הבחירות לנשיאות ארה"ב: האינטרנט שולט

אם בבחירות הקודמות דיברו על אתרי האינטרנט, הרי שמהפכת השיתוף והאתרים החדשים שצצו בשנים האחרונות הפכו את הבחירות בארה"ב לעסק כמעט וירטואלי. למה להעלות קמפיינים יקרים בטלוויזיה שמשמיצים את המתחרה, אם אפשר להעלות את זה ביוטיוב בחינם ולקבל מיליוני גולשים מריעים?

חלק מהמתמודדים נלהבים לשתף פעולה מתוך אמונה בחופש הביטוי. אחרים רואים בקהל הטכנולוגי כוח אלקטורלי נוסף שאפשר למשוך להצבעה. כך או כך, עד שיגיעו לקלפי ברביעי בנובמבר 2008 הם יחרשו לא רק את מרחבי ארה"ב, אלא ינסו לכבוש בכל דרך אפשרית גם את מרחבי הגולשים האינסופיים.

הסרטון של אובאמה

הבחירות הנשיאותיות הקרובות צפויות להיות סוערות מהרגיל. במחנה הדמוקרטי מתמודדים הילארי קלינטון, הסנטורית הוותיקה ואשתו של ביל קלינטון, הנשיא הפופולרי לשעבר. מולה עומד ברק אובאמה, בן 46 בסך הכל, שיכול להפוך לנשיא השחור הראשון בתולדות ארה"ב. במחנה הרפובליקני מתמודדים רודולף ג׳וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו־יורק המיתולוגי, ומולו רון פול ומיט רומני, גם הם פוליטיקאים ותיקים.

זהו קרב עתיר כוכבים והוא דורש מהמתמודדים להפגין מקוריות בכדי לבלוט. אחת הדוגמאות הטובות ביותר שעולות מהבחירות האחרונות היא הקלות שבה יכולים המתמודדים לשתף את הבוחרים ברעיונותיהם ובכוונותיהם. לפני כמה חודשים העלתה הילארי קלינטון שאלה לאתר השאלות של ‭,Yahoo‬ שדנה בדרך שהגולשים היו רוצים לראות את מערכת הבריאות שלהם. יותר מ־38 אלף גולשים לא התעצלו ורשמו רעיונות מפורטים – אבל התהליך לא נגמר כאן. בדומה לשאלות אחרות באתר, הגולשים צריכים גם להצביע על התשובה הטובה ביותר. קלינטון הבטיחה ליישם את ההמלצות במצע שלה.

באתר הסרטונים יוטיוב שרגיל לאחסן סרטונים משעשעים של חתולים קופצים, נרשמו מיליוני צפיות לסרטוני הקמפיין של כל אחד מהמועמדים.

המטה של אובאמה העלה סרטון המשלב בין נאומים של הילארי קלינטון לפרסומת של אפל משנת ‭,1984‬ שנעשתה בהשראת הספר הידוע. במאי הסרטון, שזכה ל־3 מיליון צפיות ולכ־‭9,000‬ תגובות, סיפר לאחר מכן באחד הבלוגים כי הוא נעשה בערב אחד על גבי מחשב פשוט.

האינטרנט יכול גם להרוס למועמד את הבחירות. מתמודד לסנאט, ג׳ורג׳ אלן, צולם בשנה שעברה כשהוא מכנה פעיל של המחנה השני בכינוי גנאי לשחורים.

פליטת הפה תועדה בווידאו ועלתה לאינטרנט. משם הפך הסרטון ללהיט, והדבר בסופו של דבר גרם למועמד השני לנצח. בבחירות האלה, הנציחו צלמים את ג׳ון אדוארס, אחד המתמודדים הדמוקרטיים כשהוא מסרק את שערו בקפידה. בשילוב עם פס קול מתאים, הפך הסרטון לפארודיה על אדוארס ועל התסרוקות היקרות שלו.

מחכים ל"נשיא טכנולוגי"

אבל טכנולוגיה היא לא רק אמצעי במערכת הבחירות האמריקאית, אלא גם נושא רציני לדיון. בניגוד לרפובליקת הבננות הישראלית, שבה תמיד דנים על ביטחון, האמריקאים רוצים לשמוע גם מה יש למועמד שלהם לומר בנושאים כמו הניטרליות של הרשת או חוקי זכויות יוצרים. במדינה של 300 מיליון איש, סקטורים שלמים של מצביעים יכולים להטות את הכף רק בזכות הנושאים הללו.

ההתייחסות הרצינית של המועמדים לנושא ניכרת גם בכנס שהתקיים באחרונה בניו־יורק ועסק בהשפעות הטכנולוגיה על הדמוקרטיה. הכנס אורגן על ידי אוניברסיטת Pace המקומית, ובין המרצים אפשר היה למצוא את הפרשן הבכיר של הניו־יורק טיימס תומס פרידמן, ואת מנכ"ל גוגל אריק שמידט.

מאות המשתתפים בכנס, ובהם בלוגרים, מומחים פוליטיים, אנשי עסקים וגם יועצים למתמודדים עצמם, בחנו את האפשרויות החדשות שמציעה האינטרנט. היו כאלו שטענו שלמרות שהבחירות הנוכחיות הן הבחירות המקוונות ביותר שיש, המועמדים עדיין לא מנצלים את כל הכוח של הרשת לצרכיהם.

