המרצים הבריטים: לשקול חרם אקדמי על ישראל

ארגון המרצים הבריטי UCU החליט הערב (ד') לקרוא לחבריו לשקול הטלת חרם על המוסדות האקדמיים בישראל במחאה על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. בתום דיון שארך מספר שעות החליטו כ-250 חברי הארגון לקרוא לחבריהם לשקול את המשך הקשר עם עמיתים מישראל: 158 צירים הצביעו בעד החרם, 99 הצביעו נגד ו-8 נמנעו.

UCU הוא ארגון המשתף את ההתאחדות הלאומית של מורי ההשכלה הגבוהה בבריטניה (NATFHA) והאיגוד המקצועי של אנשי האקדמיה בבריטניה (AUT). מדובר בארגון המרצים והאקדמאים הגדול בממלכה, שנוסד מאיחוד שני הארגונים לפני כשנה.

חברי הארגון, שנאלצו בעבר לבטל יוזמות דומות, נזהרו בניסוח המשפטי של ההחלטה שעברה, ולא קראו לחרם מפורש. תחת זאת הם קראו לחבריהם "לשקול את ההשלכות המוסריות של קשר עם מוסדות אקדמיים ישראלים. בין השאר הוחלט כי תוך שנה ידון הארגון באפשרות להחרים מוסדות אקדמיים ישראלים ויגבש כללי פעולה שיכתיבו לחברי הארגון את דרכי הפעולה העדיפות כלפי עמיתיהם מישראל.

כמו כן קרא הארגון לאיחוד האירופי לשקול להפסיק את המימון שהוא מעניק לתוכניות מחקר ופיתוח אקדמי בישראל, לאור המצב בשטחים.

פרופ' דיויד ניומן מאוניברסיטת בן גוריון, שנכח בדיון, אמר ל-ynet שהאווירה בכינוס הייתה עוינת. "הדיון היה סוער ולא היה שום דבר שריתק את המשתתפים בכנס חוץ מביקורת על ישראל". ניומן ציין כי בין המתנגדים להצעה היו מרצים מהאוניברסיטאות הבכירות של בריטניה, אוקספורד וקייברידג', והדגיש כי ממילא החרם הוא של המרצים ולא של הנהלות המוסדות האקדמיים בבריטניה, שמתנגדים ליוזמה.

ניומן אמר כי להערכתו לחרם לא תהיה השפעה מעשית רבה, אך הפגיעה התדמיתית בישראל קשה.

רוני פרייז'ר, ראש ארגון ידידי ישראל באקדמיה הבריטית, אמר ל-ynet אחרי פירסום ההחלטה: "הפסדנו! עצם העובדה שהשתמשו במילה 'הפסקת מימון' היא עדות להפסד שלנו".

השרה תמיר: צעד מקומם

שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, אמרה הערב כי הקריאה לחרם היא צעד מקומם. "נפעל כמו בעבר לנטרל את החרם על-ידי עבודה מול האוניברסיטאות המרכזיות באנגליה, שמאז ומעולם לא ראו בחרם אקדמי דרך ראויה".

יושב ראש התאחדות הסטודנטים, איתי שונשיין, אמר כי "מדובר בהחלטה הנובעת מבורות ושרירות לב. עצם העובדה שרבים מן המרצים המשתתפים בכנס הצביעו נגד החרם, מעידה על חוסר הסכמה בנושא. כחבר באיחוד הסטודנטים האירופאי, אני מתכוון לפנות עוד השבוע לאיחוד ולהתאחדות הסטודנטים האנגלית, כדי לפעול נגד האיוולת, לגנות את ההחלטה ולפעול לשינויה".

שגריר ישראל בבריטניה, צבי חפץ, אמר בתגובה להחלטה: "אני מבינים שלמעשה הוחלט על קריאה לחרם ולא על חרם במלוא מובן המילה, ומבקשים שהגורמים העוסקים בנושאים אלו יפנו את האנרגיות שלהם בכיוונים חיוביים. עם זאת, אנו מאוכזבים שבהחלטה יש קריאה לדון על החרם בקמפוסים, מכיוון שאנו חוששים שהאג'נדה תוכתב על ידי הגורמים הקיצוניים".

היסטוריה של חרמות

זוהי הפעם הרביעית מאז 2003 שהצעה להטיל חרם אקדמי על ישראל עולה לדיון בארגוני מרצים בריטיים. הניסיון האחרון, שאירע לפני שנה בדיוק, הסתיים בהחלטת NATFHA להטיל חרם על מוסדות אקדמאים בישראל בטענה כי המדינה ממשיכה את מדיניות האפרטהייד. ההחלטה בוטלה לאחר ש-NAFTA פוזר כדי לאפשר איחוד עם AUT.

NATFHA פעל גם בשנת 2005 להטלת חרם אקדמי על אוניברסיטאות חיפה ובר אילן. בתגובה לפניה של ארגונים פלסטיניים, תמך הארגון בהטלת חרם על שני המוסדות, ואי שיתופם בכינוסים ומחקרים בהם נוטלים חלק מוסדות לימוד בריטיים. הטלת החרם על בר אילן נומקה בכך שהיא מקיימת שלוחה באריאל ולכן מוכיחה את מעורבתה במדיניות הכיבוש של ישראל. כעבור כחודש, לאחר מסע שתדלנות רחב מצד גורמים ישראלים, הצביעה ההתאחדות על ביטול החרם.

לקראת הדיון על החרם באה משלחת של אקדמאים מישראל לבריטניה על מנת לשכנע את בכירי הארגון הבריטי לבטל את היוזמה. חברי המשלחת נפגשו עם גורמי ממשל רשמיים ועם ראשי האוניברסיטאות בלונדון, ברייטון ומנצ'סטר. 

בדיון שהתקיים באוניבסיטת ברייטון טען פרופ' טום היקי, מרצה בכיר לפילוסופיה, כי ישראל מבצעת פשעים מחרידים בשטחים הכבושים ואמר כי אוניברסיטת ברייטון תצטרף לכל מוסד אקדמי שיתנער בפומבי מפעולות ממשלת אולמרט.

ד"ר יונתן ריינהולד מאוניברסיטת בר-אילן אמר בתגובה לדבריו של פרופ' היקי, כי הארגון הבריטי מתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני באופן חד-צדדי. לטענת ריינהולד, "המרצים הבריטים מציבים בפני האקדמיה בישראל סטנדרטים שאינם נדרשים מאף מדינה, לרבות האקדמיה הבריטית".