רומן של חופשה בארגנטינה הפך לזוגיות מקסימה
הוא מחיפה, היא מבאר-שבע. הם נפגשו במקרה בשתי מסיבות שונות, במסגרת טיול בדרום אמריקה, וכשהיא חזרה ארצה, הם סיכמו להישאר חברים. אף אחד לא האמין שזה יחזיק מעמד, אבל האהבה רק גדלה ופרחה, ובקיץ הם מתחתנים
סיפור האהבה שלהם התחיל בדרום אמריקה. יעל נסעה לשם ביוני 2005 עם חברות, ודרור נסע בנובמבר אותה שנה, עם חברים. "כשאתה מטייל בחו"ל אתה לא חושב לפגוש מישהו רציני ולהיות בקשר עמוק, מכיוון שזה טיול של פעם בחיים ורוצים ליהנות מכל רגע בלי לחשוב על כלום", מספרת יעל. "את דרור ראיתי מספר פעמים במהלך הטיול, אבל חוץ ממבטים רחוקים לא יצא מזה כלום. במסיבת חג המולד שנערכה בברילוצ'ה בארגנטינה שוב ראיתי את דרור, הוא מצא חן בעיניי מאוד, אבל לא עשיתי כלום, מכיוון שלא חשבתי על מישהו רציני בטיול ההוא. כעבור שבוע, בליל הסילבסטר, במקריות רבה, מצאנו את עצמנו שוב באותה מסיבה. באיזשהו שלב של הערב דרור ניגש אליי והתחיל איתי בצורה יצירתית מאוד. מאז התחלתי להרגיש את הפרפרים בבטן וידעתי שהוא האחד!"
הם קבעו להיפגש למחרת, טיילו בבואנוס איירס "המדהימה", לדברי יעל, והחליטו להמשיך יחד את הטיול. כעבור חודשיים מאושרים, יעל נאלצה לסיים את הטיול, ואילו דרור עדיין היה רק בתחילת הטיול שלו, לכן המשיך את המסלול הרגיל שעושים הישראלים.
כעבור כחודשיים של געגועים, הוא הגיע ישר לזרועותיי
אנחנו מאזנים אחד את השני. יעל ודרור
"אמרנו שנישאר חברים בתקופה הזאת", מספרת יעל, "נכון שאף אחד לא האמין שזה יחזיק מעמד, אבל לא רק שזה החזיק מעמד, אלא גם ברגע שדרור חזר לארץ, כעבור כחודשיים של געגועים, הוא הגיע ישר לזרועותיי בבירת הנגב".
יעל בת 23, עובדת בהטמעת תוכנה בחברת EDS, כרגע משתתפת בפרויקט גדול של משרד החינוך בקריית הממשלה בבאר-שבע. דרור, בן 25, עובד כאחראי משמרת בקריית הממשלה בבאר-שבע, ולא במקרה. יעל מסבירה שכשהוא חזר ארצה מדרום אמריקה הוא ביקש ממנה להעביר את קורות החיים שלו למספר מקומות עבודה בבאר-שבע, לאחר שהחליטו לעבור לגור יחד. המקום הראשון שעלה בדעתה היה קריית הממשלה.
"יומיים לאחר שדרור נחת בארץ הוא הגיע לבאר-שבע, ובלי לחשוב פעמיים החליט להתמקם פה ולהקים חיים משותפים איתי", היא מספרת. "היה לו קצת עצוב לעזוב את הים שהוא כל כך אוהב, אבל לא נורא, אני מפצה אותו כל שבת בנסיעה לים".
כל אחד עובד בתחום אחר, אבל הם מקפידים לאכול יחד ארוחות צהריים שהכינו יחד בערב, מבעוד מועד. באוקטובר הם יתחילו יחד ללמוד הנדסה באוניברסיטת בן גוריון. לעת עתה התוכנית שלהם היא להישאר בבירת הנגב, ובתום הלימודים לעבור למרכז.
"היה לו קצת עצוב לעזוב את הים שהוא כל כך אוהב"
"אני טיפוס הרפתקני, סקרנית, מאוד אוהבת לבלות ולצאת עם חברים", אומרת יעל, "דרור טיפוס שקט יותר ממני, ואנחנו מאזנים אחד את השני. דרור בחור רציני, יודע מה הוא רוצה מעצמו, אסרטיבי, סוחף ומרגש. אנחנו מאוד אוהבים לצאת ולבלות יחד - מסיבות במועדונים המעטים שיש לנו בעיר, פאבים, על האש עם חברים וטיולים ברחבי הארץ (דרור חובב טיולים מושבע)".
היתה להם תקופה מאוד עמוסה בלימודים (שניהם שיפרו בגרויות ועשו פסיכומטרי) ולאחר שסיימו את כל המבחנים דרור החליט להפתיע את יעל ולהזמין צימר בצפון. הם נסעו צפונה בסוף השבוע של ה-09.02.07. יעל חשבה שזה סופ"ש של התפרקות והירגעות לאחר התקופה העמוסה, אבל דרור ארגן להם מסלולים. "בערב שבת יצאנו לאכול במסעדה. האווירה היתה רגילה לחלוטין, עד שפתאום דרור שלף דף עם שיר מדהים שכתב לי, ובסופו היה כתוב:
'אז אני יודע שזה טיפה מלחיץ או מפתיע,
אך אני מקווה שאותך זה לא ירתיע,
כל מה שנותר לך זה לפצות פה או להנהן,
זה שאת מסכימה או אפילו רק כן'.
הוא שלף טבעת ושאל 'האם תתחתני איתי?'
חיבקתי אותו חזק חזק ושכחתי שאני צריכה לענות
בהתחלה הייתי בשוק, לא ציפיתי לזה באותו רגע, התחלתי לבכות מהתרגשות, ואנשים במסעדה לא הבינו בהתחלה מה קרה. חיבקתי אותו חזק חזק ושכחתי שאני צריכה לענות. פתאום הוא שאל אותי 'אז רגע, זה אומר כן???' ואני עניתי בהתרגשות רבה 'יש לך בכלל ספק?? ברור שכן!!!!! (בצרחה). היינו מאושרים כל כך, לא הפסקנו להתחבק ולהתנשק. כשחזרנו לצימר התחלנו להתקשר לכולם ולבשר להם את הבשורה".
יעל ודרור מחכים עכשיו ל-28.08.07 כדי לבוא בברית הנישואים. "אני מאחלת לכולם אהבה כמו שלנו", אומרת יעל. "חצינו עולם שלם בשביל שהגורל יפגיש בינינו, ומאז האהבה לא מפסיקה לפרוח. ומי שלא מאמין בגורל לא יודע מה הוא אומר!"
- יש לכם סיפור אהבה מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? כיתבו לנו
את הסיפור שלכם בצירוף תמונות.