אחת הדוגמאות שהם הציגו הייתה סרטון של קלינטון ביוטיוב שביקש מהגולשים להציע שיר לקמפיין. המשתתפים טענו כי באמצעות האינטרנט ניתן וצריך לדון בנושאים רציניים ולא בשירים ומזמורים.

המשתתפים בכנס ניסחו מעין עצומה "לנשיא טכנולוגי" , הקוראת למתמודדים להפוך את האינטרנט למשאב בסיסי כמו מים וחשמל, ולדאוג לחיבור אלחוטי בכל מקום. עדיין אף אחד מהמתמודדים לא הביע תמיכה בעצומה, אך ייתכן שהלחץ של הבוחרים יוביל אותם לעשות כן.

גור יכול להפתיע

למי שמתקנא בעם האמריקאי שהצמיח פוליטיקאים מוטי טכנולוגיה, כדאי לדעת שהמניע העיקרי של המועמדים בריצה לאינטרנט הוא קודם כל כסף. לראשונה בהיסטוריה האמריקאית מושקעים בקמפיינים של המתמודדים לנשיאות יותר ממיליארד דולר. ההערכה היא כי כל מועמד נדרש לגייס 100 מיליון דולר עד לסוף השנה כדי להריץ קמפיין ראוי.

ומה יותר קל מלהשתמש בערוץ המקוון כדי לגייס כספים? באתרים של כל המתמודדים ניתן למצוא כפתורים שמאפשרים לתרום כסף ישירות למועמד היישר מהחשבון המקוון שלכם או בכל אפשרות תשלום אחרת.

אצל המועמדים הדמוקרטים זה עבד מצוין: הם גייסו 14 מיליון דולרים רק באמצעות האינטרנט. המועמדים הרפובלקאים נשרכים מאחור, אך אין להם מה להתלונן על שישה מיליון דולרים שהם גייסו ברשת.

אפילו הפופולריות המקוונת תורמת בעקיפין לקופת הקמפיין. התורמים הגדולים רוצים לראות מועמד חדשני שמדבר אל הדור הצעיר. אנדוקטה מעניינת היא שרבים מהתורמים דווקא ממתינים לאל גור, מי שהיה סגן נשיא ארה"ב בתקופת קלינטון והפסיד את הבחירות בשנת 2000 לג׳ורג׳ בוש. גור חבר כיום במועצת המנהלים של אפל ומייעץ גם להנהלת גוגל. בעמק הסיליקון טוענים כי אם יחליט גור להצטרף למירוץ בדקה ה־90 הוא יהנה מתמיכת בעלי חברות ההיי־טק הגדולות.

בדומה למה שעובר על כל אמצעי המדיה בתקופת בחירות, יש גם אתרים שכל מה שהם מחפשים הוא לשלשל לכיסם עוד כמה דולרים מפרסומות של המועמדים השונים. הגדיל לעשות מייספייס , שהקים ערוץ בחירות מיוחד הכולל מידע לגולשים על אופן ההרשמה לבחירות ומיקום הקלפיות.

באתר מתכוונים לערוך סקרים על המועמדים מדי כמה שבועות, והשיא צפוי להיות בחודש ינואר: אז מתכוונים לערוך שם בחירות אמיתיות שבהם ישתתפו כל חברי האתר המתגוררים בארה"ב. למרות שזו תהיה הפעם הראשונה, ולא ניתן עדיין להקיש מהמסקנות דבר, אין ספק שמדובר יהיה באירוע שימשוך אליו את תשומת ליבם של כל המתמודדים. אף אחד מהם לא יוותר על הזדמנות לנצח באתר שרשומים אליו יותר מ־100 מיליון גולשים ברחבי העולם.

רק לנתניהו יש בלוג

מערכת בחירות שמתנהלת ברובה באינטרנט היא תופעה זרה לחלוטין לאזרח הישראלי. במערכת הבחירות האחרונות ניתן היה לראות פעילות באתרים שונים ובבלוגים כמו למשל יוסי ביילין, אך עדיין מדובר בטיפה בים לעומת המערכת האמריקנית. הפוליטיקאים הישראלים לא מתאמצים להתחבר אל הרשת וספורים מהם מחזיקים בלוגים. באחרונה נרשם שינוי כאשר בנימין נתניהו פתח בלוג, וללא ספק מדובר באישיות הפוליטית הראשונה ברמה הזאת שמרימה את הכפפה.

יש שתי סיבות עיקריות לכך שלא ניתן למצוא מועמדים ישראלים ברשת. האחת נעוצה בהבדל בין השיטה הישראלית מבוססת המפלגות לשיטה האמריקאית של בחירה ישירה של המועמד. באמצעות סרטון באתר קל יותר לשווק מועמד אחד מאשר מפלגה שלמה.

הסיבה השנייה היא התפישה של אתרי החדשות הממוסדים והלא ממוסדים. בארה"ב חשפו אתרי אינטרנט עצמאיים כמה וכמה פרשיות פוליטיות גדולות, והציבור שם נוטה להתייחס אל האינטרנט כאל מקור מידע אמין.

בישראל האתרים העצמאיים עדיין לא הצליחו לספק את הסחורה, אולם זה רק עניין של זמן. בתדירות שבה מתקיימות בחירות בישראל אין ספק שבקרוב תהיה לנו הזדמנות לבחון את ההשפעה הטכנולוגית גם כאן.