יוקר הלימודים לא יועלה - והיוקרה?
שכר הלימוד בסדר גמור ברמתו הנוכחית. על שוחט להתמקד ברוח הישראלית
סטודנטים יקרים,
בזכות השביתה הוצאתם מראש הממשלה הבטחה ששכר הלימוד באוניברסיטאות בישראל לא יועלה בלי הסכמתכם. הבטחה חשובה, אך הרשו לי להעמידה בפרופורציה. לאמיתו של דבר, זה לא כל-כך משנה מה תהיינה ההמלצות הסופיות של ועדת שוחט לבחינת מצבם של המוסדות להשכלה גבוהה, ובעצם גם לא משנה מה סיכם איתכם ראש הממשלה. במציאות החברתית והפוליטית של ישראל, אין צל של סיכוי להעביר הכרעה על העלאת שכר לימוד משמעותית באוניברסיטאות. אין וגם לא צריך.
לפני שבע שנים בדיוק הקימה ממשלת ישראל ועדה ציבורית מיוחדת להפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות. בראשה הועמד השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד. זו הייתה ועדה מכובדת. ישבו בה נציגים של משרדי החינוך והאוצר, האוניברסיטאות והסטודנטים. הוועדה קיימה 13 ישיבות, הזמינה מומחים, שמעה דעות שונות, וב-7 בינואר 2001 - באחד משיאי האינתיפאדה השנייה - פרסמה את המלצותיה העיקריות:
- שכר הלימוד לתואר ראשון יהיה אחיד בכל התחומים ויופחת בתוך חמש שנים בשיעור מצטבר של 50%.
- לא יהיה שינוי כלשהו בשכר לימוד ("העמסות כספיות נוספות על הסטודנטים") מלבד הצמדתו למדד המחירים לצרכן.
- ההפחתה בשכר הלימוד תמומן במלואה על-ידי משרד האוצר.
ממשלת ברק אימצה את מתווה ההפחתה בשכר הלימוד ב-28 בינואר 2001. אף שר לא הצביע נגד. אילו יושמו ההמלצות ככתבן וכלשונן, היה שכר הלימוד הבסיסי לתואר ראשון באוניברסיטאות עומד על כ-5,800 שקלים, ולא 8,600 שקלים כפי שהוא.
זו המציאות שירשה מפלגת העבודה כשהצטרפה אשתקד לממשלת קדימה. ניתן היה לצפות שתתבע בקול גדול את השלמת המתווה שאושר בממשלת העבודה האחרונה על-יד שר אוצר של מפלגת
ייתכן ששרי העבודה נבהלו בהלה גדולה מדרישות האוצר, המופיעות באורח קבע בכל טיוטה של חוק ההסדרים ומסולקות מהנוסח הסופי. ייתכן שקיוו לממש את ה"מודל האוסטרלי" המיוחד שנכלל במצע העבודה: הסטודנטים באוסטרליה מקבלים הלוואה ממשלתית למימון שכר הלימוד, הנפרעת לאחר סיום הלימודים, בהגיעם לרמת הכנסה סבירה ובאמצעות ניכוי מוגדל למס ההכנסה. אם כן, הם תמימים ללא תקנה: אין צל-צילו של סיכוי שמינהל הכנסות המדינה או המוסד לביטוח לאומי בישראל יסכימו לנהל מערך מורכב של סבסוד שכר הלימוד וגביית חובות הסטודנטים המסובסדים.
וייתכן גם ששרי העבודה חשבו שבמתן הסכמתם להקמת ועדה ציבורית שבראשה חבר המפלגה בייגה שוחט - איש הגון, ישר ומעמיק - הם יצילו את ההשכלה הגבוהה ממלתעות האוצר. על כך אמר לי השבוע נשיאה הנכנס של אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל: "אני לא מקבל את הקישור בין הגדלת התקציבים הציבוריים לאוניברסיטאות לבין גובה שכר הלימוד - שני העניינים הללו נפרדים לגמרי זה מזה. משבר ההשכלה הגבוהה בארץ לא נובע מגובה שכר הלימוד של הסטודנטים, ולא ייפתר על-ידי העלאה או הקטנה שלו". פרופ' גליל כמובן צודק: ההכנסות של אוניברסיטאות המחקר משכר הלימוד - מיליארד שקלים השנה - מהוות 15% מתקציבן הרגיל. בשנת הלימודים 2001-2000, לפני ההפחתה בשכר הלימוד, היה משקלו בתקציב האוניברסיטאות כ-17%. זה כל ההבדל.
הפוליטיקאים מסתכלים ומפנימים
אם ועדת שוחט תמליץ על העלאה של שכר הלימוד הבסיסי לתואר ראשון באוניברסיטה ב-30% , יהיה גובהו 11,400 שקלים לשנה - בדיוק הסכום בשקלים שהיו צריכים לשלם הסטודנטים אלמלא קמה ועדת וינוגרד הראשונה. העלאה כזו בשכר הלימוד, כאשר תגיע למלוא יישומה בעוד ארבע-חמש שנים, תחסוך לאוצר 0.4% מהתקציב האזרחי של הממשלה. אבל היא לא תיושם.
לא תהיה העלאה של עשרות אחוזים בשכר הלימוד באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה, אלא אם ייקלע המשק שוב למצוקה ולמשבר כלכלי חריף. לא יימצא רוב פוליטי ולא תגויס תמיכה ציבורית לכך. שביתת הסטודנטים הוכיחה את יכולתם לנהל מאבק ממושך וכואב, הנהנה מאהדה ציבורית רחבה ויציבה. הפוליטיקאים מסתכלים ומפנימים. אני לא רואה את ממשלת אולמרט - לא בהרכבה הנוכחי ולבטח לא בהרכב החדש הצפוי לה אחרי פריימריז במפלגת העבודה - פותחת במלחמת קודש נגד הסטודנטים כדי לחסוך 150 מיליון שקלים בתקציב 2009, האחרון בכהונתה הרשמית.
ועדת שוחט הייתה צריכה לכן מלכתחילה להשתחרר כליל מדיונים על שכר הלימוד, ולהתמסר במלואה לסוגיית תיקון המצב באוניברסיטאות המחקר. עוד לא מאוחר לעשות כך. נוכח ההסכם בין אולמרט לסטודנטים, צריכים חבריה המכובדים לומר לממשלה: "אנחנו מודאגים מדלדולה של הרוח הישראלית. עינינו נשואות לרפורמה באוניברסיטאות, להשבת יוקרתה של האקדמיה בישראל ולמיצוי מלוא הפוטנציאל של כוח המוח הישראלי. זו משימה מספקת לכתפיה הצרות של ועדה ציבורית אחת. לעומת זאת, ההחלטה כמה כסף ישלמו הסטודנטים תמורת לימודים גבוהים היא פוליטית, ולא אקדמית. לכן, מן הראוי שתטפלי בה את, ממשלת ישראל, בעצמך. את הרי ממילא עושה זאת. עובדה: כבר עכשיו מוכן ראש הממשלה להבטיח לסטודנטים וטו מעשי על ההמלצות הנוגעות לשכר הלימוד".
הסיכום פשוט: מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משוועת לרפורמה. שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה לא משווע לשום דבר; ברמתו הנוכחית, הוא ממש בסדר גמור - לא גבוה מדי, לא נמוך מדי. אז למה להיטפל אליו?