מזוז תקף ההצעה לשינוי הליך מינוי פרקליט המדינה

"אין ספק שהתחושה הציבורית ושל העוסקים בנושא ולהרגשתי מוצדקת, שהיום יש תופעות שחיתות רווחות בחברה הישראלית". כך אומר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שדיבר בכנס לשכת עורכי הדין באילת. מזוז פתח גם במתקפה מרומזת על שר המשפטים, דניאל פרידמן, ועל הצעתו לשינוי הליך בחירת פרקליט המדינה והרכב הוועדה לאיתור הפרקליט. "בחירה של פרקליט מדינה צריכה להיות נקיה מכל מעורבות פוליטית. פרקליט המדינה הוא תפקיד מקצועי נטו. הוא התובע הכללי ולא מקיים דיאלוג עם הכנסת", אמר מזוז.

בעקבות דבריו של היועץ המשפטי לממשלה - הודיע שר המשפטים דניאל פרידמן על כינוס מסיבת עיתונאים בשעות אחר הצהריים, שבה הוא צפוי להגיב על דברי מזוז.

הדיון שבו דיבר מזוז עסק בנושא של אחריות משפטית ואחריות ציבורית, בהקשר של שחיתות השלטונית. "זו סוגיה מורכבת, מדובר בתופעות שלא תמיד ניתנות למדידה, הן סמויות מהעין... אין ספק שהתחושה הציבורית ושל העוסקים בנושא ולהרגשתי מוצדקת, שהיום יש תופעות שחיתות רווחות בחברה הישראלית", אמר מזוז. "במערכת השלטון היא (השחיתות - ו.ל) בעיקר ניזונה מקשר לא תקין - מושחת - בין גופים שנציגי הציבור הם שבויים שלהם. הקשר הזה אחראי לתופעות שחיתות ואם הקשר הזה הוא התשתית אז המינויים הפוליטיים הם הפלטפורמה לביצוע השחיתות".

מזוז אמר עוד כי עם כניסתו לתפקיד, חשב שיש להחריף את הכלים בהתמודדות עם התופעות הללו והוא מאמין כי כעת לאחר שהנושא עלה למודעות ציבורית גבוהה, יתכן שינוי. עוד אמר כי עם היכנסו לתפקיד, הופתע ממינון תופעות השחיתות ולא חשב שיעסוק באופן כל כך אינטנסיבי בפרשיות מעין אלה. חבר הכנסת יוסי ביילין אמר בעניין השחיתות כי ישראל היא "לא מדינה מושחתת אלא מדינה שיש בה שחיתות". את דבריו אלה חיזק שר הפנים רוני בר און.

בר-און אמר עוד בכנס כי בעקבות ועדת וינוגרד התפתחה תופעת שיתוק שמאפיינת רבות ממערכות השלטון. "כשר בממשלה אני עד לתופעה החמורה שבה כל הליך מתועד במסגרת 'כתב הגנה עתידי' ודברים נאמרים רק בשביל הפרוטוקול. החדירה העמוקה של אמת המידה המשפטית לחיים הציבוריים הולידה את הלפיתה המשפטית בעשייה הציבורית".

בר-און הוסיף כי "אם התופעה לפיה ההיבט המשפטי עומד במרכז הבמה תימשך, לא ניתן יהיה לחזק את מנגנוני הביקורת". בנוגע למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אמר כי הביקורת נכנסת יותר ויותר לעולם השיפוטי כשהיא "מחפשת אשמים פרסונליים ועושה שימוש מוגבר בתקשורת ככלי ניגוח".

מזוז דיבר, כאמור, גם על התערבותו של שר המשפטים במינוי פרקליט מדינה חדש ואמר: "בחירה של פרקליט מדינה צריכה להיות נקיה מכל מעורבות פוליטית. פרקליט המדינה הוא תפקיד מקצועי נטו. הוא התובע הכללי ולא מקיים דיאלוג עם הכנסת. בנושא הזה צריכה להיות אי מעורבות מוחלטת בכל ניסיון של הדרג הפוליטי להתערב בהליך. צריך להציב בסימן שאלה את המוטיבציה לעשות את זה, זה מוטעה לחלוטין".

בנוגע לשאלה האם אולמרט צריך להתפטר במידה ויוגש נגדו כתב אישום, השיב מזוז כי השאלה היא מי צריך להחליט. וכולם היו שמחים אם ההחלטה לא היתה מגיעה אל המערכת המשפטית. "השאלה היא האם החברה הישראלית מסוגלת לייצר נורמות ציבוריות למצב הזה".

ראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן, תקף גם הוא את שר המשפטים דניאל פרידמן ואמר: "שר משפטים בישראל צריך להגן על מערכת המשפט ולא לאיים עליה. אם שר המשפטים רוצה באמת לתקן תקלות בה - שידאג ל-300 תקנים חדשים לשופטים. ממשל בצרות מתעמת עם מערכת המשפט... פרופ' פרידמן מציע לפגוע באורח אנוש בסמכות בג"ץ, לבטל סעיפי חוק בלתי חוקתיים. אם תתממש כוונה זו, תחזור ישראל למצב הפרימיטיבי שבו השלטון – במקרה זה המחוקק – הוא כל יכול ואין עליו מגבלות".

כיום, הוועדה לאיתור פרקליט המדינה ממליצה לשר המשפטים על מועמד אחד לתפקיד והוא זה שנבחר, מה שהופך את פרידמן לחותמת גומי. שר המשפטים מבקש כי הוועדה תמליץ על בין שניים לשלושה מועמדים, כדי שיוכל לבחור מהם – את המתאים ביותר.