המגמות הבולטות בתחום הטכנולוגיה בחינוך

במסגרת ההכנות שלי לשנה הבאה אני מחפש מסמכים מעניינים הכוללים תחזיות טכנולוגיות לשנים הבאות. בעידן האינטרנט, המתאפיין בכל כך הרבה זרמים והתרחשויות, קשה לנבא מה מתוך כל הטרנדים יצליח ומה ייעלם כלעומת שבא.

דוח הורייזון 2007, מטעם כמה אוניברסיטאות בארצות הברית, מנסה לתת תחזית להשפעה שתהיה לטכנולוגיה על המוסדות להשכלה גבוהה בעתיד. מכיוון שמדובר בו על האוניברסיטאות, יש להניח שהתחזית בנוגע לבתי הספר תהיה דומה, אם כי התהליך יהיה יותר אטי (אם בכלל). הדוח כאמור מתייחס לארצות הברית, אך מפתיע לגלות כמה נקודות מעניינות בדמיונן בין המגמות שם לבין התהליכים שקורים בארץ.

הנה הנקודות המעניינות לדעתי. 6 מגמות שישפיעו על החינוך הגבוה ב-5 שנים הקרובות:

1. קצב שינויים מטורף - הסביבה שבה פועלים מוסדות להשכלה גבוהה משתנה בתדירות גבוהה - התקציבים קטֵנים, העלויות גדֵלות, וחלה עלייה בביקוש לשירותים חדשים; נרשמת ירידה בנרשמים ולעומתה עלייה גדולה בביקוש ללמידה מרחוק לא רק מצד התלמידים אלא גם מצד אנשי האדמיניסטרציה, כדי לקצץ בהוצאות; הולכת וגוברת התחרות עם המגזר העסקי (לעומת האוניברסיטאות, שהן מלכ"רים).

2. גלובליזציה - הגלובליזציה המתפשטת משנה את הדרך שבה אנו עובדים, משתפים ומתַקשרים. הגלובליזציה של התקשורת, הבידור והמידע מספקת לסטודנטים פרספקטיבה ומשאבים יותר מאשר בעבר, ומאתגרת אותם מול מצבי למידה חדשים ומתמשכים.

3. אז מה אם כל המידע זמין? - על אף כל השפע במידע הזמין ברשת, אין לקחת כמובן מאליו כי לכולם יש יכולות מידעניות כגון היכולת למחשבה ביקורתית, מחקר והערכה של החומר הנקרא.

4. נטישת השיטות המסורתיות - ירידה בשיטה המסורתית של הערכת עמיתים, וכתוצאה מכך עלייה בשיטות ומודלים חדשים של הערכת עמיתים באוניברסיטאות.

5. ערעור מעמדו של המומחה - כתוצאה מנטישת השיטות המסורתיות (סעיף 4) ומעלייתם של החובבנים המעמיקים בתחומים מסוימים ותורמים לשיח בתחום שבו הם שולטים, יש לשקול מחדש את השאלה מי נחשב מומחה.

6. סטודנטים חווים אחרת את הטכנולוגיה - סטודנטים מחשיבים טכנולוגיה בצורה שונה מאשר הפקולטות באוניברסיטאות (לדוגמה: טלפונים סלולריים), וכך הפער בין הסטודנטים לאוניברסיטאות הולך וגדל. 

ההשכלה הגבוהה עומדת בפני 6 אתגרים ב-5 השנים הקרובות:

הערכת התוצר והעבודה בלמידה - היום למידה מתבצעת בצורות שונות ומגוונות, כגון משחקים וסימולציות: פרוטפוליו של סטודנט המורכב מעבודה שנעשתה בבלוגים; וידאו ופודקאסטים. גם לסטודנטים וגם למרצים יש קושי להעריך את הלמידה בסביבות הללו.

מנהיגות אקדמית – בעצם ימים אלו מתרחש שינוי גדול בתחום הלמידה, המחקר והיצירה באוניברסיטאות. דרושים מנהיגים מתחום האקדמיה שיראו את האפשרויות הגלומות בהתרחשויות הללו, ושהמנהיגים האלה ייקחו את השינויים הללו קדימה.  

