בין הנושאים המעסיקים את קהילת אוהבי החיות בישראל ובעולם, נדמה שאין מעורר מחלוקת יותר מניסויים בבעלי-חיים. מתבצרים בעמדותיהם, מתעקשים המתנגדים כי בעידן בו אמינותם של הניסויים הוכחה כמפוקפקת ובו קיימות חלופות מדעיות יעילות - אין בהם צורך. לעומתם, המצדדים מסבירים כי תמורת המחיר שהניסויים גובים מבעלי-החיים ניצלים חיי אדם. אלה וגם אלה ייפגשו היום (ג') בדיון ציבורי נדיר, הנושא את הכותרת "ניסויים בקופים בישראל" ויתקיים בצהרים באודיטוריום משכן הכנסת.
"אחת הסיבות לקיום הדיון היא ניסיון להביא את הנושא לסדר היום הציבורי", אומרת ענת רפואה, ראש המחלקה להגנת חיות במעבדות בעמותת
"תנו לחיות לחיות",
שיזמה את הדיון בעזרת ח"כ יואל חסון, יו"ר השדולה לזכויות בעלי-החיים בכנסת. "מן הראוי שהציבור יקבל את כל המידע האפשרי ויהיה מודע לאכזריות
אל תנסו אותו
"ניסויים בבעלי-חיים הם כמו הימור בקזינו"
ארז ארליכמן
מילדותו חלם ד"ר אנדריי מנשה, וטרינר וזואולוג המייעץ לארגון האירופי "Animal Aid", ללחום למען בעלי-חיים. לאחר 20 שנה בהן חי בישראל הוא עקר לבריטניה, שם הוא משמש כפעיל מרכזי במאבק נגד ניסויים בחיות. "אחרי שאתה מסתכל לכלב בעיניים, אתה פשוט לא מסוגל לעשות עליו ניסויים", הוא אומר. ראיון נשכני
הכרוכה בניסויים. מצד שני", היא מוסיפה, "זה גם המקום גם להפיץ את הבשורה על קיומן של אלטרנטיבות לניסויים. הגיע הזמן לשבור את קשר השתיקה בכל הנוגע לניסויים בקופים בישראל".
לטענתה, עשרות קופים כלואים במעבדות באוניברסיטות בארץ, ומרבית הניסויים המתקיימים בהן הם בתחום חקר המוח. "הניסויים הללו נעשים מאחורי דלתות סגורות הרחק מעיני הציבור", היא מתקוממת. "מעקב אחרי פרסומי תוצאות הניסויים שנעשו ב-30 השנים האחרונות מעלה שבמאזן העלות מול התועלת, העלות גבוהה והתועלת אפסית. היחידים שמרוויחים הם החוקרים עצמם, שמטפסים בסולם האקדמי על גב הקופים, והסוחרים שמוכרים אותם".
"השאלה האם לבצע ניסויים בחיות בכלל, והאם יש יתרון לרווחתו, חיי ובריאותו של האדם על פני חייה ורווחתה של החיה, לגיטימית מבחינה פילוסופית וחברתית", אומר פרופ' בני גייגר, דיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן, שישתתף בדיון. הוא מציין כי אינו מצדד או מתנגד לניסויים, אלא דבק "בגישה פרגמטית ועניינית. במהותה, זו לא שאלה ציבורית אלא שאלה מקצועית בלבד: ישנם מקרים בהם אין הצדקה או ביקוש למחקר בקופים, אבל ישנם תחומים שבהם אין כל דרך לקבל את המידע. במקרים האלה, האלטרנטיבה היא שלא יתקיים פיתוח תרופתי".
גייגר מוסיף כי במכון ויצמן מתבצע מספר מועט של ניסויים בקופים, ולא ידוע לו אם בימים אלה מתקיימים ניסויים כאלה. "הנטייה היא שלא לעשות ניסויים בקופים ובבעלי-חיים", הוא מציין. "אנחנו מעריכים את הרגישות של עצמנו ואת הרגישות הציבורית לנושא, ועובדים עם קופים לצורך מחקר מסוים רק כשאין אלטרנטיבה
אחרת. למכון ויצמן אין רווח כספי מהניסויים, מטרתנו היא לקדם פעילות של גופים תעשייתיים התורמים לרווחת הציבור באמצעות המדע".
מדוע יתמקד הדיון דווקא בקופים? "החוקרים לא רוצים לוותר על ניסויים בהם כי הם בעלי-החיים הקרובים ביותר לאדם", מסביר הווטרינר ד"ר אנדרי מנשה, יועץ מדעי לארגון האירופי "AntIdote" המקדם
מחקר ללא שימוש בחיות, שיתארח גם הוא בדיון. "אבל למרות שאנחנו חולקים 98% מהגנים שלנו עם השימפנזים, שני האחוזים הללו שמבדילים בינינו משמעותיים. השימפנזים, למשל, עמידים בפני איידס, דלקת כבד נגיפי ומלריה נפוצה, מחלות שקוטלות מיליוני בני אדם בשנה. אם המודל הטוב ביותר שהמדע משתמש בו עמיד למחלות האלה, מה זה אומר על המחקר הרפואי?".
כשמדובר בשיטות מחקר חלופיות, למרבה ההפתעה גייגר ומנשה מסכימים זה עם זה. "ניתן לקבל אינפורמציה בשיטות אחרות, גם על-פי החוק הקיים וגם על-פי מה שמקובל", אומר גייגר. מנשה, מצדו, מדגיש כי למרות קיומם של חוקים, הבעייתיות הגדולה טמונה באכיפתם. "שיטות ההדמיה המתקדמות העומדות כיום לרשותנו הן בעיני מדע טהור, ורק באמצעותן אנחנו יכולים להתקדם", הוא מסכם. "המחקרים בקופים גורם להם סבל ולא מביאים תועלת לאדם. לציבור בישראל אכפת, והגיע הזמן שידע מה קורה מאחורי דלתות המעבדות. אדם חכם לא היה מסכים לכך".
