דורנר: ישראל - קודם יהודית ואז דמוקרטית
בכינוס שקיים מרכז "מוסאוא" בתל-אביב תחת הכותרת "הרצוי והמצוי במעמד המיעוט הערבי בישראל" אמרה השופטת בדימוס: "בהחלט ניתן למצוא במקורות את החובה שלנו לנהוג בשוויון כלפי המיעוט שגר בתוכנו. אני מאמינה שהגשמת השויון היא דבר חיוני למדינת ישראל"
שופטת בית המשפט העליון בדימוס, ד"ר דליה דורנר, שפרשה מכס השיפוט במארס 2004, אומרת היום (ה') שמדינת ישראל היא קודם כל יהודית, ושאין סתירה בין עובדה זו לבין היותה דמוקרטית: "אני אומרת לאזרחינו הערבים שבאים עם הצעות להפוך אותנו למדינת כל אזרחיה ולא למדינה יהודית - ולוותר על הסמלים שלנו כמדינה יהודית - שהטעם לקיומה של המדינה הזאת הוא הקמתה כמדינה יהודית". דובנר שוחחה עם ynet בשולי כינוס של מרכז "מוסאוא" בתל-אביב.
לדבריה, "כאשר האו"ם החליט בפשרה לחלק את הארץ הזאת לשתי מדינות - יהודית וערבית - הוחלט למעשה שישראל היא-היא המדינה היהודית". דורנר דיברה בכנס "הרצוי והמצוי במעמד המיעוט הערבי בישראל". היא אמרה: "ישראל לא הוקמה כדי לקדם את הדמוקרטיה, אלא כדי להיות מדינה יהודית. לא נוותר על היהדות של המדינה. אין לנו מדינה אחרת, ובשל כך היא הוקמה". באותה נשימה הביעה דורנר תמיכה נחרצת בצורך להשיג שוויון בין אזרחי המדינה.
בשיחה עם ynet בתום נאומה הסבירה דורנר את דבריה. כשנשאלה האם יש סתירה בין המונח "יהודית" ל"דמוקרטית" אמרה: "לפי דעתי לא. זהו פירוש משפטי. לפי דעתי צריך לראות זאת כסינתזה, כאשר ערך השוויון הוא גם ערך יהודי. בהחלט ניתן למצוא במקורות את החובה שלנו לנהוג בשויון כלפי המיעוט שגר בתוכנו. אני מאמינה שהגשמת השויון היא דבר חיוני למדינת ישראל. הדרת המיעוט הערבי רעה לנו.
"אני באופן אישי ציונית-רדיקלית. הבסיס שלנו כמדינה יהודית הוא הדבר שלשמו קיימת המדינה. אותה המדינה היא מדינה דמוקרטית שנוהגת בשויון כלפי המיעוט בעל הלאום האחר שחי בתוכה, וגם נותנת לו זכויות קבוצתיות".
את מצפה מהאזרחים הערבים שיזנחו את דרישתם לשנות את סמלי המדינה?
"אנחנו מדינה דמוקרטית והם יכולים לדרוש הכול ולכתוב הכול. הדרישה הזאת לא תגרום לאווירה ציבורית טובה, משום שכפי שאמר ראש מועצה של יישוב ערבי, בה בעת שלערבים יש מנטליות של רוב כי הם חלק ממיליונים שיושבים כאן, אנחנו עם קטן ויש לנו בהחלט מנטליות של מיעוט. אנחנו רואים בדרישות הללו איום על היקר לנו-על מדינתנו היהודית".
באותה נשימה הוסיפה דורנר: "אנו נילחם למען השוויון. אני מאמינה שמבחינה רעיונית, המדינה רוצה שויון כי היא הכריזה על כך בהכרזת העצמאות שלה - תוך כדי שנלחמנו לחיים ולמוות. בהכרזת העצמאות בימי מלחמת הקוממיות נכתב: 'אנו מושיטים יד לשלום לשכנינו הערבים ומזמינים אותם לבנות איתנו את הארץ'. אלה מלים נהדרות. לצערנו, הסכסוך נמשך וזהו סכסוך דמים. יש ניכור והעניינים אינם פשוטים, אבל אני אופטימית ומאמינה כי כאשר יימצא הפיתרון החיצוני עם שכנינו, יהיה יותר קל כלפי פנים".
במהלך הכינוס הציגו אנשי "מוסאוא" ממצאי סקר שערכו באחרונה. כ-60 אחוז מהנשאלים מסכימים במידה זו או אחרת עם הצורך בשויון זכויות קולקטיוויות; כ-80 אחוז מסכימים במידה זו או אחרת כי למוסלמים בארץ יש את הזכות לנהל את מערכת הדת שלהם; כ-70 אחוז מסכימים במידה זו או אחרת כי לאזרחים הערבים יש את הזכות לניהול מערכת התרבות שלהם ו-60 אחוז מסכימים כי לערבים יש את הזכות לנהל את מערכת החינוך שלהם. "למרות זאת, במדינת ישראל השב"כ מתערב אפילו במינוי מורים ומנהלים" אמר מנהל מרכז "מוסאוא", ג'עפר פרח.
לפנייה לכתב/ת 
