מחלת אלף הפנים: האם לילד יש צליאק?
עשרות אלפי ילדים בישראל חולים בצליאק ואינם יודעים זאת. המחלה גורמת למגוון סימפטומים, כמו: שילשול, עצירות, חוסר תיאבון, אנמיה, חיוורון, אפטות ומחלות בדרכי הנשימה. הבשורה הטובה: אפשר לאבחן ולמנוע את הסימפטומים בקלות. עוד דבר שכל הורה חייב לדעת
היא מכונה "מחלת אלף הפנים" בשל מגוון הסימפטומים הרחב כל כך להם גורמת המחלה. מתסמינים שונים במערכת העיכול, דרך בעיות נשימה, הפרעות התפתחות, ליקויים הורמונליים ועד סרטן. אי אפשר לרפא את המחלה, אך אפשר בהחלט למנוע את התפרצותה, את הסבל של הפעוט והילד ואת הסיכונים הנלווים לה, באבחון פשוט בקופת החולים ובשמירה על תזונה נכונה.
בישראל יש כ-20 אלף חולי צליאק (בעברית: כרסת), אבל על פי ההערכות, עשרות אלפים נוספים לוקים במחלה ולא יודעים על כך, פשוט מפני שהם לא סובלים מתסמיני המחלה. האמונה הרווחת גורסת שצליאק היא מחלת ילדות שעשויה גם לחלוף, אך בשנים האחרונות התברר שהמחלה עשויה לפרוץ בכל גיל, כולל בקרב קשישים, והיא לא חולפת. כלומר, נכון להיום מדובר במחלה כרונית, לכל החיים.
צליאק היא מחלה שעוברת בתורשה, ואנשים שבמשפחתם יש חולי צליאק מצויים בסיכון מוגבר ללקות בה. היא לא שכיחה במידה זהה בכל העולם: בישראל, באירלנד ובשבדיה שכיחות המחלה גבוהה יחסית, בעוד שביפן, בסין ובקרב מי שמוצאו מאפריקה שכיחותה נמוכה.
אבחון מאוחר - סיכון לסרטן
הגורם הראשוני להתפרצות צליאק הוא החלבון גלוטן, שמצוי במרכיבי חיטה ודגנים. מקורו של השם גלוטן בשפה היוונית, ופירושו דבק. ואכן, לחלבון הזה יש תכונות אלסטיות ודבקיות, שבזכותן הפך הגלוטן למרכיב חשוב באפייה.
אצל חולי צליאק קיימת אי סבילות גנטית לגלוטן. חשיפה למרכיב הרעיל של הגלוטן, ששמו גליאדין, יוצרת חיבור בין הגליאדין לבין אנזים שמצוי אצל כולנו ושמו גלוטאמינז רקמתי. השילוב של הגליאדין והאנזים גלוטאמינז רקמתי יוצר תגובה דלקתית בגוף ומעורר את מערכת החיסון לפעול נגד המעי הדק. תוצאת התהליך הדלקתי היא שלל סימפטומים, שהעניקו לצליאק את הכינוי 'מחלת אלף הפנים'.
רוב החולים סובלים משלל סימפטומים, ביחד או לחוד: שלשולים או עצירות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, עייפות, דלדול שרירים, מצב רוח רע, אנמיה, חיוורון, הפרעה בתפקודי הכבד, בעיות בבלוטת התריס, קומה נמוכה, מחלות חוזרות בדרכי הנשימה, אוסטאופורוזיס, חוסר פוריות, אפטות חוזרות בפה ובעיות בציפוי האמייל של השיניים.
רבים מהסימפטומים נובעים מספיגה לקויה של מזון דרך המעי המודלק. אחד הסימפטומים המרכזיים הוא אנמיה שנגרמת בשל חוסר ברזל או חומצה פולית. אבחון מאוחר של המחלה לא רק גורם לסבל ולפגיעה קשה באיכות החיים, אלא חושף את החולה לסיכון מוגבר ללקות בסוגי סרטן שונים, כמו לימפומה או אדנוקרצינומה, כמו כן קיים סיכון להפלות או ללידת עובר שסובל ממומים מולדים ולפגיעה בגדילה אצל ילדים שלקו בספיגה לקויה בשל צליאק פעיל.
תסמיני המחלה השתנו אף הם בשנים האחרונות: היום נראית פחות התמונה הקלאסית של הילד עם הבטן התפוחה והשלשולים ויותר חולים שסובלים רק מאנמיה או מתלונות לא ספציפיות, שמאובחנות בטעות כ'מעי רגיז'. ידוע היום ש-17% מהמאובחנים כסובלים מ'תסמונת המעי הרגיז' הסתובבו שנים עם אבחנה מוטעית ובעצם היו מאז ומתמיד חולי צליאק.
התרופה הראשונה בדרך?
פשוט מאוד לאבחן צליאק. האבחון כולל בדיקת דם סרולוגית, שבה מאותרת בדם נוכחות של ארבעה נוגדנים נגד המרכיב גליאדין. אבחון מוחלט דורש גם בדיקה פתולוגית של חלק מהמעי, תחת מיקרוסקופ, שמוכיחה שהשינויים ברירית המעי תואמים את מחלת הצליאק.
הטיפול היחיד במחלה הוא מניעתי: הסרה של מזונות שכוללים גלוטן מהתפריט. עם ההתנזרות מהפריטים האלה, רובם מוצרי מאפה, מתחדשת רירית המעי, חל שיפור בספיגת המזון, והסימפטומים נעלמים.
אבל יש גם תקווה בדרך: חברת אלבה האמריקאית הודיעה החודש על סיום מוצלח של שלב ראשון בניסוי קליני בתרופה 1001-AT, שמבטיחה לרפא את הצליאק. התרופה גורמת לשינויים במערכת החיסונית בגוף ומונעת את התהליכים הדלקתיים שנגרמים עקב החשיפה לגלוטן.
בעקבות התוצאות החיוביות של הניסויים אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי מסלול מואץ לאישור התרופה. אם השלבים הבאים של הניסויים יסתיימו בהצלחה, מובטח ששיווקה יתחיל כבר בשנים הקרובות.
מדוע לא מתבצעת בישראל בדיקה כזו? לדברי משרד הבריאות: בהולנד נערכה הערכה של עלות-תועלת של בדיקות סקר לאיתור צליאק, ותוצאותיה לא הצדיקו את ביצוע הבדיקה. לכן מקובל היום שהבדיקה מומלצת רק לילדים בקבוצות סיכון. נכון להיום אין אף מדינה שמבצעת בדיקת סקר לאיתור צליאק לכלל אוכלוסיית הילדים. לאור זאת, אין הצדקה להכניס את הבדיקה הזו לישראל כבדיקת סקר בשלב הזה.
מה אסור ומה מותר לאכול
- אסור: לחם, פסטה, קרואסון, מצה, רוב דגני הבוקר, עוגות, רוטב סויה, תבלינים, אבקת מרק, בייגלה, ביסלי, פירות יבשים.
- מותר: חלב, בשר, טונה, ירקות ופירות, חטיף אפרופו, חטיף פסק זמן לפסח, במבה, פריכיות אורז, מרשמלו.
