אינטליגנציה רגשית? עזבו אותי, באמא שלכם
לא, אינטליגנציה רגשית זה לא אומר לדעת "לדבר על הבעיות" וגם לא להיות נורא רגיש ונחמד. הפסיכולוג גיל ונטורה שובר כמה מיתוסים בקשר למושג וממליץ: לפני שאתם מלמדים את הילדים לקרוא - למדו אותם לקרוא רגשות. זה עלול להיות מאוד יעיל
כשבתי הבכורה חצתה את קו השנתיים, הזדמן לנו לבצע ביקור ראשון מזה שנים אצל דודה רחוקה ואהובה. עד הדלת הכל זרם באופן תקין. הילדה הענוגה היתה אחוזה בזרועותיו החסונות של אביה ואם המשפחה נקשה קלות. ואז התחיל הקטע.
"מי חמודה של דודה?", הרעידה צוויחה צורמת את האוויר. בתי קברה את ראשה בתוך הכתף שלי. "קדימה, תני חיבוקי לדודה!", המשיכה קרובת משפחתנו בקמפיין ובתי הגיבה בתערובת של דמעות ונזלת שהלכו והשביתו את החולצה שלי. "בואי חמודה, אולי נגיד יחד שלום?", ניסיתי לנטרל את הפדיחה ההולכת ונרקמת, אבל מסתבר שכושר הביטוי המילולי של הילדה לקח יום חופש. "אימא, אימא", הפטירה וחיפשה את בת הברית האבולוציונית.
"טוב, אז גם אני לא חברה שלך!", סיכמה הדודה את האירוע בצחוק רועם וברגישות של נהג סמיטריילר.
חצי שנה לאחר מכן, יצא לי להיות עד לסיטואציה שונה לגמרי. באירוע משפחתי צפוף ומהביל ישב דניאל הפעוט, רתום לכיסא וצווח שהוא חפץ באימא, ורצוי עכשיו. אחד הדודים הצעירים, במפגן תבונה מרשים, התקרב אליו, עצר מטר ממנו, הוציא את הנייד שלו והחל מנהל שיחה הזויה לחלוטין: "פינוקיו? אהלן, כאן הדוד של דניאל. דניאל עסוק כרגע, תחזור אליו אחרי ארוחת צהריים ותביא מג'פטו מתנה אדומה וגדולה".
דניאל עצר באחת את שטף הבכי, הביט בדוד במבט שחציו הפתעה וחציו רחמים. אחר כך לבש ארשת סקרנית ואף ביקש להעביר לפינוקיו כמה מסרים בסלולרי.
הדודה והדוד, אנשים נחמדים שניהם, אבל שונים לחלוטין ברמת האינטליגנציה הרגשית שהפגינו. למה בדיוק, ואיך זה רלוונטי לקטנטנים שלנו? אולי כדאי שנמשיך לקרוא.
א. אינטליגנציה רגשית היא לא רגשות!
כולנו חווים רגשות שונים במהלך היממה – דכדוך, שמחה, פחד, שיברון לב (כשליברפול לא עושה את מה שהיתה אמורה לעשות מול מילאן בגמר), אהבה, סיפוק ולעיתים אנחנו מתנסים ברגשות מורכבים, שהינם תערובת של תחושות חיוביות ושליליות (למשל, כאשר יונה מחרבנת על ראשו של פקח החניה בשנייה שהוא רושם לך דו"ח).
כל אלו לא מעידים על רמת האינטליגנציה הרגשית שלנו, אלא על כך שאנחנו אנושיים. האינטליגנציה הרגשית, בפשטות, מתייחסת ליכולת לעשות משהו עם הרגשות הללו. אם רוצים להיכנס לקרביים של המושג החמקמק הזה, צריך להבין שהוא כולל שלושה מרכיבים יסודיים:
1. זיהוי רגשות
הפסק שנייה לקרוא, גש לחדר המשחקים של הבן שלך והבט בו. מה אתה קולט? התלהבות, שעמום, ניצני אגרסיביות חלילה? היכולת שלך לאבחן במדויק את התשובות לשאלות הללו היא המרכיב הראשון של האינטליגנציה הרגשית.
2. הבנת רגשות
לא כפרות, אני לא מדבר על אמפתיה וסימפטיה. קחו ליד מכשיר חשמלי כלשהו. יש לו חוקי הפעלה – אם תלחץ על כפתור X, יקרה דבר אחד, תלחץ על כפתור Y ודבר אחר יתרחש. לא תחליף לו בטריות – והוא יפסיק לתפקד.
טכני ככל שזה יישמע, גם לרגשות יש חוקי הפעלה ומהלך התפתחות משלהם. אם במהלך ניקיון שגרתי של הבית את מגלה את ערימת התחתונים העתיקים של בנך המתבגר דבוקה בנחישות לריצפה, חוטפת את הג'ננה ושואגת: "נשבר לי לנקות אחריך!" (הסאונד הבא בסרט הוא כמובן רעש טריקת דלת), את חווה רגש מסוג "כעס" שחוקי ההפעלה שלו הם בד"כ: "מתחיל בפתאומיות, מזנק למעלה, ודועך במהירות". גם את וגם בנך המתוק יודעים שזה יעבור לך.