זכויות יוצרים וקניין רוחני – לאור העובדה שנתח גדל והולך מהיצירה באוניברסיטאות הוא דיגיטלי, האתגר שבתחום זכויות היוצרים והקניין הרוחני רק ילך ויגדל.  

פער בין תוכן לטכנולוגיה - כבר היום קיים פער מיומנויות בין היכולת להבין איך להשתמש בכלים ליצירת תכנים לבין איך ליצור תכנים בעלי משמעות. 

למידה שיתופית - הדגש המחודש על למידה שיתופית דוחף את הקהילה החינוכית לפיתוח צורות חדשות של אינטראקציה והערכה. 

ניידים - ההשכלה הגבוהה ניצבת בפני ביקוש גדל לספק שירותים, תכנים ומדיה למכשירים נישאים ולמחשבי כף יד. 

הטרנדים הטכנולוגיים שיש לעקוב אחריהן חולקו ל-3 תקופות בהתאם לזמן ההטמעה, להערכתם של מחברי הדוח: 

בתוך כשנה 

תוכן משתמשים – היום הקהל אינו רק צורך תכנים (מקשיב) אלא גם יוצר: כותב בלוגים, מצלם,וכותב ויקי-ספרים (מלשון ויקיפדיה). כל ההיבטים הללו של תוכן מייצרים צורה חדשה של תרומה, תרומה המתרחשת בכל הרמות באוניברסיטאות.

רשתות חברתיות – הטרנד כבר מיושם במספר גדול של קמפוסים בארצות הברית. זו גם הסיבה שסטודנטים מחוברים. הרשתות החברתיות מייצגות דרך חדשה ומשמעותית לגשת ולהשתתף בקורסים אקדמיים. יותר מאשר חברים - זו הזדמנות לתרום, לחלוק, לתקשר ולשתף. 

בתוך 2-3 שנים  

טלפונים סלולריים - הטלפונים הסלולריים הולכים ונעשים השער שלנו לחיים הדיגיטליים – הם מספקים את הצורך לחיבור מידי; הם תמיד איתנו; והם מחברים אותנו לחברים, למידע, לאתרי אינטרנט, מוזיקה, סרטים ועוד. היכולות של הטלפונים הסלולריים גדלות, ולא ירחק היום שהם יהיו חלק מהחינוך כמו ילקוט בית ספר.

עולמות וירטואליים – אפשר למצוא אותם בקמפוסים מובילים מבחינה טכנולוגית ובפקולטות מתקדמות. עולמות מדומים מאפשרים להתנסות ולחיות בסיטואציות בדרך בטוחה אך מאתגרת. הם מספקים לחינוך אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות (המגבלה היחידה היא הדמיון האנושי). לדעת כותבי הדוח, הטרנד הזה ישפיע ויגדל בדומה לגידול של האינטרנט באמצע שנות ה-90. 

בתוך 4-5 שנים 

למידה חדשה (New Scholarship) ושיטות הפצה חדשות - גם צורת הלמידה וגם הפרקטיקה משתנות: כלים חדשים, דרכים חדשות ליצירה, לבקר ולפרסם משפיעים על צורות הלמידה החדשות והישנות. כיום מתחילים לראות כיצד פרסומים חדשים עשויים להיראות ואיך למידה חדשה עשויה לעבוד.

משחקים חינוכיים מרובי משתתפים – עדיין קשה לצפות את התחום ויש מעט מאוד דוגמות. כיום מתרחשים צעדים להקל את הפיתוח של משחקים מסוג זה. בשנים הקרובות מנועים לפיתוח משחקים מבוססי קוד פתוח יורידו את רף הכניסה למפתחים, ונתחיל לראות מוצרים חדשים - חינוכיים ומסחריים.

הדוח רצוף דוגמות והמחשות לכל טכנולוגיה המוצגת כאן. לטעמי, לוחות הזמנים הרבה יותר ארוכים, עם זאת, צריך לזכור שאנחנו חיים בעידן האינטרנט ושינויים מתרחשים במהירות עצומה.

קישור ישיר לדוח בפורמט PDF

שרון גרינברג עוסק במחקר ופיתוח בתחום האינטרנט בחינוך זה 11 שנה. לביוגרפיה.