אושרי סיפק שירותי מחשב בשדרות - ושם נהרג

ההרוג בהתקפת הקסאם הבוקר (יום א') בשדרות הוא אושרי עוז, איש מחשבים בן 36 שהתגורר בהוד-השרון. הוא הותיר אחריו את אשתו, סוזנה; בתו, דניאל, בת 3; אמו ושתי אחיותיו, דקלה ושלי. כשהגיעה הבשורה המרה לסוזנה שנמצאת בחודש השישי להריונהּ, היא חשה ברע ופונתה לבית החולים "שיבא בתל-השומר". בבדיקה שנערכה לה נמצא שמצב בריאותה תקין ולכן הוחלט לשחררה.

עוז סיפק שירותים לחברת "פרץ בוני הנגב" ועל כן שהה בעיר המופגזת. כתוצאה מפגיעת הקסאם נפצע עוז באורח אנוש והתנגש בקיר עם רכבו. הוא הספיק לצאת ממנו ולפסוע כמה צעדים - ואז קרס. צוות מד"א פינה אותו לבית-החולים "ברזילי" באשקלון, שם מת מפצעיו. תושב העיר נפצע קל וכמה בני אדם לקו בחרדה. 

בני משפחתו של עוז וחבריו לאחר קבלת הבשורה המרה (צילום: עידו ארז)

עוז גדל בראשון-לציון. לפני שנים ספורות נפטר אביו. בצבא שירת כאחראי על מתנדבים מחו"ל, ולאחר השחרור החל לעבוד בחברת "פרץ בונה הנגב" כאיש מחשבים. כעבור כמה שנים עזב את החברה והמשיך לספק לה שירותים כעצמאי. מדי שבוע היה נוסע כמה פעמים - ובימים קבועים – לשדרות.

חבריו הקרובים של עוז, יוסי קישק ודוד קורזניאך, הגיעו לביתו של עוז וסיפרו: "כל הזמן צחקנו על זה שהוא צריך לנסוע לשדרות. היינו אומרים לו שהוא צריך לשלם לעצמו משכורת גבוהה יותר בגלל הסיכון".

אושרי היה בוגר שבט "צופי ים יפו" והמשיך להיות פעיל בו. קישק וקורזניאך סיפרו כי אמש בילו יחד בכנס בוגרים במלאות יובל להקמת שבט הצופים. בערב שבת התארחו כל החבר'ה עם הנשים והילדים בביתו של קורזניאך, שסיפר: "כל הזמן אנחנו בקשר. מדברים כל יום בטלפון. כבר 25 שנה שאנחנו חברים. קשה לתאר דבר כזה. כל אחד שהיה נפגש עם אושרי היה אוהב אותו מיד. אושרי היה בן אדם אוהב ותומך שנהג לעזור כל הזמן.

"הוא כל הזמן היה נוסע לשם, לשדרות, כדי לטפל במחשבים של החברה. גם היום הוא נסע לשם במסגרת עבודתו. הוא לא פחד לנסוע לשדרות, ואף פעם לא הביע בפנינו חששות מהנסיעה לשם".

לדברי קישק, זו הטרגדיה השנייה הנופלת על החבורה המגובשת שלהם מצופי ים. במבצע "חומת מגן" באפריל 2002 נהרג חברם, אסף אסולין. "זה החבר השני שנהרג לנו ואנחנו עדיין מתקשים לעכל את זה".

אלדר פרץ, מעסיקו של עוז, סיפר ל-ynet: "אנחנו המומים לחלוטין ממה שקרה. הבחור הזה הוא מלח הארץ ועובד אצלנו כבר זמן רב מאוד. הוא היה אחראי על המיחשוב במרכז 'פרץ סנטר' וסיפק לנו שירותי מחשב.

הוא נהג להגיע לשדרות בימים קבועים. למרות נפילות הקסאמים, מעולם לא זיהינו אצלו פחד או חשש להגיע לפה. מדובר בבחור מוכשר ויוצא דופן שנקשרנו אליו. לי באופן אישי קשה מאוד לדבר עליו בלשון עבר".

"ואז זה בא לי כמו פלאשבק" 

אבי טייגר, פראמדיק מד"א שטיפל בעוז במקום הפגיעה, הכיר אותו מילדות, ואמש פגש אותו בכנס הבוגרים בצופים. "אני אחראי על שדרות ושער הנגב ובוגר צופי ים יפו", סיפר טייגר ל-ynet. "נקראתי לאירוע כראש צוות ומצאנו פצוע אנוש שנלחמנו על חייו. לאחר מכן התקשר אלי מישהו מצופי ים ואז עלה שמו של אושרי. בכל זמן הטיפול הוא היה אלמוני, ואז זה בא לי כמו פלשבאק. אתמול היינו יחד  - כל הבוגרים. זה בהחלט מקרה לא נעים לאבד בן אדם בידיים. עשינו כל מה שיכולנו למענו".

סבי אלמוזלינו, חבר ילדות נוסף: "את אושרי הכרתי כשהיה חניך ומדריך בצופים. גם בשנים האחרונות הוא נהג להגיע כבוגר השבט ולעזור. הוא היה מבוגר ממני בשש שנים. בהתחלה אמרו שנפגע בחור צעיר, ואז התחילה לרוץ שמועה בתוך המערכת של צופי ים. הוא היה אדם נפלא שתמיד היה נכון לעזור - איש צופים בכל רמ"ח איבריו ואיש חינוך במהותו".

ההרוג העשירי 

עוז הוא ההרוג השני בהסלמה הנוכחית - והעשירי מאז החל טרור הקסאמים:

• בשבוע שעבר נהרגה שיראל פרידמן, תושבת שדרות בת 32, מפגיעת רקטת קסאם במכונית במרכז המסחרי בעיר. 
  

• יעקב יעקובוב, בן 43, שעבד כמלגזן במפעל "עוף קור" בשדרות, נהרג ב-22 בנובמבר 2006.
  

• פהינה סלוצקר, תושבת שדרות בת 57, נהרגה שבוע לפני כן, ב-15 בנובמבר 2006, מפגיעת רקטה בלב העיר, לא הרחק מביתו של שר הביטחון, עמיר פרץ. אחד ממאבטחיו של השר, צעיר בן 24, נפצע קשה מהירי ורגליו נקטעו.
  

• ביולי 2005 נהרגה דנה גלקוביץ, בת 22 מקיבוץ ברור-חיל, מפגיעה ישירה של רקטת קסאם בבית במושב נתיב-העשרה, שמצפון לרצועת עזה.
  

• ב-15 בינואר 2005 נהרגה אלה אבוקסיס, בת 17 משדרות.
  

• שלושה חודשים לפני כן, במהלך חג הסוכות, נהרגו דורית אינסו, בת שנתיים, וקרוב משפחתהּ, יובל אבבה, בן ארבע, לאחר שרקטת קסאם נחתה סמוך לקבוצת ילדים ששיחקו ברחוב.
  

• ההרוגים הראשונים מירי רקטות קסאם לעבר שדרות היו אפיק אוחיון (זהבי), בן 3, ומרדכי יוסיפוב, בן 50. השניים נהרגו כתוצאה מנפילת רקטת קסאם ליד גן ילדים בעיר, ביוני 2004. אמו של אפיק, רותי זהבי, נפצעה קשה.