מאידך, אם אותו בן יקיר מתנסה כעבור שנה באכזבה רומנטית ראשונה, נסגר ארוכות בחדרו והגיטרה שלו מדברת במקומו, את מביטה עין בעין אל הדכדוך - חיה שחוקי ההפעלה שלה הם "מתעצמת בהדרגה, מתיישבת ומתפוגגת ל-א-ט". אגב, מעניין איזה רגש את חווה כלפי הקלאפטע שכך עשתה ליוצא חלצייך...
3. ניהול ושליטה ברגשות
והגענו למלך האינטליגנציה הרגשית. היכולת שמאפשרת לך לקחת רגש X ולהפוך אותו לרגש Y. לעיתים תידרש להשתמש ביכולת זו כדי לשנות את הרגשות של עצמך, לעיתים תפעיל את קסמיך ותבונתך הרגשית כדי להפוך לגמרי מצב נפשי של אדם אחר. למעשה, מדובר ביכולת שימושית לאין ערוך ואנשים שניחנו במידה גדושה שלה מכונים בשפה המדעית בשם "מיליונרים".
בעוד 30 דקות יש לך פרזנטציה מכריעה מול לקוח חשוב. הנייד שלך מצלצל והצג מבשר שזו אימך-מולידתך. ברגע של ריפיון דעת ומתוך התעלמות מוחלטת מהתנ"ך של סינון השיחות, את עונה. דווקא עכשיו היא בחרה לגולל בפנייך כמה ילדייך – נכדיה, מזניחים אותה, ואין ספק שהם למדו דפוס נלוז זה ממך, החוטאת. את מנתקת. קודם לכן היית נמרצת, רגועה ומחויכת. עכשיו את רוצה למעוך את האורגניזם הראשון שייקלע לך בין הכוונות.
ישנן בנות, ישנן בנות, שיכולות ללחוץ על כפתור ה-pause הפנימי, להרדים את אותו זעם ראשוני, ולזנק אל הפרזנטציה כלביאה שלוחה. יש שיקראו לזה הדחקה. אני מעדיף לקרוא לזה אינטליגנציה רגשית.
ב. אינטליגנציה רגשית היא לא פרס ניחומים!
בי נשבעתי - אם עוד פעם אשמע בראיונות עבודה משפטים בנוסח "אין לי ציונים כל כך טובים, אבל יש לי אינטליגנציה רגשית מ-מ-ש גבוהה", אני תולש לעצמי את כל האנזימים. איזה שד מטורף דחף לנו לראש שאינטליגנציה רגשית שונה מאינטליגנציה רגילה?
למעשה, רוב המחקרים מראים שיש קשר חזק בין אינטליגנציה רגשית וציון ה-IQ. זה לא אמור להפתיע אף אחד, יקיריי. בין אם אתה מנתח את ההסתברות של מניה מסוימת להפציץ בבורסה או עומד מול הילדה הבוכייה שלך שמקוננת "הילדים בגן לא רוצים לשחק איתי!" - בשני המצבים אתה צריך לנתח נתונים במהירות, להבין את השתלשלות האירועים בעבר, להפריד בין עיקר לטפל ולהגיע לפתרון האופטימלי. בקיצור: בשני המצבים אתה מפעיל אינטליגנציה.
ג. האינטליגנציה הרגשית היא לא "בואו נדבר על זה"!
תסלחו לי, אבל כולנו בחברה המודרנית הפכנו קצת לזונות פסיכולוגיות. אנחנו מנתחים את עצמנו עד דק ומטיחים אחד בשני בכינון ישיר סופרמרקט שלם של מונחים פסיכולוגיים ("מספיק מותק, אל תשליך עלי את רגשי הנחיתות שלך!"). מה הקשר של זה לאינטליגנציה רגשית? מפוקפק למדי. אחד הממצאים המפתיעים בתחום הראה ששנים ארוכות של טיפול פסיכולוגי אינן משנות במילימטר את ציון האינטליגנציה הרגשית של האדם!
ולמה זה קורה? כי הרגשות, בבסיסם, הם חיה פנימית לא מילולית. מילים אינן ערוץ הביטוי היחידי של הרגשות. לעיתים גם לא הטוב ביותר.
ד. הורים משפיעים על רמת האינטליגנציה הרגשית של הילד!
זה קלישאי, אבל מדעי. ככל שהורה מגלה יותר חום רגשי כלפי הצאצא בילדותו, יש סיכוי שהעולל יראה רמה גבוהה של אינטליגנציה רגשית בבגרותו. למה זה קורה? כי רגשות, כמו סינית, מתמטיקה ותווים של מוסיקה, הם שפה. ככל שאתה מפגין טווח רחב יותר של רגשות כלפי הילד, אתה משיג תוצאה כפולה: אתה גם נותן לו לגיטמציה להשתמש בעצמו בשפה הזו וגם מלמד אותו את כל הניואנסים שלה.
אז אולי, סתם מחשבה קיקיונית, לפני שאנחנו רצים ללמד אותם לקרוא, שווה ללמד אותם לקרוא רגשות. זה משתלם, תאמינו לי.
- גיל ונטורה הוא
אבא לשניים, פסיכולוג, יועץ קריירה ומרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ואינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.
לטורים נוספים של גיל ונטורה:
