אושר מימון הממשלה לפרוייקט הרכבת הקלה בת"א
ועדת הכספים אישרה תקציב של 8.33 מיליארד שקל להקמה ותפעול הרכבת, למרות הסתייגויות חברי הוועדה מהפער בין השקעת הממשלה להשקעת הזכיינים. במקביל חתמו הבוקר הממשלה והיזמים על ההסכם הסופי להקמת הקו האדום של הרכבת
ועדת הכספים אישרה היום ברוב קולות את מימון החלק של הממשלה - 8.33 מיליארד שקל - בתקציב ההקמה והתפעול של הקו האדום של פרויקט הרכבת הקלה בת"א.
החלטת הוועדה משריינת את תשלומי הסכום בתקציבי המדינה שיתפרסו על פני 32 שנות הזיכיון עם קבוצת החברות שזכתה במכרז. אישור הוועדה יאפשר את החתימה על הסכם הזיכיון. הסכום שאושר היום כולל הקצבת 60 מיליון שקל למימון עבודות הממשלה הכרוכות בתכנון הפרויקט.
הקו האדום מתפרס לאורך 22 ק"מ מפתח-תקוה במזרח דרך בני-ברק- רמת-גן, ת"א-יפו עד לבת-ים. בנייתו אמורה להסתיים בשנים 2013-2012 כדי לבצע לפחות 120 מיליון נסיעות בשנה. עלות הפרויקט נאמדת בכ-11.5 מיליארד שקל. הביצוע הוא בשיטת B.O.T, שהיא שותפות בין המגזר הפרטי והציבורי, כאשר המשלה נושאת ברוב ההשקעה - כ-10 מיליארד שקל - והזכיין בכ-1.7 מיליארד שקל בלבד. הסכום שאושר היום בוועדה יממן את מענק הממשלה לפרויקט.
על הפער הגדול בין השקעת הממשלה להשקעת הזכיינים התמקדה הביקורת הקשה שהוטחה בוועדה בבקשת האוצר לאשר את ההקצבה. הובילה את הביקורת היועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני, בתזכיר שהופץ בין חברי הוועדה לפני הדיון. בעקבותיה חזרה ועלתה השאלה מי היה צריך את השותפים הפרטיים אם הממשלה נושאת בעיקר ההוצאה והסיכונים. אלחנני שאלה כיצד ניתן לקרוא לפרויקט "שיתוף עם הסקטור הפרטי", כשהיזמים מממנים רק 10% מהתכנית.
אלחנני גם התריעה שבמגבלות החוק החלטת הוועדה הופכת את תשלומי הממשלה לפרויקט כעבור שנה-שנתיים בלבד להוצאה קשיחה לחלוטין בתקציב המדינה שלא ניתן להפעיל עליה שום קיצוץ רוחבי או פרטני. להערכתה ההוצאה עלולה לגדול בכ-1.7% בשנה (4 מיליארד שקל) שיבואו ברובם על חשבון התקציבים החברתיים ובכך ממשכנים חלק מהצרכים שיתבקשו בשנים הקרובות מגידול האוכלוסייה והזדקנותה. היא רמזה כי אין תכנון רב-שנתי של התקציב שאמור לקחת בחשבון את התוספות הנ"ל, שאינן ניתנות לצמצום במגבלות ההוצאה התקציבית.
עוד התריעה היועצת הכלכלית, על סמך דברי ההסבר של ראש אגף התקציבים קובי הבר בנספח לבקשת ההקצבה, כי אומדן תקציב הפרויקט איננו לקוח בחשבון הוצאות יקרות בלתי צפויות בתחומי התשתית והביטחון. היא גם מפקפקת - על סמך הניסיון של הוועדה מאישור חפוז ויקר יותר של תקציב רכבת ישראל (24 מיליארד שקל) - אם התכנית בכלל סופית ואם המתכננים לקחו בחשבון רכיבים יקרים שנעלמו מתוכנית רכבת ישראל.
נימוקי היועצת הכלכלית הודגשו בדברי המבקרים, בהם ח"כ חיים אורון (מרצ) שטען כי המדינה היתה יכולה לבצע בעצמה את הפרויקט ולגייס עבורו כסף זול יותר ממה שיביאו הזכיינים, שכל מטרתם למכור את הסחורה שלהם (קרונות, יכולת כריית מנהרות וכו'). ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) טען שאם המדינה לא מוכנה להתחייב על הסכום הסופי של ההשקעה, היא עלולה להסתבך בסכומים שיהיו מעבר ליכולת התקציבית. ח"כ חיים כץ (ליכוד) טען שהרכבת הקלה אמנם נחוצה אבל לא כדי להעשיר קבוצה קטנה של בעלי הון.
נציג האוצר הגיב שהמדינה לא יכולה לבצע פרויקט בסדר גודל כזה כי על סמך הניסיון, יהיו חריגות תקציביות ואי עמידה בלוח הזמנים. בעיקר נוטה הכף לטובת הזכיינים שלוקחים על עצמם את ההפעלה והתחזוקה של הקו במשך 26 שנה, וזו משימה שלמדינה אין ניסיון בהפעלתה.
הקואליציה גייסה את הרוב לאישור ההקצבה, כשרוב התומכים (6) העדיפו להביע את הנאמנות הפוליטית לבקשת הממשלה מבלי להתייחס לביקורת המקצועית. התנגדו רק 2 נציגי הליכוד. ח"כ אורון נמנע, למרות שהיה המתנגד הראשי, בטענה שהוא לא רצה "לתקוע את הפרויקט".
חוזה סופי בין המדינה ליזמים
במקביל נחתם הבוקר (ב') ההסכם הסופי בין הזוכה במכרז - קונסורציום MTS ונציגי ממשלת ישראל לייזום הפרויקט.
נזכיר כי בתחילת השנה זכתה MTS - קבוצת חברות בראשות אפריקה ישראל של לב לבייב במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת. קונסורציום החברות הזוכות מורכב לבד מאפריקה ישראל מאגד, CCECC (סין), סורס דה קוסטה (פורטוגל), סימנס (גרמניה), ו- HTM (הולנד).
בהמשך, עתרה המפסידה במכרז - מטרו רייל הכוללת את שיכון ובינוי של שרי אריסון, אשטרום, Zublin (גרמניה), אלסטום (צרפת), Conex ו- Vinci (צרפת) לבית המשפט וביקשה לעצור את החתימה על הסכם הזיכיון תוך שהיא מעלה טענות קשות כנגד שיטת הכרייה של הזוכה. לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את העתירה, הותיר את תוצאות המכרז על כנן ובכך סלל את הדרך לחתימת ההסכם הסופי הבוקר.
יוחנן אור, מנכ"ל MTS התייחס לחתימת ההסכם ואמר כי "למרות הקשיים והמכשולים שהיו בדרך הגענו בשעה טובה למעמד שהוא רגע היסטורי לכולם". השלב הראשון אמר אור "יהיה גיוס המימון הדרוש להקמה וביצוע הסגירה הפיננסית'".
"אחד מהיעדים שהקונסורציום הציב לעצמו הוא לסיים את הקמת הפרויקט ב-5 שנים, במקום ב-6 שנים שהוקצבו לסיום הפרויקט על ידי המדינה. אנו צופים כי לקראת סוף מאי 2008 נחל בעבודות התת-קרקעיות וכשנתיים מאוחר יותר נחל בעבודות העיליות" אמר אור.
לפנייה לכתב/ת 
