוצח השקט' - נחשב בעבר למחלה של מבוגרים בלבד. אלא שבשנים האחרונות יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים בערכים גבוהים של לחץ דם. על פי הערכות, כ-5% מהילדים בארה"ב סובלים מיתר לחץ דם,

וההנחה היא שהמספרים דומים גם אצלנו. יתר לחץ דם מושפע מגנטיקה, אך גם מהשמנת יתר ומצריכה מוגברת של מלח.

אחת ההשפעות ההרסניות של יתר לחץ דם בילדים היא התפתחות של עיבוי שריר חדר הלב השמאלי. על פי מחקרים, 41% מהילדים שלוקים ביתר לחץ דם סובלים מעיבוי של שריר הלב, מצב שעלול לגרום למוות פתאומי, כפי שאכן קורה לעיתים לצעירים בזמן פעילות ספורטיבית מאומצת. יתר לחץ דם אצל ילדים גם מגביר את הסיכון ללקות בפרכוסים, באי ספיקת לב ובשבץ מוחי בגיל מוקדם.

בעבר לא היו המלצות לבדיקת לחץ דם בילדים ובמתבגרים, אך לאחרונה המליץ האיגוד האמריקאי לבריאות הלב לבצע בדיקת לחץ דם שנתית בכל הילדים מגיל 3. "בדיקה שנתית של ילד אצל רופא הילדים, שכוללת שקילה ומדידת לחץ דם, היא חיונית", אומר פרופ' פיליפ. "כך בתוך דקות יכול הרופא לזהות בזמן בעיות רבות ולמנוע סיבוכים".

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשכיחות ההידבקות בנגיף הפפילומה האנושי HPV בקרב נערות, אבל גם בקרב נערים. "הנגיף נפוץ יותר בגלל מתירנות מינית ותחילת קיום יחסי מין בגיל צעיר", אומר ד"ר אריה ישעיה, מנהל השירות הגינקולוגי בבית החולים שניידר. "אם לאישה היו בחייה עשרה פרטנרים מיניים, הסיכוי שלה להידבק בנגיף הוא בערך 70%. למעשה, מחצית מהנשים נושאות את הנגיף מבלי שהן יודעות על כך".

לדברי ד"ר ישעיה, שיעורי ההדבקה גבוהים מאוד בתקופת ההתבגרות. הנגיף שוכן אצל האישה בשפתיים, באזור פי הטבעת, בלוע, ואצל גברים גם על הפין. במקרים

קלים יוצר הנגיף גידולים, שנראים ככרוביות קטנות, באזורי ההדבקה; במקרים קשים הוא יוצר גידול סרטני, בעיקר אצל נשים. נגד הנגיף אין כל טיפול, למעט הסרה בלייזר בחלק מהמקרים.

הדרך הטובה ביותר להימנע מהדבקה, לבד משימוש באמצעי מניעה, היא החיסון החדש. "החיסון נגד הזנים גורמי הסרטן של הנגיף, שאני מאמין שייכנס בסופו של דבר לסל החיסונים הישראלי, הוא מהפכה של ממש", אומר ד"ר ישעיה. "באוסטרליה מחסנים היום גם את הבנים נגד הנגיף, וכך ממקסמים את ההגנה לבני שני המינים".

במקביל יותר ויותר צעירים לוקים היום בהרפס. עד לפני שנים לא רבות היתה חלוקה ברורה בין שני נגיפי ההרפס: HSV1 ו-HSV2. הראשון תקף את הפה, ואילו השני שכן על איברי המין. אלא שהעלייה בשכיחות של מין אוראלי בקרב בני נוער העבירה את הנגיפים מעלה ומטה והביאה לערבוביה של שני הזנים, שאותם ניתן למצוא בשנים האחרונות הן בזווית הפה והן באזור הגניטלי.

"נערות רבות לא רוצות לקיים יחסי מין מלאים ובמקום זה מבצעות מין אוראלי", מסביר ד"ר ישעיה. "לכן אנחנו רואים היום יותר ילדות עם הרפס של איבר המין. ההרפס הזה צורב בשתן, מכאיב, והכי גרוע - אי אפשר להיפטר ממנו. נדבקת, והוא מלווה אותך כל החיים".

אחרי ההדבקה שוכן נגיף ההרפס לאורך סיבי העצבים ופורץ בעיתות דחק ולחץ. "בכל פעם שהאישה או הגבר יהיו בסטרס, כמו למשל לפני בחינה חשובה, או במקרה של חום גבוה, הנגיף עלול להתפרץ. הטיפול התרופתי באציקלוויר עשוי לכבות את הדליקה, אך הוא לא עוקר אותה מהשורש. זוהי בפירוש חתונה קתולית".

במקרים נדירים עלול הרפס לגרום לדלקת קרום המוח או לעבור ליילוד ולגרום אצלו למחלה סוערת, שהשלכותיה הן פיגור בגדילה, בעיות במערכת העצבים, פגיעה בראייה ועוד.

שיעור בני הנוער שמשתמשים בסמים אמנם נשאר יציב בשנים האחרונות (כ-9.8%), אך יותר ויותר צעירים משתמשים בסמים מרוכזים יותר ומסוכנים יותר. בסקר שערכה הרשות למלחמה בסמים בשנת 2005 נמצאה עלייה בקרב

המשתמשים בחשיש, שהוא התצורה המרוכזת של הקנאביס וריכוזו מגיע ל-30% בהשוואה לכ-2% במריחואנה. בהשוואה לסקר שנערך בשנת 1989 עלה שיעור המשתמשים בחשיש מ-1.7% ל-3.9%.

גם בין הצעירים ששותים אלכוהול ניכרת עלייה בצריכת המוצרים החריפים, כמו וודקה וטקילה. בסקר שערכה הרשות למלחמה הסמים בשנת 2001 נשאלו בני הנוער אם שתו בשבוע האחרון משקה אלכוהולי אחד או יותר. 8.5% מהם דיווחו על צריכת משקה חריף אחד ביום. 4 שנים מאוחר יותר, בסקר שנערך בשנת 2005, כבר דיווחו יותר מ-12% מבני הנוער על צריכת משקאות חריפים.

אבל העלייה הניכרת ביותר היא בשימוש בחומרים נדיפים, שאותם לא ניתן לאסור בחוק, כמו דבק, אצטון וגז מזגנים. בשנת 2001 הגיע שיעור הילדים שמשתמשים בחומרים האלה ל-7.4%, ואילו בשנת 2005 הגיע שיעורם ל-15.8% מכלל הילדים - פי 2.

"המספר הכולל של בני נוער בגילי 18-12 שמשתמשים בסמים בישראל נשאר קבוע פחות או יותר בשנים האחרונות", אומרת ד"ר רחל בר-המבורגר, המדענית הראשית של הרשות למלחמה בסמים. "כך שיש הצלחה בהחדרת המסר שסמים מסוכנים. אבל הנטייה שלהם היא להשתמש בסמים מסוכנים עוד יותר, שהופכים את ההתמכרות למהירה יותר".

הסיבות לשימוש בסמים לא השתנו במשך השנים. הסקרים שערכה הרשות למלחמה בסמים הראו שהילדים בסיכון לשימוש בסמים הם אלה שסובלים ממצבים דכאוניים או חרדתיים בשל מצב סוציו-אקונומי קשה וגירושים של ההורים.